מחקר בהכשרת מורים: סקירת התחום – חלק ראשון

מחקר בהכשרת מורים: סקירת התחום – חלק ראשון

לחלק השני - ביקורת מחקרי הכשרת מורים

Cochran-Smith, M. & Villegas, A. M. (2015). Framing teacher preparation research: An overview of the field, part 1, Journal of Teacher Education, 66(1), p7-20.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מבט כללי על בניית הסקירה ובסיסה העיוני (מתייחסת לשני המאמרים) –המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. הניתוח הוביל להכללה של שלוש קבוצות של מחקרים (“Research programs”):

• מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים;
• מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע;
• מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון.

1) מסגרת ההתייחסות התיאורטית/אנאליטית של הכותבים כללה שני מרכיבים: (א) הכשרת מורים כפרקטיקה חברתית מצבית בהיבט היסטורי - מסגרת התייחסות המבטאת את הגישה לפיה כוחות חברתיים, פוליטיים וכלכליים רחבים מובילים לאידיאולוגיות המעצבות את החינוך. המעבר לחברת ידע המאופיינת בכלכלות ניאו-ליברליות ובשווקים חופשיים השפיע על מדיניות החינוך ודרכיו ומרכיב את ההקשר ההיסטורי והחברתי הרחב יותר שבו ממוקמים מחקרים על הכשרת מורים, פרקטיקות ומדיניות (Mehta, 2013, Sleeter, 2009, Apple, 2005). שלוש מגמות רלוונטיות למחקרי הכשרת מורים נבעו ממעבר זה: מגמות של מדיניות - תשומת לב חסרת תקדים לאיכות המורה ולאחריותיות; והערכה/מדידה של האפקטיביות שלהן; מגמות אינטלקטואליות - בחינת השאלות כיצד אנשים לומדים ומה עליהם ללמוד בכלכלת ידע; ראיית מרכזיות המורה ברפורמות כמחייבת מתן הזדמנויות מודגשות/מעמיקות של התכשרות להוראה למתכשרים ושינוי דעות מסורתיות; מגמות דמוגרפיות – מיקוד בהתרחבות השונות בין לומדים ואי-שוויון בית-ספרי. הפרופילים המנוגדים דמוגרפית של תלמידים מהגן עד התיכון ושל כוח ההוראה מציבים אתגרים חדשים לבתי הספר. חרף השונות אוכלוסיית המורים (בארה"ב) עדיין הומוגנית ברובה ושונה לשונית, תרבותית וכלכלית מן התלמידים (Lucas & Grinberg, 2008, Pugach & Blanton, 2009).

(ב) מחקר כפרקטיקה חברתית - תחומי העניין, המחויבויות וההתנסויות החברתיות של החוקרים, ולא רק זוויות הראיה האפיסטמולוגיות והמתודולוגיות שלהם, מנחים את שאלות המחקר שלהם. זווית ראייה זו מעוגנת בתיאוריה של המעשה של בורדייה (Bourdieu,1980, Heilbron, 2011). הכותבים ניתחו את הפרקטיקות החברתיות שבהן החוקרים היו מעורבים. בכל אשכול של מחקרים נבחנו: 1) מבנה הבעיות, השאלות והנושאים, 2) הנחות היסוד וההיגיון שבטעונים, 3) זהות ואישיות החוקר, קהל היעד, מטרות ויעדים וקשרים לעניינים פוליטיים/מקצועיים רחבים יותר, 4) מערך המחקר, מסגרות תיאורטיות, ושימוש בעדויות, 5) בעיות, מתחים ומגמות העולים מהממצאים והשתמעויות שהועלו ע"י החוקרים.

מאמר ראשון: הכשרת מורים – אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות

המחקרים בתחום זה קובצו לארבעה אשכולות: ערוצי הכשרה חלופיים (בכך מתמקד המאמר), תגובות מוסדיות למדיניות ו/או ניתוחים של כיווני מדיניות ושיח, בחינות והערכה של מועמדים ותוכניות הכשרה, מחקרי הערכת תוכניות.

