-
תקציר
חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.
-
סיכום
-
סיכום
לעומת ההשלכות ההתנהגותיות ואף האזרחיות של עונשי ההשעיה מהלימודים, על התלמידים המורחקים, מעט יחסית ידוע על השלכותיהם החברתיות והנפשיות. המאמר הנוכחי בוחן כיצד אירועי השעיה משפיעים על מעורבותם האקדמית והרגשית של התלמידים המושעים באמצעות בחינת שינויים בגישותיהם לבית הספר. המחקר העומד במרכז המאמר מוצא שתלמידים שהושעו נוטים להיות פגיעים עוד טרם ההשעיה וכי ההשעיה גורמת להם נזק חמור כיוון שהיא משנה לשלילה את תפיסתם את בית הספר ואת עמדותיהם באשר למבוגרים במוסד.
-
סיכום
טלוויזיה במעגל סגור מותקנת בבתי הספר לצורך שמירה על בטיחות התלמידים וביטחונם. מאמר זה עוסק בפרקטיקה של שימוש בטכנולוגיה זו המכוון כלפי מורים. הוא מבוסס על ראיונות עם 28 מורים בישראל שדיווחו על שימוש כזה מצד מנהלי בית ספר. המחקר המובא במאמר חושף את תפיסות המורים בנוגע למעקב באמצעות מצלמות, להשפעותיו של מעקב זה על חייהם ועל תנאי עבודתם ולהצדקות השונות המשמשות בעד ונגד פרקטיקה זו. הטענה היא ששימוש בטכנולוגיה זו כלפי מורים הוא תופעת לוואי של שימוש כלפי תלמידים, הכולל מימדים של זמן ומרחב אשר שונים מאמצעי פיקוח אחרים כנגד מורים. לשימוש כזה אפקט מדכא מבחינה מורלית והוא מביא ליצירת קטגוריות חברתיות שמעצימות את הסטטוס החברתי הנמוך של מורים בישראל.
-
לינק
אוריינות מידע היא מערכת מיומנויות הנדרשת לזיהוי, איתור, הערכה, הפצה ושימוש במידע. מטרתה של עבודת דוקטור זו הייתה לבחון את מצב ההוראה והלמידה של אוריינות מידע בבתי ספר יסודיים בישראל. כרקע לאיסוף הנתונים בוצע תהליך של ניתוח מסמכי המדיניות של תכנית התקשוב. ניתוח המסמכים סייע להבין מה היו הציפיות והדרישות של משרד החינוך מבתי הספר בהקשר למיומנויות מחשב ולאוריינות מידע. בחינת ההוראה הלמידה של אוריינות המידע בשני בתי הספר, החל ברמת תכנית הלימודים של משרד החינוך, דרך הוראת המורים ועד ללמידת התלמידים, הצביעה על פער בין תפיסת התפקיד של המורים אודות חשיבות הקניית אוריינות מידע ובין העיסוק בנושא זה בפועל עם תלמידיהם. כמו כן נמצא פער בין התפיסה העצמית של התלמידים אודות רמת שליטתם באוריינות מידע ובין היכולות שהתגלו במטלת הביצוע.
-
תקציר
יתרונותיה של היוגה לשיפור דימוי הגוף, המודעות הגופנית וההרגשה הכללית ידועים, ודומה שקיימת הסכמה על העובדה שראוי לשלבה באופן הדוק בפעילות הבית ספרית. אך אודות אופני שילוב היוגה בבתי הספר יש עדיין שאלות רבות. המחקר הנוכחי בחן את האופן בו השפיעה פעילות יוגה בת ארבעה שבועות על דימוי הגוף (הערכת הגוף ומודעות לו, מעקב אחריו) ועל מצב הרוח (השפעה חיובית ושלילית) של בנים ובנות טרום גיל ההתבגרות. ההשפעה נבחנה בשבוע שלאחר ההתערבות ובנוסף נערך מעקב במשך ששה שבועות לבחינת ההשפעה המתמשכת.
