המאמר מאיר העיניים של שרה כהנא דן באמצעים החזותיים מכמה היבטים: א. אמצעים חזותיים יכולים להיות תלויי טקסט או מלווי טקסט ויכולים להיות עצמאיים. מוצגת הבחנה בין מארגנים גרפיים העוסקים בתכנים מילוליים לבין מארגנים גרפיים העוסקים במספרים, כמו הדיאגרמות.ב. מוצגת אבחנה בין מוטיבציות שונות ליצירת סכמות בהקשר הלימודי: סכמות הנוצרות לקהל לומדים מסיבות דידקטיות, כמו תרשים שהמורה יוצר בשלב שלפני הקריאה או לצורך הבהרת קשרים בין מושגים; יצירת סכמות במקום שזו הדרך הקצרה והנוחה ביותר להציג את המידע, כמו בהצגה של יחסים בין נתונים מספריים; יצירת סכמות על ידי הלומד עצמו כדי להבהיר לעצמו עניינים שונים, בין שהם צמודי טקסט ובין שאינם צמודי טקסט. כך הוא מכין את החומר לקראת אחסונו בזיכרון ומקל על שליפת התוכן המאורגן כאשר יזדקק לו. מוצגת אבחנה בין שימוש אקטיבי לשימוש פסיבי באמצעים חזותיים: מארגנים גרפיים שהלומד יוצר בעצמו ומארגן בתוכם את המידע (במקרה זה רכיבי התוכן ורכיבי המבנה מתקשרים בתודעתו ואינם ניתנים להפרדה) לעומת מארגנים גרפיים נתונים שעל הלומד לצקת לתוכם את התכנים.