ערוצי הכשרה חלופיים - היבטי מדיניות: שאלות המחקר המרכזיות שנמצאו: (א) מהן ההשפעות של ערוצים, תוכניות, מסלולים ותעודות הוראה חלופיים בהשוואה למסורתיים או לאחרים? (למשל, Boyd et al, 2012), (ב) מהם המאפיינים של ערוצים חלופיים וכיצד הם פועלים בהקשרים שונים? (למשל, Carter & Keiler, 2009 ,Boggess, 2010), (ג) מהן ההשפעות של המאפיינים והמבנים של ההכשרה בחתך של תוכניות וערוצים? (למשל, Kee, 2012); מאפייני החוקרים: לרוב עוסקים במדעי החברה למיניהם, חיצוניים להכשרת מורים; פרדיגמות מחקר: לרוב כמותיות בשילוב תצפיות/ראיונות איכותניים וניתוחי מקרים. המחקרים הכמותיים במדגמים גדולים וניתוחים סטטיסטיים מורכבים. שתי דוגמאות ממחקרי האשכול: (א) כיצד שינויים בדרישות כניסה שינו את כוח העבודה ההוראתי והשפיעו על הישגי תלמידים בניו יורק (Boyd et al., 2006), (ב) מחקר לאומי על תוכניות חלופיות שבו נותחו שבע תוכניות באמצעות ראיונות ותצפיות מובנות (Humphrey & Wechsler, 2007).

סיכום מגמות כלליות: 1) הרחבת מטרות המחקרים אל מעבר להשוואת האפקטיביות של ערוצים חלופיים לעומת מסורתיים, הצעת מסקנות גלובליות והצבעה על מסלולים ייחודיים ככלי לקבלת החלטות מדיניות לשיפור ההכשרה; 2) הכרה בשונות רחבה בין ובתוך שני סוגי התוכניות ובכך שהתנסויות וביצועים של מורים תלויים בגורמים רבים נוספים; 3) שימוש בקטגוריות קונצפטואליות, מקורות לנתונים וטכניקות ניתוח יותר מתוחכמים בהשוואה למחקרים מוקדמים יותר; הכותבים מציינים מגבלות מחקרים באשכול זה.

ביבליוגרפיה

Apple, M. (2005). Educating the right" way: Market, standards, God and inequality, NY, NY: Routledge.
Boggess, L. (2010). Tailoring new urban teachers for character and activism, American Educational Research Journal, 47(1), 65-95.
Bourdieu, P. (1980). Outline of a theory of practice, Cambridge, UK: Cambridge University Press (original-1977).
Boyd, D. J., Grossman, P. L., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J. (2006). How changes in entry requirements alter the teacher workforce and affect student achievement, Educational Finance and Policy, 1(2), 176-216.
Boyd, H., Grossman, P., Hammerness, K., Lankford, H., Loeb, S., Ronfeldt, M., & Wyckoff, J. (2012). Recruiting effective math teachers: Evidence from NYC, American Educational Research Journal, 49(6), 1008-1047.
Carter, J., & Keiler, L. (2009). Alternatively certified teachers in urban small schools: Where policy reform meets the road, Urban Review, 41(5), 437-460.
Heilbron, J. (2011). Practical foundations of theorizing in sociology: The case of Pierre Bourdieu, in: C. Camic, N. Gross, & M. Lamont (Eds.), Social knowledge in the making, Chicago: University of Chicago Press, 181-213.
Humphrey, D.C., & Wechsler, M. (2007). But how long will they stay? Alternative certification and new teacher retention in an urban district, ERS Spectrum, 25(2), 33-44.
Kee, A.N. (2012). Feelings of preparedness among alternatively certified teachers: What is the role of program features? Journal of Teacher Education, 63(1), 23-38.
Lucas, T., & Grinberg, J. (2008). Responding to the linguistic reality of mainstream classroom: Preparing all teachers to teach English language learners, in: M. Cochran-Smith et al., (Eds.), Handbook of Research on Teacher Education, NY, NY: Routledge, 606-636.
Mehta, J. (2013). How paradigms create politics? American Educational Research Journal, 50(2), 285-324.
Pugach, M.C., & Blanton, L.P. (2009). A framework for conducting research on collaborative teacher education, Teaching and Teacher Education, 25, 575-582.
Sleeter, C.E. (2009). Teacher education, neoliberalism and social justice, in: W. Ayers et al., (Eds.), Handbook of social justice in education, Phi. PA: Taylor & Francis, 611-624.