לומדים חשיבה אסטרטגית

שרף, ר' (מאי, 2013). לומדים חשיבה אסטרטגית. שיעור חופשי, 103, 24.

כיצד ניתן לחנך לחשיבה אסטרטגית, ואיך אפשר לנהל כיתה ברוח כזו? כדי לענות לשאלה זו, התקיים באחת מכיתות ה' בבית ספר באזור באר שבע תהליך שבו התנסו תלמידים בחשיבה אסטרטגית. התלמידים נחשפו למילים לא מוכרות מבחינתם, והתבקשו לפרש אותן. בשלב הבא נדרשו למלא טבלה שבה פירטו מה הייתה האסטרטגיה שבה השתמשו כדי להתמודד עם המילים הלא מובנות בטקסט הנלמד.

כך למשל, אחד הילדים פירש היטב את המילה "הזדנב" כ"הלך אחריהם". כשהתבקש להסביר מה הייתה האסטרטגיה שלו בהבנת המילה, הוא בחר ב"זיהוי המילה המסתתרת", כלומר, זנב. מילה אחרת – "גחן", פורשה על ידו כ"התכופף". האסטרטגיה שנדרשה כדי להבין משמעות מילה זו הייתה "השאלה מעולם החיות".

על תהליך זה ואחרים שהתבצעו במסגרות שונות, כותבת ד"ר גילה קאופמן בספר חדש בשם "בנתיבי הלמידה המודעת – מדריך עיוני ומעשי לתהליכי למידה והוראה", שיצא בהוצאת אופיר ביכורים (2012). הספר מציג את הלמידה המודעת, מסביר את חשיבותה, ומציע כלים יישומיים שבהיעדרם רעיונות לימודיים שונים נשארים, לדבריה, בגדר "ססמאות" שבפועל אינן מקדמות את איכות הלמידה בבתי הספר.

"רכישת אסטרטגיה של למידה או חשיבה חדשה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק ליישומה בפועל על ידי הלומד", מרחיבה קאופמן. "ייתכן מצב שבו האסטרטגיה מופעלת בצורה שגויה ובלתי רלוונטית למטרה. כדי שהאסטרטגיה תופנם אל דפוסי החשיבה והפעולה של התלמיד, יש צורך בפיתוח מודעות לאסטרטגיה. לומד מודע יודע איפה, כיצד ובאיזה עיתוי להפעיל אסטרטגיה נתונה, ומדוע להעדיפה על פני אחרת".

מדוע כל כך קשה ללמוד להבין?

"כדי להבין נדרשת מודעות להבנה. מי שיודע אם בכלל הבין, מה הבין, עד כמה הבין וכיצד יוכל להבין יותר – יידע איך לבנות את הידע שלו ממקום עוצמתי יותר. אין זה פשוט כלל ועיקר, מאחר שפעמים רבות קיימת אצל הפרט 'אשליית המובן והידוע'. בהקשר הבית-ספרי, ולא רק שם, קיימת אשליה זו הן אצל הלומד והן אצל המורה. אצל הלומד זה בא לידי ביטוי בחשיבה ש'אני ישבתי ולמדתי – כלומר, אני מבין', ואצל המורה, במובן של 'אני לימדתי והם שמעו וכתבו, זה אומר שהם הבינו".

קאופמן מאמינה שתהליך עקבי של דיונים, כמו אלה שנערכו בכיתה הבאר-שבעית, יוצר אצל התלמיד הרגל לחשוב אסטרטגית, ולהתנסות במעבר מחשיבה לניסוח. את הטבלה שבנתה המורה והשלימו תלמידיה מכנה קאופמן "פיגום", שבעזרתו ניתן להתוות ולקדם תהליכי למידה.

את מדגישה את הצורך "לדעת ללמוד נכון". מה פירוש הדבר?

"העולם של המאה ה-21 הוא מהיר ואינטנסיבי, ודורש פתיחות מחשבתית ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות. הידע כבר אינו לב העניין: הוא נגיש בלחיצה קלה על המקלדת. מה שחשוב הוא היכולת להשתמש בידע בדרך מיומנת, גמישה ויצירתית. התלמיד של היום צריך לקבל את ההזדמנות לפתח כישורי למידה מתוחכמים שיסייעו לו לנווט עצמאית את הלמידה שלו, להבחין בין עיקר לטפל ולחשוב באופן ביקורתי, כדי להתמודד עם שטיפות מוח."

"למידה נכונה חייבת להישען על מודעות עצמית של התלמיד ועל יכולתו להפעיל בקרה עצמית על הלמידה. זה דורש ממנו יכולת להסתכל פנימה לתוך עצמו, ללמוד להיות מודע לנקודות חוזק וחולשה בידע ובהבנה שלו ולמצוא את נתיב הלמידה האישי-ייחודי שייצור אצלו למידה משופרת. התלמיד של ימינו צריך לזהות במדויק את הקול הפנימי האותנטי שלו, לפתח תפישת עולם ברורה ולבנות תחושת מסוגלות להשגת יעדים ולהתמודדות עם אתגרי הלמידה."

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת