חקירת משמעות החיים במרכז לילדים מחוננים בתל חי

Kasler, J., Goldfarb-Rivlin, S., Levi, J. & Elias, M. (2013). Exploring meaning in life in the Tel Hai gifted children's center, Sage journals, 36, 2, 133-138

במרכז לילדים מחוננים במכללה האקדמית תל חי נוסדה ב-2008 תוכנית מיוחדת בשם "משמעות בחיים". המאמר מתאר כיצד נפגשו במסגרת התוכנית 67 תלמידים מצטיינים בכיתות ז' ו-ח' מארבעה מגזרים: היהודי, המוסלמי, הנוצרי והדרוזי. מטרת התוכנית: לעודד את התלמידים לבחון ולעצב בכוחות עצמם את ערכיהם ואת האידיאולוגיות שלהם, בתקווה שכך ימצאו משמעות ותחושת ייעוד בחייהם, ואף יישמו את הרעיונות במציאות תוך הפגנת מנהיגות פוליטית וחברתית. התלמידים חולקו לקבוצות בנות 15 משתתפים, והתבקשו לדון בטקסטים פילוסופיים מתרבויות שונות, מזרחיות ומערביות, כדי לבחון את השלכותיהם האפשריות לחיי היומיום שלהם.

התלמידים כהון חברתי

הדיון הפילוסופי המדובר חיוני להתמודדות עם מה שדיימון כינה תחושה של היסחפות  ללא מטרה, העלולה להתפתח כאשר צעירים אינם מצליחים ליצור קשר עם נושאים וערכים שמעבר לעצמם ובכך מאבדים את האפשרות למצוא תכלית חיובית בחייהם (Damon, 2008). ללא האפשרות להחליף דעות עם תלמידים ממגזרים ומתרבויות שונות, קיים סיכוי שתפיסותיהם וראייתם של התלמידים יוגבלו לשדה צר וסטריאוטיפי. בניגוד לכך, הרפלקציה על ערכים והניתוח של דילמות מוסריות בסביבה רב תרבותית מאפשר לילדים בחירה אישית.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

קהילות חקר פילוסופיות: החיפוש אחר משמעות ומציאת משמעות כבסיס לפיתוח תחושת אחריות

פילוסופיה עם ילדים כפלטפורמה חינוכית עבור למידה מכוונת עצמית

מקורות ההשראה של התוכנית "משמעות בחיים"

במכללת תל חי אימצו את עקרונותיה של התוכנית האמריקאית Laws of Life, שנוסדה בידי קרן ג'ון טמפלטון. מקורות השראה נוספים של "משמעות בחיים" הם ספרו של ניצול השואה ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות", שבו נטען כי חיוני שכל אדם ימצא בכוחות עצמו את התכלית לחייו; והספר "הנתיב למשמעות", The Path to Purpose, מאת ויליאם דיימון (שם), שבו הוצגה הקריאה לעודד אנשים צעירים לנקוט פעולה בהתאם לערכיהם, כלומר לא להסתפק במציאת משמעות אלא לתרגמה לחיי המעשה.

מרכיבי התוכנית

מפתח התוכנית, ד"ר יוסף לוי, מאמין כי הסביבה שמספקת התוכנית מאפשרת את פיתוחו של מנגנון אישי ייחודי המספק לתלמידים הצעירים אמצעים להמיר את מחשבותיהם ורגשותיהם לפעולה ממשית בחייהם. במהלך התוכנית מפתחים התלמידים מערכות אמונה ומחויבות לפעולה מוסרית, מאחר שהדיון בטקסטים הפילוסופיים מתמקד בשאלות של מוסר ואתיקה.

שאלות, נושאים לדיון ופעילויות לדוגמה

המורים בתוכנית מעניקים לתלמידים לגיטימציה לעמדות ולערכים אישיים, ומנחים אותם להעמיד את האידיאולוגיות שלהם אל מול המציאות הפוליטית ולהעניק תשומת לב לפערים אפשריים ביניהן. חשיבה ביקורתית היא חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים בתל חי.

במסגרת פעילות אופיינית, התלמידים מתבקשים להגדיר את מושג האמת, ולאחר מכן לקרוא טקסטים הגותיים העוסקים בנושא מכמה תרבויות שונות. בתום הקריאה, התלמידים מקיימים דיון ביניהם ובסיום הפעילות הם בוחנים מחדש את הגדרתם ונותנים את הדעת על שאלות כגון האם שני רעיונות מנוגדים יכולים להיות אמיתיים ומה חשוב יותר – השלום או האמת?

השלב האחרון של התוכנית הוא פרויקט: הכנת תוצרים מילוליים או ויזואליים שייצגו את השקפתם של התלמידים באשר למשמעות בחיים.

החלק הקשה ביותר הוא לצרף מעשה למחשבה – לסייע לתלמידים להפוך את רעיונותיהם ועמדותיהם המופשטים לפעולות ממשיות במציאות. לשם כך, בשנתה השנייה של התוכנית שונה הפורמט כך שיכלול אינטגרציה רבה יותר עם תוכנית הלימודים הכללית ועם הקורסים האחרים הנלמדים במסגרתה. כך למשל, הושם דגש מיוחד על סוגיות אתיות בקורס הפילוסופיה; קורס המשפטים הציג דילמות מעשיות; הקורסים בשפה דנו בסוגיות חברתיות כפי שהן מופיעות באמצעי התקשורת. התלמידים בחרו נושאים החשובים להם, הסבירו מדוע הם חשובים והחלו לפתח תוכניות לפעולה חברתית. באמצעות סרטים וטקסטים, שיעור הפסיכולוגיה טיפל באיזון ובחוסר האיזון הנוצרים בחייו של כל אדם המנסה לפעול על פי ערכיו. בשיעור כלכלה עסק בדילמת האסיר ובהשלכותיה האתיות והרגשיות.

 חשוב לציין כי תוכניות דומות זכו להצלחה ברחבי העולם לא רק בקרב ילדים מחוננים, אלא גם כאשר יושמו אצל נוער עירוני בסיכון.

תערוכת הסיום

כיצד ניתן להעריך את ההתקדמות שעשו תלמידים בתוכנית מסוגה של "משמעות בחיים"? זהו אתגר לא פשוט. בתל חי החליטו להנהיג אירוע בסיום השנה: תערוכה שבה יציגו התלמידים את התוצרים שלהם, באופן שיאפשר קבלת משוב והערכה של מידת התקדמותם. בתערוכה, כל תלמיד עומד לצד פרויקט הגמר שלו ומקבל משוב מתלמידים-עמיתים, מהורים וממורים.

התלמידים כמנהיגים: מעגלי השפעה בחברה הכללית

מנהלי התוכנית שואפים לכך שהתלמידים יביאו את הדברים שלמדו בתוכנית הביתה, וישוחחו עליהם עם קרובי משפחתם וחבריהם. התלמידים נתפסים כמנהיגים לעתיד ואולי אף כבר בהווה – וככאלה יש להם אחריות ליישם ולהפיץ את השקפותיהם בתוככי הקהילה. העובדה כי תלמידים מתרבויות שונות, כולל תרבויות השרויות בקונפליקט ארוך שונים, מצליחים למצוא מכנים משותפים, מספקת מקום לאופטימיות.

ביבליוגרפיה

Damon, W. (2008). The path to purpose: Helping our children find their calling in life. New York, NY: Free Press