נכונותם של מתבגרים עם לקות למידה לבקש עזרה כפונקציה של יכולת הסִנגור העצמי
מאת: מיכל שיינין , גלי בן-עוזי
נכונותם של מתבגרים עם לקות למידה לבקש עזרה כפונקציה של יכולת הסִנגור העצמי
Learning Disabled Adolescents' Willingness to Seek Help as a Function
of their Self-Determination Ability
הכנס המדעי השנתי ה-11
"מחקר, עיון ויצירה באורנים"– תש"ע
יום ב', ט"ז בתמוז תש"ע, 28 ביוני 2010
תקופת ההתבגרות היא משמעותית בהתפתחות הילד בהיבט הרגשי, הקוגניטיבי והחברתי. המתבגר חווה שינויים שמלווים במתח ובקונפליקטים רבים. במתבגרים עם לקות למידה המצוקות מתעצמות. יהיו מתבגרים שיפנו לבקש עזרה בשעת מצוקה, לעומת אחרים שיימנעו וינסו להתמודד בכוחות עצמם. כיום בולטים שני מקורות עזרה עיקריים: בלתי פורמאליים (משפחה, חברים) ופורמאליים (מורים, יועצים, פסיכולוגים).
מחקרים בתחום הפנייה לעזרה העלו מספר גורמים שמשפיעים על הנכונות לבקשת עזרה כגון גיל, מין, לחץ.
במחקר הנוכחי נבחן גורם נוסף, והוא יכולת הסִנגור העצמי. בכדי שתלמידים עם לקות למידה יצליחו בבית הספר ויקבלו החלטות הנוגעות לחייהם, עליהם לרכוש מיומנויות של סִנגור עצמי. זהו תהליך בו האדם רוכש ביטחון וידע לדבר בעד עצמו, לעמוד על זכויותיו, לגייס תמיכה להשגת מטרותיו, לקבל אחריות על החלטותיו ולהעריך את תכניותיו לעתיד. מטרת המחקר היא לבדוק האם יש הבדלים ביכולת הסנגור העצמי של מתבגרים עם לקות למידה הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד לבין נכונותם לבקש עזרה. המחקר משווה בין שתי אוכלוסיות תלמידים: עם לקות למידה וללא לקות למידה. המחקר כלל 200 נבדקים: 100 תלמידים עם לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד, ו-100 תלמידים ללא לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבתי ספר רגילים. המחקר נערך באמצעות שלושה שאלונים לדיווח עצמי אשר בודקים פרטים אישיים, עמדות בנוגע לנכונות לבקשת עזרה ושאלון להערכה עצמית.
ניתוח הממצאים מעלה כי לא נמצאו הבדלים ביכולת הסִנגור העצמי של מתבגרים עם לקות למידה בזיקה לנכונותם לבקש עזרה, אולם בקרב כלל הנבדקים נמצא הבדל מובהק. לא נמצאו הבדלים בנכונות לבקש עזרה בין תלמידים עם וללא לקות למידה. נמצאו הבדלים ביכולת הסנגור העצמי של תלמידים עם וללא לקות למידה. גיל וּותק בבית הספר נמצאו כאחד המשתנים המשפיעים על יכולת הסנגור העצמי. מגדר נמצא כאחד המשתנים המשפיעים על נכונות לבקש עזרה כאשר לתלמידות נכונות גבוהה יותר לבקש עזרה מאשר לתלמידים. לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין רמת הנכונות לבקש עזרה לבין מקורות העזרה אך ריכוז תצפיות גבוה מראה כי תלמידים בעלי רמה גבוהה של נכונות לבקש עזרה העדיפו לפנות למקורות בלתי פורמאליים. כמו כן ניתן היה לראות את ההבדלים בין פניות התלמידים למקורות העזרה השונים בהתאם לסוגי הבעיות.
מסקנות המחקר מחזקות את הצורך בבניית תכניות מובְנות לטיפוח יכולת סנגור עצמי, מגיל צעיר ככל האפשר, לצורך הגברת המודעות העצמית של תלמידים עם לקות למידה למצבם בהווה ובראייה לעתידם. על התכנית להיות מודולארית ומדורגת כך שתיתן מענה לקשיים השונים של תלמיד עם לקות למידה. יש חשיבות בעירוב ההורים בתהליך רכישת מיומנויות הסנגור העצמי בכדי שיקבלו כלים על האופן בו עליהם לתמוך בילדם ולא "לקחת" עבורו את משימת הסנגור. חשוב לחזק מגמות קיימות ולאפשר לתלמידים עם לקות למידה לשפר את ביטחונם לבקש עזרה. באמצעות תכניות הסנגור יש לעודד את התלמיד לזהות רשתות תמיכה שיש לו בהווה ולהרחיבן בהתאם לצורך. יש להרחיב את מעגלי התמיכה גם למקורות פורמאליים. דרך ההסברה יש להפוך את הפנייה לעזרה פורמאלית לפעולה נורמטיבית ולגיטימית. חשוב לזהות את אוכלוסיית התלמידים עם רשתות תמיכה מדולדלות ולאתר דרכים לסייע להם בגיוס רשתות תמיכה.
מילות מפתח:ליקויי למידה, מתבגרים, רשתות תמיכה, דיווח עצמי.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya