-
לינק
על פי הקונצנזוס בנושא של חינוך ילדים, כיתות קטנות תורמות לשיפור ההישגים הלימודיים. אולם אם נתעמק בסוגיה, דווקא מדינות עם כיתות צפופות הן בעלות מערכת חינוך מפותחת וזוכות להישגים בינלאומיים בתחום. מספר התלמידים בכיתה הוא אחד הנושאים העיקריים עליהם דנים בחינוך. יתר על כן – קיים בנושא זה קונצנזוס, לפיו ככל שמספר הילדים בכיתה קטן יותר – כן הישגיהם גבוהים יותר. בארץ יש רגישות מיוחדת לנושא, שכן, ישראל היא המדינה שבה צפיפות הכיתות היא השנייה מבין כל מדינות ה-OECD ( חנה דויד ) .
-
לינק
מאמר זה עוסק בכמה מהתכונות הנדרשות ממורה על מנת להצליח לתרום לחינוכו והתפתחותו של תלמיד מחונן, ובהשפעות של הוראה לא נאותה על תלמידים מחוננים. המאמר מתמקד בחשיבות רמתו המקצועית של המורה, חשיבות הגישה החיובית של המורה כלפי מחוננות, בחשיבותו (ואי חשיבותו היחסית) של הידע בחינוך מחוננים ובמאפיינים נוספים ( חנה דויד).
-
לינק
-
לינק
במאמר מוצגים מספר סוגיות מתחום האתיקה בחינוך מחוננים ובטיפוחם. בארץ כיום ניתן להצביע על ליקויים אתיים הקשורים לפגיעה בחיסיון הילד המחונן כבר בתהליך האיתור, ופרטיותם של ילדים מחוננים ממשיכה להיפגע גם לאחר מכן – במערכת החינוך, בכלי התקשורת ובאקדמיה. המצב הקיים, של העדר קוד אתי מנחה, עלול לפגוע קשות בילדים המחוננים בישראל ( חנה דויד).
-
לינק
המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת. במאמר זה מנסה ד"ר חנה דויד לפתוח צוהר לנושא שעומד במרכז ההוויה של משפחות רבות – ילד עם הפרעת קשב וריכוז, וזאת מתוך פרספקטיבה שונה מהמקובל בשני היבטים. ראשית, שני הילדים שתיאורי המקרה שלהם הובאו כאן היו בני 4 – גיל שבו לרוב לא מתבצע אפילו האיתור של הפרעה זו, והספרות על כך, בהתאם, מצומצמת מאוד; שנית, שני הילדים שתוארו נבונים מאוד. אמנם, לא ניתן בשלב זה לדעת האם הם מחוננים, שכן המבחנים לאיתור מחוננים מטעם משרד החינוך נערכים בארץ בכיתה ב' או ג', ואין כל סיבה לערוך לילדים אלה מבחני מחוננות באופן פרטי; אבל ברור שבכל התערבות יש לקחת בחשבון את העובדה שילדים אלה זקוקים לגירוי אינטלקטואלי רב, לגיוון, לאתגרים ( חנה דויד).
-
לינק
במאמר זה מציגה ד"ר חנה דויד עשרה היגדים רווחים אודות מערכת החינוך בישראל, ומביאה נתונים המציבים סימן שאלה ביחס לאמיתותם. למשל: האם אכן כל נער או נערה יכולים להגיע לתעודת בגרות? האם אכן הזרמת כספים למערכת החינוך תביא לשיפור בהישגי התלמידים? האם ביטחון עצמי של התלמיד ביחס ליכולותיו אכן הינו המפתח להישגים גבוהים? ועוד ועוד. בנוסף מביאה דויד תרגום של טקסט מתוך ספר של Murray העוסק ב"רומנטיות חינוכית" ובשאלה מהי הצלחה חינוכית.
-
לינק
בניגוד למקצועות רבים, בהם צריך ללמוד, להבין ולשנן את ה"חומר", הרי מקצוע הפסיכולוגיה דורש, כבר בשלבים הראשונים של למידתו, הבנה במישור הרגשי כמו גם השכלי, הטמעה, קריאת תיגר על דברים שמקובל להניחם כנכונים, ויכולת יישום. בהוראת פסיכולוגיה במכללה ערבית להוראה, עומדות על הפרק כל אותן בעיות הקיימות במכללה היהודית, ובנוסף להן בעיות רבות המיוחדות למכללות במגזר הערבי. במאמר זה מדגימה הד"ר חנה דויד כיצד ניתן להפוך שיעור שנושאו: "זיגמונד פרויד" לאירוע חווייתי, שובר התנגדות, המאפשר לסטודנטיות להתפתח מבחינה רגשית, להגמיש את עמדותיהן ביחס למספר נושאים, ולהבין תופעות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר.
-
לינק
המורה לילדים מחוננים עומדת בפני משימות רבות וקשות בשלוש הקונסטלציות בהן היא פועלת: 1. כאשר היא מלמדת בכיתת מחוננים המחליפה, שישה ימים בשבוע, את הכיתה הרגילה 2. כאשר היא מלמדת בתכנית העשרה שאליה מגיעים תלמידים מחוננים פעם בשבוע, בשעות הבוקר או אחר הצהריים 3. כאשר היא מלמדת ילד מחונן בכיתה הרגילה. המאמר מנסה ננסה לשרטט את ראשי הפרקים למאפיינים העיקריים של מורה אידיאלית כזאת, המצליחה, בעזרת יכולותיה המגוונות, לענות, ולו בצורה חלקית, על צרכיו של הילד המחונן במערכת החינוך
חנה דויד
מיון:
8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין