לראות או לא לראות: עמדות של מתכשרים להוראה ביחס ל"עיוורון לצבע"

Kreamelmeyer, K., Kline, A., Zygmunt, E. & Clark, P. (2016). To see or not to see: Preservice teacher attitudes toward color blindness, The Teacher Educator, 51 (3), 136-152

נקודות מרכזיות:

• רוב המתכשרים במחקר בטאו עמדה של "עיוורון-צבע" כדי להבטיח בדרך זו יחס שוויוני אליהם בהוראה.
• ניתן לפרש עמדה זו כדרך למחוק הטיה מודעת שעלולה להכשיל הוראה שוויונית: "לא לראות שונות" = "לא לראות דברים רעים שאני מאמינ/ה על אנשים שמוצאם שונה".
• המחקר מצביע על אפשרות לעורר מודעות של מתכשרים ולשנות את אמונותיהם בדבר מקומה וחשיבותה של גישה רב-תרבותית בחינוך ובהוראה באמצעות קורס המכוון לכך.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת:

תיאוריה ומעשה של "חינוך רלוונטי תרבותית": סינתזה של מחקרים בחתך של תחומי דעת

הכשרה להוראה הנענית לשונות תרבותית

"אינני חושב על התלמידים שלי במונחים שלגזע או מוצא. אני "עיוור-צבע" בהקשר של הוראה" – כותבי המאמר בחנו עמדות של מתכשרים להוראה בהתייחס לראיית השונה או התעלמות משונות במהלך ההוראה.

במאמץ להיענות לצרכים של שונות גוברת והולכת באוכלוסיות תלמידים בבתי ספר בארה"ב תכניות להכשרת מורים מנסות למצוא דרכים להכשירם להוראה נענית-תרבות הרואה במאפיינים התרבותיים של התלמידים מקור לשיקולי דעת הוראתיים. קיימות תכניות הכשרה הכוללת קורסים על שונות ורב-תרבותיות והמנסות לשלב נושאים מתחומים אלה במהלך ההכשרה, במיוחד לנוכח העובדה שרוב המורים הם לבנים ממעמד הביניים.

מחקרים מבססים את הטענה שקיימת עמדה של "עיוורון צבע" (color-denial) בקרב מתכשרים ומורים ותיקים בהתייחסם לעבודתם עם אוכלוסיות ילדים ועם משפחות מתרבויות שונות משלהם (Zygmunt-Filwalk, 2005). עמדה זו אף שהיא מלווה בכוונות טובות, מאפשרת למורה ולמתכשר להרחיק עצמם מהתייחסות לבעיות של גזענות בחברה, מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומשמרת מערכות של העדפות על בסיס מוצא הקיימות בחברה (Fryberg, 2010). אם מורים מקבלים עידוד לנקוט בגישה זו ספק אם יוכלו להיענות לצרכי תלמידים ולבחון אם תוכנית ההוראה שלהם רב-תרבותית ונענית למגוון קולות וזוויות ראייה (Wise, 2010).

על המחקר – הקשר: קורס בן שלוש שעות בשבוע במשך 16 שבועות בדגש על שונות והוראה רב-תרבותית. מטרה: לבחון את השפעת הקורס על היכולות של מתכשרים להוראה לקשור בין התייחסות לגזע או תרבות אחרת של תלמידיהם לבין הוראה ולמידה. מדגם: 85 מתכשרים להוראה בגיל הרך ובבי"ס יסודי. כלים: שאלון מקוון לזיהוי אמונות על הוראה ולמידה שעשויות להשפיע על תלמידים מקבוצות מוצא שונות והסברים כתובים לתשובות. נעשו ניתוחים כמותיים ואיכותניים.

מה נמצא במחקר?

• שליש מהמשתתפים העידו שהם פחות "עוורי צבע" ממה שהיו לפני הקורס, כמחצית - לא שינו את תפיסותיהם, והשאר העידו כי עמדה זו אף התחזקה.
• בניתוח האיכותני נמצאו שלוש קטגוריות: 1. "ללא שינוי": לא נמצא הבדל משמעותי בהסברים הכתובים. נמצאו שינויים קטנים ביותר שעשויים להצביע על מגמה לשינוי תפיסתי; שינויים קטנים ביותר (micro-transformations) בדבר מודעות לקיומה של הטיה לצד ניסיון להבטיח סביבה שוויונית לתלמידים: "אני מוצא עצמי עדיין שופט לפי סטראוטיפים, אך עכשיו מכיר בכך ששיפוט מונע מתלמידים הצלחה ואנסה להימנע מכך בכיתה"; 3. שינויים קטנים ביותר של מעבר מ"עיוורון לצבע" לאתיקה של הכרה, הערכה ושילוב ידע רב-תרבותי כדי להעשיר את ההוראה והלמידה: "אני מאמינה שראוי להכיר ולהתייחס בהוראה למוצא האתני של תלמידים כדי שהעולם יהפוך למקום מסביר פנים לכולם".

