מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים הולכים ומתרבים בארה"ב עקב המחסור הגדל במורים שם וגם כתוצאה ממדיניות חדשה של משרד החינוך הפדראלי שם המעודד פתיחת מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים. יחד עם זאת, יש חילוקי דעות לגבי האפקטיביות של ההכשרה במסלולים אלטרנטיביים בארה"ב. יש שונות רבה בין המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים והמתודולוגיה המחקרית הקיימת מתקשה להבחין בין תכונות האיכות ומרכיבי האיכות של המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב. על רקע זה, מנסה המחקר הנוכחי לגבש תובנות מעמיקות יותר לגבי איכות המסלים האלטרנטיביים להכשרת מורים. המאמר מבוסס על ניתוח שבעה מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב במטרה לזהות את המאפיינים של תוכניות אפקטיביות. חקר המקרים של שבעת התוכניות התבסס על איסוף ממצאים מהתוכניות השונות, על ראיונות עומק עם המשתתפים ובעלי התפקידים ובדיקה כפולה הן במהלך הקורס והן במהלך שנת ההוראה הראשונה של המורים בוגרי הקורסים האלטרנטיביים. מתברר כי התוכניות האפקטיביות אינן מסתפקות בהעברת תכנים, העברת ידע ואסטרטגיות הוראה בלבד אלא מייחסות חשיבות רבות לסוגיות כגון הקניית יכולת תכונות מנהיגות פדגוגית וערכית בחינוך, הקניית עבודה בצוות ויכולת פיתוח חומרי למידה (Daniel C. Humphrey, Marjorie E. Wechsler & Heather J. Hough).