לרקוד בשוחות: רפלקציה על תפקיד מורה המורים ביחסי עמיתות בית ספר-אוניברסיטה

Reynolds, R., Ferguson-Patrick, K., & McCormack, A. (2013). Dancing in the ditches: Reflecting on the capacity of a university / school partnership to clarify the role of a teacher educator, European Journal of Teacher Education, 36(3), 307-319.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS), התפתחות מקצועית, מורי מורים.

מורי- מורים פועלים במשולש שקודקודיו הם: ההכשרה, השדה החינוכי ופעילות אקדמית ומחקרית, והם נאלצים לעסוק בתיווך מתמיד ביניהם. סוג פעילות רב-פנים זה הוא בעל פוטנציאל של התנגשות בין הגישה המסורתית המחקרית הקיימת במוסדות ההשכלה הגבוהה והמתעלמת מחשיבות ההוראה לבין גישת השדה החינוכי הנוטה להתעלם מהמחקר (Cochran-Smith & Lytle, 2009). מטפורות כמו "חציית גבולות" או "שבירת מחסומים" מועלות בהקשר זה. תפקיד מורה-המורים נתפש כמי שנע בהתמדה בניסיון לתווך בין כל אלה, תהליך העלול לפגוע בהתפתחות ובתפקוד המקצועיים של מתכשרים ומכשירים כאחד (Aspland, 2006, Zeichner, 2006. ).

אחת השאלות העולות במחקר היא בדבר האיכויות או המאפיינים של מורי-המורים כקבוצה מקצועית ייחודית. תפיסות מורי-מורים כסוכני שינוי (Day, 2004) או כיוצרי ידע ואינטלקטואלים (Cochran-Smith, 2005) לא הובהרו עדיין וכקבוצה הם מוזכרים לרוב יחד עם אקדמאים, מורים, יועצים, מנהלים או מגשרים (Murray, 2008).

מן המחקר: תפקידים מובחנים של מורי-מורים - (1) זיהוי היחסים בין ה"מה" - התוכן הנלמד לבין ה"איך" - דרך הוראתו בשילוב של פדגוגיה אישית שהיא לרוב אידיוסינקרטית ולפעמים גם יוצרת השראה(Murray 2008), (2) שרות חברתי ומורלי(שם). (3) מחקר פעולה כדרך לפתרון בעיות שמנחה את העבודה הן בבתי הספר והן במוסדות ההכשרה ((Campbell & McNamara, 2010, (4) יצירת של ידע בין-דיסציפלינרי בהקשרים חברתיים וכלכליים שונים ובכך נוטלים גם הם אחריות על יצירת ידע חדש (Edwards et al., 2007, Groundwater-Smith & Mockler, 2009), (5) יצירת ממשק בין העולם האקדמי, עולם ההכשרה ועולם השדה. עבודה ב"שוחות" או בשדות בין עולמות אלה יוצרת מראה (mirror) המבהירה ומסבירה את המו"מ שבין העולמות ובכך משפרת הכרה והבנה של נקודות המבט הייחודיות, ההרגלים, ההון התרבותי של האחרים (Bourdieu, 1977).

הקשר המחקר – המחקר נעשה במסגרת של פרויקט שיתופי (אוסטרליה) להתפתחות מקצועית לעידוד מורים להכיר את השפה ואת המושגים המרכזיים של דגם פדגוגי חדש שעיקרו שיפור ההוראה בהנחה שהוראה איכותית משפיעה על איכות החינוך והלמידה. השתתפו שלושה שותפים אקדמיים שעבדו עם בתי ספר במסגרות חינוכיות וגיאוגרפיות שונות לאורך 9 חודשים. במחקר השתתפו 35 מורים מ-11 בתי ספר שונים. כל שותף אקדמי עבד עם קבוצה שונה של בתי ספר ומורים.

מה נמצא במחקר?

א) תפישות התפקיד של מורה-המורים, כפי שהשתקפו בנתונים שנאספו השתנו והתרחבו לאורך שנת העבודה בעמיתות - תפישת המורים הייתה בדרך כלל תפישה מעשית/טכנית - מורה-המורים הוא אדם שתפקידו לסייע כדי שמטלה או תפקיד מסוים ייעשו בהצלחה והמטרות שהוצבו תושגנה. גם מורי המורים תפשו את תפקידם באורח דומה, אך התמקדו הרבה יותר בתפקידי גישור ותיווך.

ב) תפקידי מורה המורים לדעת מורי בתי הספר היו: נותן תמיכה ארגונית כללית, חבר ביקורתי, בונה/מתכנן/ מתקף מחקר, יוצר מוטיבציה והתלהבות בקרב מורים, לומד, מסייע, נותן משוב, מפנה למקורות לקריאה, מספק ידע מומחי, מתאם התפתחות מקצועית, שותף.

ג) מורי המורים ניסו לדחוף לשינוי, תוך הבנה שרוב המורים אינם מוכנים ואינם מחויבים לשינוי המוצע להם במסגרת המיזם (שנחקר כאן), ותוך תחושה שמצופה מהם להוביל, לתמוך ולעודד בו-זמנית. המתח בין נאמנות למיזם לבין נאמנות להנהלת בית הספר ולסגל הפכו את מורי-המורים למנהלי המיזם תוך שאיפה להתאימו לציפיות של כול השותפים. הם הדגישו בין היתר את התפקידים הבאים: מתווך ומגשר, חוקר אקדמי, מנתח צילומי וידיאו, כותב דיווחים, בונה צוותים, מפיץ ידע מומחה, מקדם שינויים, מנהל זמן, יוצר קשר בין תיאוריה למעשה, יוצר קשר בין בתי ספר, עובד גמיש, יועץ קריירה, לומד, שותף ועמית, תומך, אדם העושה רפלקציה עצמית.

ד) המטפורה של "ריקוד בשוחות" שמורי המורים השתמשו בה נתנה ביטוי לצורך בגמישות מתמדת רבה במהלך העבודה השיתופית. הם והמורים עיצבו כל הזמן שבילים חדשים לעבודה משותפת. גבולות של אחריות נוסו כל הזמן. לא היה זה מרחב נוח, "שוחה" אינה כזאת. מבנה הכוח בבתי-הספר יצר ציפיות שונות ומורי - המורים עצמם מצאו עצמם "רוקדים" בקרבת שותפים מסוימים ובמרחק מאחרים. תפיסות שונות של מטרות השותפות השפיעו על מרחב העבודה. נראה שמורה-המורים הוא אכן בעל תפקיד טרנספורמטיבי בעל מאפיינים ייחודיים, שיש לנתחו בצמידות לעבודתו המעשית בשדה.

ביבליוגרפיה

Aspland, T. (2006). Changing patterns in teacher education in Australia, Education Research and Perspectives, 33(2), 140-163.
Bourdieu, P. (1977). Outline of a Theory of Practice, Cambridge: Cambridge University Press.
Campbell, A., & McNamara, O. (2010). Mapping the field of practitioner research, inquiry and professional learning in educational contexts: A review, in: Campbell & Groundwater-Smith (Eds.), Connecting inquiry and professional learning in education, London: Routledge, 10-25.
Cochran-Smith, M. (2005). Teacher educators as researchers: Multiple perspectives, Teaching and Teacher Education, 21(2), 219-225.
Cochran-Smith, M., & Lytle, S. (2009). Inquiry as stance, practitioner research for the next generation, NY: Teachers College Press.
Day, C. (2004). Change agendas: The roles of teacher educators, Teaching Education, 15(2), 145-158.
Edwards, A., et al., (2007). Working with users: Some implications for educational research, British Educational Research Journal, 33(5), 647-661.
Groundwater-Smith, S., & Mockler, N. (2009). Teacher professional learning in an age of compliance-Mind the gap, United Kingdom: Springer.
Murray, J. (2008). Towards the re-articulation of the work of teacher educators in higher education institutions in England, European Journal of Teacher Education, 31(1), 17-34.
Zeichner, K. (2006). Reflections of a university-based teacher educator on the future of college and university-based teacher education, Journal of Teacher Education, 57(3), 326-340.