מערכת החינוך וההוראה עוסקת בהנחלת ידע ובחינוך לערכים, אך מאמר זה אינו מתמקד בעולמות התוכן והרוח המונחלים ללומד הצעיר, אלא עוסק דווקא ב'איך', באינטראקציה המילולית המתקיימת בגן הילדים בין המחנכת לילדים. ה'איך', במקרה שלפנינו, הוא זווית הראייה הלשונית, שבאמצעותה מתקיים שיח ההוראה בפי מחנכי הגיל הרך, דהיינו הגננת, בעיקר, אך גם בפי המורה לתנועה והמורה למוסיקה (ריתמוסיקה), ולהלן – מחנכי הגיל הרך. עיון הקשרי בתופעות מילוליות אופייניות בשיח הגננת בפרט, ומחנכי הגיל הרך בכלל, וביאור היבטים שונים בהתנהגותם הלשונית, עשויים לחשוף את 'תפיסת האני' שלהם, את מיצובם המקצועי והרגשי – הבלתי מודע, אולי – בעיני עצמם, בסיטואציות מסוימות בחיי גן הילדים . רצוי שהצוות בגן הילדים יאמץ תקשורת מילולית איכותית ותואמת-התפתחות, שאפיוניה מפורטים במאמר( ציפי כהנוביץ').