כניסתן של הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" לבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים יצרה מסגרת למידה חדשה: שעה פרטנית שבה המורה נמצא עם קבוצה קטנה במשך שיעור שלם. מחקרים טוענים כי הנחיית תלמידים בקבוצות קטנות היא משימה מאתגרת המשפיעה על ההיבט הקוגניטיבי, החברתי והרגשי של התלמידים (Cazden, 2001). אחד הנושאים הקשורים להוראה בקבוצה הקטנה בשעה הפרטנית ודורשים התייחסות הוא השיח. המתבוננים בשיח שמנהל מורה עם תלמידים בקבוצה קטנה נחשפים לרוב לשיח דומה לזה המתנהל בכיתה. השעה הפרטנית מעלה את השאלה כיצד המורה יכול לנצל את ההזדמנות והערך המוסף שיש בקבוצה הקטנה לניהול שיח ודיון שיתרמו לפיתוח הלמידה של הקבוצה והיחיד? במאמר זה מציגה המחברת דיון דיאלוגי-ביקורתי שמבוסס על ארגומנטציה (פעילות טיעונית). היא מתייחסת לשלושה צירים היכולים לסייע בהתבוננות בדיון של קבוצת תלמידים עם מורה: ציר ניהול הדיון, ציר האקלים וציר הבניית הטיעונים (אירית נר-גאון כהן).

המאמר שואל היכן מצויות השאלות הגדולות אצל ילדים קטנים ומהם התנאים הנחוצים כדי ששאלות אלו לא ידוכאו אלא יעלו ויבואו לידי ביטוי? ובהקשר זה מתאר את תכנית "לב לדעת", שמטרתה פיתוח תנאים אלה בבית הספר: אישיותו של המורה, אופי השיח במרחב הלמידה ותכני הלמידה (משה וינשטוק).

ההקפדה על נורמות של שפה תקנית בכיתה עומדת בסתירה לשאיפה ליצור בה אווירה דיאלוגית, שכן תיקונים לשוניים מובילים לעתים לאווירה היררכית ומנכרת. מצבים שבהם הצורה חשובה יותר מהתוכן והמורה משהה את התייחסותו לתשובה עד שתוגש לו בצורה הנכונה או לחלופין מצבים שבהם התיקון נעשה בצורה מפורשת ? ודאי חורגים מכל סיטואציה המקדמת דיאלוג בכיתה. המסר שנשלח לתלמיד הוא שעד שהתשובה לא תוגש בצורה המתאימה, המורה אינו מסכים לקבלה (דפנה יצחקי).

המחקר בוחן את האינטראקציות בין שיח כיתה, בייחוד שאלת שאלות על ידי המורה, לבין מעורבות קוגניטיבית של התלמיד בשיעור מדעים בחטיבת הביניים. התוצאות מצביעות על כך שקיימים מתאמים חיוביים בין המעורבות הקוגניטיבית של התלמיד לבין ההיבטים של שיח בכיתה: רמת שאלת השאלות, מורכבות השאלות, דפוסי התקשורת, והאינטראקציות בכיתה (Julie B. Smart; Jeff C. Marshall, 2013).

בהרצאה שהועברה על ידי גב מאיה בוזו שוורץ מאבי ראשה הוצגו ממצאים המתמקדים בתקשורת מילולית זו. על פי המחקר מתברר כי מורים מדברים למעלה מ- 70% מזמן הכיתה, וחלק גדול מהתקשורת שלהם הוא בצורת שאלות (סה"כ כ- 90 שאלות בשיעור, למרות שהמורים חושבים שהם שואלים רק כעשרים בשיעור). מתברר כי יש משמעות רבה לאופן שאילת השאלות וניהול שיח ה"פינג פונג" עם הלומדים ( גדעון זילר) .

פרופסור אנה ספרד מסבירה מגוון סוגי למידה ושיח כיתתי ואת תפקיד המורה והתלמיד בכל אחד מהם. היא מבחינה בין שני סוגי למידה: האחת, למידה במסגרת השיח – כללי המשחק ועולם המושגים נשארים קבועים, והילד לומד דבר-מה חדש בתוך מסגרת השיח; כך קורה למשל כאשר הוא מתבקש להגדיר סוג חדש של פרח או לומד סוג חדש של פונקציה (בהנחה שהוא כבר יודע מהי פונקציה מתמטית). הלמידה במסגרת השיח יכולה להיעשות בין תלמידים לבין עצמם ובקבוצות קטנות ( אנה ספרד) .