על פי שתי הקטגוריות האחרונות לעיל, משתתפי המחקר עיבדו את תכני הקורס בדרך שחיזקה את ההבנה של השינויים שחלו באמונותיהם. הם לא רק "הוסיפו ידע" אלא גם בנו מסגרת חדשה ומודעת להבנה והבנייה של תהליכי הוראה ולמידה בדרך מוכוונת ומטקוגניטיבית. זאת כך שיכלו לשקול מידע והתנסויות שאינם מתאימים למסגרת קוגניטיבית קיימת ולחוות תהליך של השתנות משמעותית (McAuliffe, 2007).

לסיכום, מאתגר להשפיע על עמדות ואמונות רב-תרבותיות במרחב של קורס בן 16 שבועות. מאתגר יותר הוא הניסיון לעשות זאת בהעדר הזדמנויות לקשר ישיר ולבניית יחסים עם "השונה", המחזק אפשרות של שינוי חשיבתי ורגשי (Seidel & Hancock, 2011). למעבר מעמדה של "עיוורון" מודע לרקע תרבותי של תלמידים לעמדה של הערכת חשיבותו יש פוטנציאל להרחבת המידה שבה תלמידים לומדים בסביבה שוויונית בכיתה. מודעות זו יכולה להרחיב גם את המידה שבה מורים שוקלים לכלול תכנים רב-תרבותיים המשפיעים חיובית על הנעה ומעורבות בלמידה (Feger, 2006). זוהי הבנה המקדמת הוראה נענית-תרבות, שעניינה מודעות והבנה ולצידן שילוב משמעותי של "מאפיינים, התנסויות וזוויות ראייה תרבותיות של תלמידים מרקעים שונים המובילים את ההוראה בצורה יותר אפקטיבית" (Gay, 2010).

השתמעויות להכשרת מורים – מורים ומתכשרים רבים מאמינים שהסרת ההתמקדות בגזע מעלימה בצורה משמעותית את הפוטנציאל של גזענות. התוצאה בפועל נוגדת אמונה זו ומובילה לבורות קולקטיבית המרחיקה פרטים מלהיאבק נגדה (Ullucci & Battery, 2011).  ממצאי מחקר זה מצביעים על הצורך בקורסים מתמשכים ובהתנסויות מעשיות ביחס לשונות יותר מ-16 שבועות כמוצג כאן. בדרך זו, מתכשרים יכולים להמשיך במסלול המניע אותם לראות ללא שיפוט ולהבין הבדלים הגורם קריטי של חינוך שוויוני. 

ביבליוגרפיה:

Feger, M. (2006). I want to read: How culturally relevant texts increase student engagement. Multicultural Education, 13(3), 18–19

Fryberg, S. M. (2010). When the world is color-blind, American Indians are invisible: A diversity science approach. Psychological Inquiry, 21,2, 115–119

Gay, G. (2010). Culturally responsive teaching: Theory, research, and practice. New York, NY: Teachers College Press

McAuliffe, G. (2007). What is culturally alert counseling? In G. McAuliffe (Ed.), Culturally alert counseling: A comprehensive introduction, Thousand Oaks, CA: Sage Publications, 2–44

Seidl, B., & Hancock, S. (2011). Acquiring double images: White preservice teachers locating themselves in a raced world. Harvard Educational Review, 81,4, 687–709

Wise, T. (2010). Color-blind: The rise of post racial politics and the retreat from racial equity. San Francisco, CA: City Lights Open Media

Ullucci, K., & Battey, D. (2011). Exposing color-blindness/grounding color consciousness: Challenges for teacher education. Urban Education, 46, 1195–1225

Zygmunt-Fillwalk, E. (2005). Disequilibrium and reconstruction: The urban encounter as catalyst for preservice teachers' cultural transformation. Journal of Early Childhood Teacher Education, 26,2, 133–147