-
סיכום
במהלך שלושת העשורים האחרונים הלך והעמיק המחקר העוסק במאפייניהן הייחודיים של קבוצות הגיל הדוריות, המכונות בעברית עֻקְבָּה (ובלשון רבים עֻקְבּוֹת) או באנגלית generational cohorts. כדי להקל על ההבנה, בסיכום זה הן יכונו קבוצות גיל או קבוצות גיל דוריות. במחקרם החלוצי מראשית שנות ה- 90 טענו שטראוס והאווי (Strauss & Howe, 1991) שקבוצות הגיל השונות מושפעות מגורמים מגוונים המעצבים את בני ובנות הקבוצה סביב חוויות ונושאים משותפים. כשבאמתחתה מערכת חווייתית וקונצפטואלית דורית זו, נכנסת כל קבוצת גיל לסביבה החינוכית, למקום העבודה ולעולם השיווק העסקי, מצוידת בהשקפות ייחודיות לה.
-
לינק
היוזמה למחקר יישומי בחינוך הוציאה דו"ח הסוקר את המחקר על דרכים לשיפור עבודתם של מורי המורים. הדו"ח סוקר תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים מהעולם, ובוחן מהם אופני הניהול האפקטיביים. הדו"ח גם עורך השוואה לפיתוח המקצועי בתחום הרפואה. הדו"ח משיב על השאלות כיצד מנוהל מגזר מורי המורים ברחבי העולם, מהם מנגנוני ההכשרה וההסמכה למורי מורים, מהם מנגנוני הפיתוח המקצועי למורי מורים וכיצד מתבצעת הערכת מורי מורים. בנוסף בודק הדו"ח מהי המדיניות המנחה את הפיתוח המקצועי בתחום הרפואה בארה"ב.
-
תקציר
חונכות (מנטורינג) ניתנת להגדרה בדרך הטובה ביותר כ"תהליך שבו אדם אחד מספק תמיכה אישית ואתגר לאיש/אשת מקצוע אחר/ת" (Bush, 2009, p. 379). חשיבותה של חונכות, במיוחד עבור מורים ובעלי תפקידים חדשים אחרים (אדמיניסטרטורים), ידועה ומוכרת מזה זמן. כראיה, מאז שנת 2000 למשל, יותר ממחצית המדינות העבירו חוקים המחייבים חונכות עבור מנהלי בית-ספר חדשים. מרביתם של החוקים הללו מכתיבים חונכות במהלך השנתיים הראשונות לעבודה.
-
תקציר
-
לינק
במאמר זה מופיע מיפוי של מגמות מרכזיות בתיאוריה ובפילוסופיה ישראליות של חינוך, בעקבות ראיונות עם תיאורטיקנים ישראלים של חינוך באקדמיה. החוקרות זיהו מגמות בולטות של מחשבה עכשווית במציאות רב-תרבותית, טכנולוגית ופוסט מודרנית ובהן: חינוך לאהבת האחר ולערכים הומניסטיים; מעורבות הורית בחינוך; העצמה של נשים וילדים; פיתוח של אוטונומיה אישית; חיזוק ליברליזם ואוטונומיה בבתי הספר; יצירת תחושה טובה יותר של זהות אישית וקהילתית; סביבות למידה מתקדמות; שילוב טכנולוגיות בחינוך ויצירת אינטראקציות רב תרבותיות.
-
תקציר
-
לינק
הטיפול בגיל הרך מעורר עניין רב בדיון הציבורי בישראל, שכולל עיסוק במרחב הבלתי מספק במעונות היום, במספר הילדים על כל איש צוות, בהכשרתם הבלתי הולמת של אנשי צוות ובמשכורותיהן הנמוכות של הגננות והסייעות. מחקר זה יישם גישה איכותנית וכלל ראיונות עם שש מנהלות של מעונות יום בנוסף לתצפיות באותן מעונות שנערכו במשך כשנה.מטרת המחקר היתה לשפר את הבנת הזהות המקצועית והזהות הנשית של המנהלות שרואיינו וכן לאפשר לקולן להישמע. זהויות המנהלות הוצגו באמצעות חמש נקודות מבט: תפיסותיהן העצמיות, קשריהן עם הסגל, קשריהן עם ההורים, מיקומן בין הסגל להורים והשקפותיהן החינוכיות.
