מטרת המאמר להדגים כיצד ניתן להיעזר בסיפורים בפיתוח תוכניות התערבות ובמחקר בתחום החינוך לשלום. המחברת מציגה שתי תוכניות: הראשונה עוסקת בספרותרפיה כאמצעי לשינוי עמדות וחיזוק הנכונות לקשר חברתי בין ילדים יהודים לילדים ערבים, והשניה עוסקת בבחינת תהליכי שינוי והתפתחות של זהות אצל צעירים באמצעות תגובות לדילמות. המשותף לשני הפרויקטים הוא השימוש בסיפורים ככלי עזר בחינוך לשלום, והם מצביעים על יכולתם של הסיפורים לעורר רגשות ומחשבות בנושאים קונפליקטואליים, ולהביא לשינוי בתפיסת ה"אחר". (טלי ליטבק הירש)