בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).