תפקיד הווידיאו בהערכה עצמית בהתנסות המעשית

Baecher, L., Kung-Chuan, S., Jewkes, A.M., & Rosalia, C. (2013). The role of video for self-evaluation in early field experiences, Teaching and Teacher Education, 36, 189-197.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מטרת המחקר המוצג במאמר היתה לבחון את ההשפעה של דגמי שימוש בווידיאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים להוראה כבר בראשית ההתנסות המעשית ועל ביצועי ההוראה שלהם. פיתוח יכולת של הערכה עצמית פותחת אפשרויות חדשות לשימוש בווידאו בתהליכי משוב בהדרכה ובחונכות.

הערכה עצמית של מתכשרים להוראה – שילוב פעילות של הערכה עצמית בהתנסות מקנה למתכשרים התנסות בהחלת סטנדרטים על ההוראה ומעודדת גישה פעילה לתהליכי הערכה. הערכה עצמית היא דרך מבוססת להכרת חוזקות וחולשות, לחיזוק אחריות אישית על הלמידה, למיקוד בהצבת מטרות ממוקדות ותורמת להתפתחות מקצועית לאורך זמן (Taras, 2010 ,Andrade & Valtcheva, 2009). יעילותה תלויה בהבהרת ציפיות והגדרת קריטריונים ומוקדים מרכזיים המצופים מהוראה טובה. שימוש בצילומי שיעורים בווידאו ובמחוונים להערכתם עשויים לתרום בכיוון זה (Kong et al., 2009).

שימוש בווידאו בהכשרה – בתוכניות להכשרת מורים בעולם יש ביטוי לשימוש בווידיאו לפיתוח כישורים רפלקטיביים של מתכשרים להוראה. מחקרים שונים מצביעים על הישגים בהעמקת יכולת של רפלקציה, צפייה וניתוח הוראה (Sonmez & Hakverdi-Can, 2012, Kong, 2010, Harford & MacRuairc, 2008).

על המחקר – השתתפו 31 מתכשרים בשתי קבוצות. כולם נחשפו לשיעורים שלימדו מתכשרים בשנים קודמות באותו בית ספר. כלי המחקר: הערכת שיעורים עצמיים ושל אחרים על-פי מחוונים נתונים ורפלקציות כתובות בכל השלבים. שאלות המחקר: (1) כיצד השפיעה הצפייה בסיוע מחוונים (rubric-anchored) בשיעורים שצולמו בווידאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים? (2) כיצד השפיעה הצפייה על חשיבת המתכשרים על ההוראה שלהם? (הליך המחקר מתואר להלן).

המסגרת הקונצפטואלית – ההתערבות המוצעת התבססה על כמה בסיסים תיאורטיים:

א) תיאורית השוואה חברתית (Festinger, 1954) (social comparison) – הנחת היסוד של התיאוריה היא שאנו מעוניינים להעריך את הידע והיכולות שלנו לשם הישרדות והסתגלות בעולם. אם לא נעריך נכונה לא נצליח לדעת מה אנו מסוגלים (או לא מסוגלים) לעשות, ולגרום לאסונות או לכישלונות. לצורך הערכה ניתן להשתמש במדדים אובייקטיביים, או לבצע השוואה חברתית, שבה האדם מעריך את דעותיו או יכולותיו מתוך השוואת עצמו לאחרים כדי להפחית חוסר בטחון וללמוד כיצד לפעול אחרת. בשלב זה במחקר נחשפו המשתתפים בשתי הקבוצות לקטעי שיעורים שלימדו מתכשרים מן העבר באותו בית ספר ובאותו תחום דעת והתבקשו להעריכם על פי מחוון נתון. בקבוצת הניסוי: עיון בחומר כתוב + צפייה בשיעורים כפי שצולמו בווידאו, בקבוצת הביקורת: קריאת תמלילי השיעורים. הסטודנטים כתבו רפלקציות על התרשמויותיהם מהשיעורים.

ב) יצירת דיסוננס קוגניטיבי – הערכה עצמית של שיעור מחייבת הבנה של התחום המוערך ונכונות לבחון את הביצוע העצמי על חוזקותיו ובעיקר על חולשותיו (Sitzmann et al., 2010). בהערכה עצמית יש לרוב הטייה לחיוב. האתגר הוא להביא את המורה או המתכשר להתגבר על כך ולהיות נכון לבחון חוזקות וחולשות בפתיחות (Seidel et al., 2011). אם נחשף פער בין הערכות המתכשרים לבין אלה של המדריכים הפדגוגיים עשוי להיווצר דיסוננס קוגניטיבי, שתוצאותיו לחיוב הן יתר הנעה להשתפר, ולשלילה - אכזבה והרמת ידיים. ניתן להתגבר על כך ע"י מתן מחוונים ברורים להערכת שיעור (למשל, מדדים של הוראה טובה, רמות ביצוע המבטאות תהליך של התפתחות מקצועית) המאפשרים שפה משותפת בין מדריך ומודרך והבנת המטרות (Ross & Bruce, 2007). בשלב זה במחקר התבקשו המתכשרים בקבוצת הניסוי לצפות במדגם צילומי שיעורים ובהערכות מדריכים פדגוגיים לשיעורים אלה ולכתוב רפלקציות על הפערים בין הערכותיהם לבין הערכות המדרכים, בקבוצת הביקורת: אותה מטלה מול חומר כתוב בלבד.

ג) הערכה עצמית של שיעורים עצמיים – מתכשרים ומורים נוטים לראות בהערכות בצוע צעד עתיר סיכון או פעולה של פיקוח (Towndrow & Tan, 2009) ולאו דווקא כלי לקידום התפתחות מקצועית. במתן אפשרות להערכה עצמית יש עידוד לנטילת תפקיד פעיל בתהליך ההערכה (Cheung, 2009). הערכה עצמית על בסיס צפייה מאפשרת למתכשר/למורה להבחין, לבחון מחדש ולחקור את הוראתו ובכך עשויה לתרום להעמקת ההבנה, להגביר הנעה ומעורבות ולהעשיר תהליכי רפלקציה על ההוראה (Seidel et al., 2011). בשלב זה במחקר המתכשרים צילמו את שיעוריהם והעריכו אותם על פי המחוון וכתבו רפלקציה על ההתנסות כולה. הציפיה הייתה ששלב זה יביא לראיה מציאותית יותר שלהם את ההוראה שהם מבצעים ולהתפתחותם המקצועית.

מה נמצא במחקר?(חלק מן הממצאים)

א) מתכשרים ומדריכים מדרגים על פי המחוון – המתכשרים בשתי הקבוצות דירגו את עצמם גבוה יותר מהמדריכים בדומה להטיה לחיוב שהוזכרה לעיל. עם זאת, המתכשרים בקבוצת הניסוי דירגו עצמם מעט נמוך יותר בהשוואה למתכשרים בקבוצת הביקורת.

ב) תרומת הרפלקציות הכתובות לממצאי המחקר – המתכשרים הביעו בכתיבה את אמונתם שההזדמנות לצפות בשיעורים ו/או לקרוא תמלילי שיעורים בליווי הערכות בתחום הדעת שהם אמורים ללמד ועל פי אותו מחוון סייעו להם בהבנת הציפיות מהם, בהבנה כיצד להשתמש במחוון ובמוקדים שמדריכים פדגוגיים מדגישים. הפעילות גם הקלה עליהם את תהליכי ההכנה לשלב הצפייה וההערכה של השיעורים שלהם ("מצאתי שצפייה בצילומי שיעורים של אחרים הייתה שימושית להגברת מודעותי להתפתחותי כמורה").

ג) תרומת הפעילות בשתי הקבוצות – ברפלקציות של כל המתכשרים ניתן ביטוי לחיוב שבפעילות. עם זאת היו שני הבדלים בולטים: 1) בקבוצת הניסוי המודעות לפער בין הערכותיהם לבין אלה של המדריכים הייתה גדולה יותר, ו-2) הפעילות יצרה תגובה רגשית של הפתעה, חרדה ותחושת דיסוננס קוגניטיבי. הגילוי דירבן אותם לחזור לשיעור המצולם ולקריטריוני הביצוע שבמחוון; יתכן שההבדל נובע מהעוצמה הרבה יותר המלווה צפייה בשיעור (השוואה חברתית) ומתחושת הפער שנחשף בין הערכת המתכשר לבין הערכת המד"פ (דיסוננס קוגניטיבי). גם אם בקבוצת הביקורת נוצר דיסוננס לא היה לכך ביטוי בנתונים, והחומרים נתפסו על ידם כחומרים לניתוח בלבד.

