מאמר זה מבהיר מדוע וכיצד יש להתאים את מערכי השיעור, יחידות הלימוד ותוכנית הלימודים לדור התלמידים הנוכחי (דור ה-Z ודור ה-Alpha). חשוב מאוד לעורר את תלמידי החטיבה העליונה לחשיבה באמצעות שאלות פתוחות שאין עליהן תשובה חד משמעית ואפילו לשקול להכניס שאלות כאלו למבחנים עם ציון. כבר בחטיבה העליונה, מומלץ שהלומדים יתנסו באפיקים רציניים ומהותיים דוגמת תכנון ערים, צפיפות אוכלוסין או ניהול משברים. בנוסף, בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, כדאי לחלק בתחילת השנה סקרי או משחקי הכר-את-התלמיד, לעיין בתשובות התלמידים ולתרגם את תחביביהם ומשאלותיהם לתרגילים או מערכי שיעור.

תוכניות הכנה קדם-צבאיות (מכינות) בישראל הן מוסדות חינוכיים לגברים ונשים צעירים לפני שירותם הצבאי. מוסדות אלה פתוחים לכל מי שישרת בצבא. המכינות זכו להצלחה רבה, כפי שמשתקף מהגידול העקבי באוכלוסיית התלמידים שלהן. הן גם זכו להכרה רחבה, שהגיעה לשיאה בהענקת פרס ישראל למפעל המכינות בשנת 2016. מטרת מחקר זה היא לחשוף את הפילוסופיה החינוכית של המכינות, שהיא חיונית להבנת מהות הגישה הפדגוגית שלהן ופענוח מקור הפופולריות שלהן

מורי יסודי ועל-יסודי מדווחים כי מפלסי חרדת המתמטיקה בכיתות גואים, מקשים על הלומדים לתפקד ומותירים את חלקם הרחק מאחור. על רקע זה, המאמר מציג חמש דרכים פשוטות באמצעותן מורי מתמטיקה יכולים לנטוע ביטחון בלומדים, לתמוך בהם ולגרום להם להרגיש בנוח עם המקצוע.

כל מפגש מחודש עם טקסט מהילדות אוצר בתוכו מכלול של זיכרונות, חוויות ותכנים שאינם נגישים במסגרת שיח רגיל. בספר בחזרה לטקסט ילדות חושפת המחברת קשת של מערכות יחסים אפשריות בין קול המבוגר לקול הילד, חלקן נובעות מהתמות של הטקסט עצמו וחלקן עולות מכוח המגע שבין הטקסט לקורא המסוים שלו. למפגשים האלה על ריבוי קולותיהם נודעת איכות תרפויטית, ובכוחם לזרות אור על תהליכי הקריאה ולהעניק פרספקטיבה רעננה לשיח הטיפולי.

בכוחה של למידה חברתית רגשית לסייע בטיפוח מיומנויות חשיבה, הבנת הסאב-טקסט, העמקת כושר הניתוח המילולי והחזותי ואפילו טיפוח האינטליגנציה הרגשית וההתפתחות החברתית. הטמעה ויישום של למידה חברתית רגשית אינם מתרחשים מאליהם וזו מצריכה השקעה, נכונות ויצירתיות. אבל, בכוחה לייצר לומדים רגישים, מווסתים, מודעים ומכילים. על רקע זה, מציג המאמר ארבע אסטרטגיות להטמעה ויישום של למידה חברתית רגשית בכיתה.