עיקרי הרצאתו של פרופסור יזהר אופלטקה ביום העיון של מכון מופ"ת :עושים סדר: על רגשות יחסים, וכלים בניהול כיתה. תחום הרגשות הוא עיסוק חדש בתחומי מינהל החינוך בארץ ובעולם. בתחומי הניהול מחוץ לחינוך, אנו רואים שעובדים ומנהלים בחברות ובתאגידים עוברים שינוי וניתן להם לגיטמציה להביע רגשות בצורה גלויה וסמויה. אם עובדים ומנהלים יכולים להביע רגשות , אז אולי גם מנהלי הכיתה (המורים) יכולים להביע רגשות בכיתה? כיום אנו שואלים שאלות מהותיות בנוגע לרגשות בהוראה ובניהול, כגון מה הקשר בין שינוי חינוכי לבין רגשות המורה. מה הקשר בין אמונות המורה לבין רגשותיו ? אי אפשר להתעלם מהעבודה הברורה כי מקצוע ההוראה הוא פרקטיקה ששזורות בו התנסויות אמציונאליות .עבודת המורה בכיתה יש בה הבעת רגשות (חמלה, התלהבות, דאגה, אהבה, צער, כעס….) לצד גילוי יכולות פדגוגיות. פרופסור יזהר אופלטקה מדגיש בהרצאתו כי בעבר ואולי גם בהווה נדרשת מחוייבות ארגונית של המורה לעבודתו, אך הוראה טובה פירושה מחוייבות רגשית כלפי התלמידים.

אחד הספרים הפדגוגיים הזוכים לאחרונה להערכה רבה בארה"ב, אירופה ואוסטרליה הוא ספרה של Sophie Haroutunian-Gordon המציע גישה פדגוגית אחרת להוראה . הספר של פרופסור Haroutunian-Gordon מציג כמה חקרי מקרה של מורים המתכשרים להוראה בבתי ספר יסודיים כאשר הדגש הוא על יצירת דיאלוג ודיון המבוסס על יצירת רצף משתנה של נקודות מבט אותן צריכים להביע בכיתה בר-שיח. המורה אינו רק מעביר ידע ותכנים אלא יוצר רב-שיח בכיתה שמאתגר את התלמידים ופרופסור Haroutunian-Gordon מאמינה כי זהו אחד הכיוונים שצריך להחזיר להכשרת המורים. הרעיונות המרכזיים של Sophie-Haroutunian-Gordon באים לידי ביטוי גם במאמר שכתבה לאחרונה בכתב העת הפדגוגי החשוב Teachers-College-Record. פרופסור Sophie-Haroutunian-Gordon היא מומחית להוראת המדעים והפדגוגיה באוניברסיטת Northwestern University.

מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידת חקר בחנו בדרך כלל את השפעת השיטה על הישגי התלמידים או התקדמות התלמידים בהבנת החומר. המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק את השלכות למידת החקר על סביבת הלמידה והאינטראקציה בין תלמידים עמיתים ובין תלמידים ומורים. כיצד משפיעה למידת החקר בכיתה על השיח בין תלמידים ומורים ועל הדיאלוג ביניהם. אוכלוסיית המחקר היו תלמידי בביה"ס תיכון ייחודי מסוג בתי הספר הנקראים Magnet school . מסקנות המחקר מלמדות כי הטמעת שיטת למידת חקר בכיתה של תלמידים במסלולים ייחודיים מגבירה את שיתוף הפעולה החברתי בין התלמידים העמיתים ומשפרת את השיח בכיתה והדיאלוג עם המורים . לרמת הדיאלוג והשיח של המורים בסביבה בה מתנסים התלמידים בלמידת חקר יש השפעה רבה מבחינת התמיכה ואווירת שיתוף הפעולה. עורכי המחקר ממליצים על פיתוח מקצועי מתאים ליצירת דיאלוג בלמידת חקר הן בקרב מורים ותיקים והן בקרב פרחי הוראה.