ד) תרומת ניתוח שיעור עצמי בשתי הקבוצות – בעקבות הוראה, צילום והערכת שיעור עצמי ע"י המתכשרים וע"י המדריכים הפדגוגיים המתכשרים כתבו רפלקציות על ביצועיהם. בקבוצת הניסוי: 1) התייחסו לביצועי ההוראה על פי קטגוריות המחוון; 2) צוין הערך הרב שבצפייה בשיעור עצמי בווידאו כמסייעת בהעברת מיקוד החשיבה והדיון מהמורה אל התלמידים; 3) הייתה התייחסות להוראה העתידית במונחים ספציפיים ("בעתיד אהיה מודע לרמזים ויזואליים..."). בקבוצת הביקורת: 1) התייחסו לביצועי ההוראה בהכללות בהתייחס לאפקטיביות שלהם בהוראה ("כל התלמידים השיגו את מטרת השיעור...כל התלמידים היו מעורבים בשיעור"); 2) ההתייחסות להוראה עתידית הייתה מועטה ונשאה אופי כוללני ("בעתיד אנסה לדבר פחות בשיעור...").

לסיכום, המחקר הנוכחי מצביע על כך שהפעילות של צפייה בשיעורים מצולמים בליווי מחווני צפייה והערכה כבר בראשית ההכשרה מהווים בידי המתכשרים: דרך לפיתוח הבנה מהי הוראה וכיצד ניתן להעריכה, הבנת כלי ההערכה והשימוש בווידאו כדרך להתפתחות מקצועית בהמשך ההכשרה, חיזוק יכולות של הערכה עצמית שקולה התואמת להערכה הנקוטה בידי המדריכים הפדגוגיים והחונכים, תיאום ציפיות עם מאמנים ומדריכים פדגוגיים והפחתת ה'מסתורין' המתקשר לתהליכי הערכה בכלל. בידי מורי המורים: הזדמנות לשינוי קורסים ולקידום מודעות של מתכשרים למעשה ההוראה. נראה כי הנוחות (ease), הנגישות והאפשרות שמזמנות הקלטות וידאו דיגיטליות של שיעורים ילכו ויתפסו מקום חיוני בתוכניות להכשרת מורים.

למאמר מצורף נספח של מחוון לתצפית בשיעור.

ביבליוגרפיה

Andrade, H., & Valtcheva, A. (2009). Promoting learning and achievement through self-assessment, Theory into Practice, 48(1), 12-19.

Cheung, R. (2009). The use of self-assessment to foster students' learning in teacher education: An experience in teaching practice, Action in Teacher Education, 31(1), 49-57.

Festinger, L. (1954). A theory of social comparison processes, Human Development, 7(2), 117-140.

Harford, J., & MacRuairc, G. (2008). Engaging student teachers in meaningful reflective practice, Teaching and Teacher Education, 24(7), 1884-1892.

Kong, S.C. (2010). Using a web-enabled video system to support student teachers' self-reflection in teaching practice, Computer & Education, 55(4), 1772-1782.

Kong, S.C. Shroff, R.H., & Hung, H. (2009). A web-enabled video system for self-reflection by student teachers using a guiding framework, Australian Journal of Educational Technology, 25(4), 544-558.

Masats, D., & Dooley, M. (2010). Rethinking the use of video in teacher education: A holistic approach, Teaching and Teacher Education, 27(7), 1151-1162.

Ross, J.A., & Bruce, C.D. (2007). Teacher self-assessment: A mechanism for facilitating professional growth, Teaching and Teacher Education, 23(3), 146-159.

Seidel, T., Sturmer, K., Blomberg, G., Kobarg, M., & Schwindt, K. (2011). Teacher learning from analysis of videotaped classroom situations: Does it make a difference whether teachers observe their own teaching or that of others? Teaching and Teacher Education, 23(3), 146-159.

Sitzmann, T.K., Ely, K., Brown, K.G., & Bauer, K.N. (2010). Self-assessment of knowledge: Cognitive learning or affective measure? Academy of Management Learning and Education, 9(2), 169-191.

Sonmez, D., & Hakverdi-Can, M. (2012). Videos as an instructional tool in preservice science teacher education, Eurasian Journal of Educational Research, 46, 141-158.

Taras, M. (2010). Student self-assessment: Processes and consequences, Teaching in Higher Education, 15(2), 199-209.

Towndrow, P.A., & Tan, K. (2009). Teacher self-evaluation and power, Teacher Development, 13(3), 285-295.