כאן הילד מחליט

נאווה דקל. "כאן הילד מחליט", הד החינוך, אוקטובר 2012 , ע"ע 80-81

נאוה דקל

בין בתי מגורים בשכונת מקור חיים בירושלים עומד בניין המיועד למגורים ועליו שלט: "בית הספר הדמוקרטי סאדברי". אלמלא השלט לא היה אפשר לזהות כאן בית ספר. גם לאחר שנכנסים פנימה מתקשים לזהות בית ספר. ילדים אחדים משחקים בחצר ובחדר משחקים; ילדים אחרים מפטפטים בכל מיני חללים; ילדים נוספים מכינים אוכל במטבח; ובקומה השנייה, "השקטה", תלמידים לומדים בקבוצות קטנות או לבדם. אין צלצולים, אין דמויות סמכותיות, אין סדר יום ברור, אין בית ספר.

בית הספר הוקם לפני עשר שנים עקב רצונם של הורים ואנשי חינוך בבית ספר אחר לילדיהם הפרטיים ולילדים בכלל. הם הקימו קבוצה, למדו על כל מיני גרסאות של חינוך דמוקרטי והחליטו לאמץ את מודל "סאדברי"שמתאים לרעיון הדמוקרטי "עד הקצה". בית הספר נפתח עם 29 תלמידים, וכיום יש בו 110 תלמידים בני שש עד 18, ושמונה אנשי צוות.

"אנחנו רוצים שהילד יתפתח בדרך שלו וינהל את החיים שלו בעצמו", אומרת יהודית בן אור, יועצת שילוב בעברה וממקימי בית הספר. "רעיון הניהול העצמי מאוד חשוב בעינינו, והיום יותר מאי פעם. אנחנו רוצים שהילדים ילמדו לתת מענה לצרכים שלהם עד לצורך הגבוה ביותר – מימוש עצמי. אנחנו רוצים שיעריכו את עצמם ולא יהיו תלויים בהערכה חיצונית. לכן אין כאן בחינות, וההחלטה אם לגשת לבחינות בגרות היא של כל ילד".

איך נראה יום לימודים?
"כל ילד שמגיע מסמן את עצמו. הנוכחות היא חובה, אבל אין מורה שבודק נוכחות. כל ילד מחליט מה הוא רוצה לעשות במהלך היום; הוא קובע בעצמו את המטרות שלו ואת המערכת האישית שלו. הרעיון הוא שהלמידה היא בהתאם למטרות שהילד מציב לעצמו. רק אז היא למידה משמעותית המאפשרת לגייס כוחות כדי להתגבר על מכשולים. בדרך כלל הילדים הקטנים בוחרים לשחק. אנחנו חושבים שהרבה מאוד למידה מתרחשת תוך כדי המשחק. הילדים הגדולים יותר מנהלים שיחות ודיונים וגם לומדים באופן מסורתי יותר – שוב, בהתאם לבחירתם. הם מגלים בהדרגה את תחומי העניין שלהם ומבקשים להיחשף אליהם וללמוד אותם. למשל, יש ילדים שיודעים שהתשוקה שלי היא פסיכולוגיה, והם ביקשו ממני לתת שיעורים בתחום. אני שמחה מאוד ללמד, אבל אנחנו נזהרים שלא לכפות על הילדים את התשוקות שלנו אלא להעביר להם את המסר שלמידה היא בעיקרה עבודה עצמית. אני מציעה להם הרבה עבודה עצמית, אבל לא במתכונת של שיעורי בית אלא כאתגרים המחייבים מאמץ ומאפשרים לילדים ללמוד דברים חדשים ולהשתתף בשיחות בשיעורים. אנחנו מדגישים את התהליך ולא את מה שמכונה במערכת החינוך 'הישגים'. התפתחות אישית היא לא משהו שאני יכולה ללמד, והיא גם לא ניתנת למדידה".

מי מנהל את בית הספר?
"את בית הספר מנהלים הילדים והמורים, המכונים כאן 'אנשי צוות'. אנשי הצוות נבחרים בכל שנה מחדש על ידי 'ועדת הכשרת צוות', המורכבת מילדים ואנשי צוות. ענייני המשמעת הם באחריות בית משפט המורכב מארבעה ילדים ואיש צוות אחד, והם מטפלים בכל עניין משמעתי. יש לנו ועדות נוספות הקשורות לניהול בית הספר. כך הילדים מפתחים כישורים הנדרשים בחיים מחוץ לבית הספר – לעבוד בצוות, לפתור בעיות, לחשוב יצירתית, לנהל וגם, תתפלאי, להצליח בתחום האקדמי".

ירדנה אפטוביצר, אשת צוות נוספת, מצטרפת לשיחה ומדגישה את חשיבותה של למידה מתוך דוגמה אישית: "דרך הלמידה בבית הספר שלנו מכבדת את הילדים כבני אדם. בתפקידים חינוכיים אחרים שעשיתי הבנתי שלא הגיוני לכפות על אנשים לעשות משהו בניגוד לזרימה שלהם. את הידע שמעבירים בבתי הספר אפשר לרכוש בזמן קצר, ואין הצדקה לכפות אותו על תלמידים במשך שנים רבות ולפגוע בכבודם".

עקיבא טופר, בוגר בית הספר: "הדבר החשוב ביותר בבית הספר הוא הקבלה של כל תלמיד כמו שהוא; כל תלמיד מקבל אפשרות לצמוח בהתאם לנטיות הלב שלו". טופר עסק באמנויות לחימה, בחקר זוחלים ובצילום. "בבית הספר כיבדו את השיגעונות שלי ואפשרו לי לפתח אותם".

האם בית הספר מתאים לכל ילד?
בן אור: "בית הספר מתאים לכל ילד שיכול ורוצה לקחת אחריות על עצמו. ילד שנוטה להסתבך בתקריות אלימות אך מוכן ורוצה לקחת אחריות על התנהגותו ולשנות אותה – מתאים לנו. ילד אלים שאינו רוצה לשלוט בעצמו לא מתאים לנו".

ישנם ילדים שאינם מסתדרים עם החופש שאתם מאפשרים ועוזבים לבית ספר רגיל?
"כן, יש ילדים שרוצים להוכיח לעצמם שהם מסוגלים להצליח בבית ספר 'נורמטיבי'. בית הספר שלנו, ודאי שמת לב, לא כל כך נורמטיבי".

בית הספר סאדברי ירושלים – ויקיפדיה

תהליך הקבלה לבית הספר - ביה"ס הדמוקרטי סאדברי ירושלים

ראה גם : Sudbury Valley School - Wikipedia, the free encyclopedia

את ההישגים שלנו קשה למדוד