תובנות שמעלה ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו לגבי קריאה והבנה של טקסטים דיגיטליים. שאלת הפער בהבנה בין טקסט מודפס לבין טקסט דיגיטאלי היא היבט נוסף של הוויכוח סביב השאלה האם הסביבה הדיגיטאלית (ובמיוחד האינטרנטית) פוגעת ביכולת שלנו לקרוא טקסטים ארוכים (או אקדמיים). . וילינגהם מציין שמחקרים דווקא מראים שההבנה בעקבות קריאת טקסטים לימודיים דיגיטאליים איננה שונה מזאת של קריאת טקסטים. צריך להיות לנו ברור שהציפייה שנוכל לזרוק תלמידים לתוך ים הדיגיטאליות ולצפות שהם יוכלו לשחות בו איננה מציאותית.

במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).

המאמר דן בתפקיד של ספרות הילדים בהוראת הקריאה בחינוך היסודי בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים קריאה בקול שנעשית על ידי המורים כדרך להוביל דיון, הדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לפתח סקרנות ודמיון אצל התלמידים, והדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לתלמידים להתחיל לכתוב (Serafini, Frank; Moses, Lindsey, 2014).

מחנכים רבים מודאגים מהאופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על כמות הקריאה של התלמידים. המחבארת טוענת כי ניתן לטעון שהילדים אינם קוראים פחות, אלא הם קוראים בצורה אחרת. המבחרת מציגה רעיונות כיצד לגרום לתלמידים לקרוא יותר (Mary Beth Hertz, 2014).

סקירת ביקורת על הספר של מלכה הוכברג. “צלילים מספרים”, חוברת א’, הוצאת רכגולד . הספר "צלילים מספרים" להוראת קרוא וכתוב בכיתה א' שייך לדור החדש שבא לתקן את הנזקים שהותירה שיטת "השפה כמכלול". אז למה הוא כל כך מבולגן? (דורון קורן) .

כלים של הערות הסבר שיתופיות מבוססות רשת יכולים לסייע לתקשורת בין הסטודנטים למנחים שלהם באמצעות תקשורת וקריאה מקוונת.קריאה שיתופית מטפחת אינטראקציה בין עמיתים והיא דרך חדשנית לסייע לדיון ולהשתתפות בקורסים בעלי משתתפים רבים. מאמר זה בוחן שימשו בכלי להערות הסבר מקוונות שנבחן בשני קורסים בביולוגיה (Wright, L. Kate; Zyto, Sacha; Karger, David R.; Newman, Dina L., 2013).

איך ילדים חזותיים לומדים לקרוא? צריך הוראה 'קצת' אחרת…אתי כץ מספרת על תהליכי למידה של תלמידים שלמדו לקרוא בשיטות אחרות בסרטון זה.TEDxTalpiot – Etti Katz – Creating Personal Symbols . הרבה מחנכים מדברים היום על הוראה המכוונת לשונות בין ילדים.בסיפור שמביאה אתי כץ בהרצאתה בכנס בתלפיות היא מתארת גילוי שלה, כמורה לאמנות. היא לא נשארה במקום של הגילוי אלא המשיכה ופיתחה כלים חזותיים שמסייעים לתלמידים עם לקויות להבין מילים, לזכור ולפרש לעצמם סימנים. לסקירה של לימור ליבוביץ בבלוג המועיל והחשוב שהיא מפעילה ( לימור ליבוביץ) .

המאמר מציע את התובנות של המחבר לגבי היתרונות של קריאת מאמר בדפוס על פני קריאה של מאמר אלקטרוני בעקבות העלייה בחדשנות הטכנולוגית (Jabr, Ferris, 2013).

מחבר המאמר, צימרמן, מנסה להסביר מדוע אנשים נרתעים מקריאת ספרים אלקטרוניים. מקור הרתיעה לדעתו, נובע מחשש לשינוי בהרגלי הקריאה. המחבר מספר שבזכות המעבר לקריאה בספרים דיגיטלים, הוא קרא השנה ספרים רבים יותר מאשר בשנה הקודמת, הודות למבחר המגוון של המקורות המוצעים לקריאה בפורמט הדיגיטלי.

בבית הספר "רמב"ם" בנתניה קוטפים את פֵּרותיה של שיטה ייחודית להוראת קריאה שפיתחה לוסי קולקינס מאוניברסיטת קולומביה. תרצה טרבלסי, מנהלת בית הספר: "המודל הזה אינו עוד תכנית, אלא תהליך שמשפיע על כל צורת העבודה בבית הספר" ( נאוה דקל).

מהפך בהרגלי הקריאה. סקר בריטי חושף כי ילדים מעדיפים לקרוא באמצעים דיגיטליים (כגון e-book) מאשר במודפסים (כגון ספר). השימוש ב- e-book כאמצעי מועדף הכפיל את עצמו תוך שנתיים. בחינת הרגלי הקריאה של עשרות אלפי ילדים חשפה גם אתגרים חדשים. הילדים שקוראים דיגיטלית נהנים פחות מהקריאה ומבצעים אותה באיכות נמוכה יותר. עורכי הסקר ממליצים לשלב את שני האמצעים ולא לזנוח אף אחד מהם.

הספרים הדיגיטליים וספרי הלימוד הדיגיטליים בפרט כבר נמצאים אתנו ולא על מנת להיעלם. החלפת הספרים המודפסים בספרים הדיגיטליים היא רק עניין של זמן (לא רב להערכתי). האם נעשה בהם שימוש מושכל בתחום החינוך או נתייחס אליהם וננהג בהם רק כעוד אמצעי לנשיאת ספרים ולהפצתם. במקרה האחרון, יתרונם על הספרים המודפסים יהיה מועט מאד, אם בכלל ( יורם אורעד) .

המאמר מציג מחקר שהתמקד בקשר שבין דרכי הוראה בכיתה (שיטות, טיפוסים או צורות, מבחן פתוח או מבחן רב-בררה ועוד) לבין הישגים בהבנת הנקרא של תלמידים בהתבסס על מסגרת תיאורטית קיימת . תוצאות המחקר מראות תמיכה מעורבת במסגרת התיאורטית שנבחרה(Brookhart, 1997 ) ולפיה הקשרים בין השימוש שמורים עושים בצורות שונות של הערכות לבין העמדות וההבנה של התלמידים משתנים בין המדינות שנבדקו ובין שלושה היבטי ההישגים שהוזכרו במאמר . 2) ייתכן שהממצא החשוב ביותר מהמחקר הוא שסוגים שונים של פעילויות הערכה עשויים לתרום ללמידת תלמידים ושהשימוש בשיטות הערכה אופטימליות אינו אוניברסלי אלא קשור למדינה זו או אחרת ( Hao, S., Johnson, R.L) .