-
לינק
סקירת מידע זו מתמקדת בדגמים נבחרים של ארגונים ויחידות העוסקים במחקר ופיתוח בתחום החינוך בישראל ובעולם. הסקירה מתמקדת בגופים הפועלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והשלישי, וכן ביחידות מחקר ופיתוח המייצגות שיתופי פעולה בין המגזרים השונים. הסקירה בוחנת את שלבי תהליך המחקר והפיתוח, הרמה הארגונית, המטרות והפונקציות השונות של יחידות המחקר והפיתוח המטמיעות חדשנות במערכת ומשפרות את השימוש בתוצרים חינוכיים חדשניים.
-
לינק
סקירת מידע זו מבקשת למפות את תחום הלמידה החברתית הרגשית באופן מושגי, תיאורטי ואמפירי. בין השאר, מציגה הסקירה את הזיקה בין הלמידה החברתית-רגשית לבין הפסיכולוגיה החיובית והחינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21. בנוסף לכך, דנה הסקירה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית-רגשית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי. לסיום, מבססת סקירת המידע את הטענה כי הלמידה החברתית-רגשית תורמת לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה.
-
לינק
עם התפשטות הטכנולוגיה והשתכללותה, הולכים הלימודים המקוונים ונעשים נפוצים. יש הסבורים כי מגמה זו עתידה להתעצם, ואף ממליצים למוסדות ולמערכות חינוך לאמצה אם ברצונם לשרוד. לימודים מקוונים מעניקים למשתתפים בהם גמישות (למשל במונחים של מקום וזמן הלימוד) ומאפשרים לתלמידים ליצור אינטראקציות עם אוכלוסיות מגוונות של מורים ושל לומדים אחרים, היכולים להימצא במרחק גיאוגרפי ותרבותי רב מהם.שאלת המחקר שהנחתה את הסקירה שלפנינו היא מה הם הגורמים שמשפיעים על חוללות עצמית (self-efficacy) בסביבת למידה מקוונת?
-
לינק
חברה בסיאטל בשם Enlearn פיתחה מערכת למידה מסתגלת בתחום הוראת המדעים, המבוססת על בינה מלאכותית. מערכת זו נועדה לייצר ערוצי למידה מותאמים לכל לומד ולומד בנפרד, על פי יכולתו וצרכיו האינדיבידואליים. המערכת המתוקשבת מנתחת במהירות את הנתונים מעשרות צמתי הלמידה בהם היה הלומד, בודקת את הטעויות שלו ומתאימה מחדש את התכנים וההסברים ללומד. לדעת מומחים בתחום הבינה המלאכותית, לא תמיד הנתונים עליהם מתבססות הפלטפורמות ללמידה מותאמת הם נתונים מלאים או ודאיים באופן המאפשר את קבלת ההחלטות הדידקטיות הנכונות; למרות זאת, הפלטפורמות המתוקשבות ללמידה מותאמת משתפרות כל הזמן ובעתיד ככל הנראה ימלאו תפקיד משמעותי יותר בחינוך.
-
סיכום
בספרם "הוראת חשיבה ביקורתית ויצירתית בבתי ספר" מגדירים המחברים את מושג החשיבה, מסבירים מדוע חיוני ללמד מיומנויות חשיבה, מציעים רוטינות חשיבה נראות-לעין ומביאים מקרי-מבחן של הקניית כישורי חשיבה לתלמידים. בפרק השני בספר, שסיכומו מובא לפניכם, מבקשים המחברים לברר מה ניתן ללמוד מניסיונות העבר ללמד כיצד לחשוב, בדגש על חשיבה יצירתית (היכולת לייצר רעיונות) וחשיבה ביקורתית (היכולת להטיל ספק בהנחות, להעריך מידע ולאמוד את מידת הרלוונטיות שלו).
-
לינק
סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם. הסקירה דנה בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות (Social Emotional Learning; SEL). מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות, עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות.
-
סיכום
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין