בזכות שורה של מחקרים על לקויי למידה פיתחה פרופ' לינדה סיגל הקנדית שיטה להוראת הקריאה, אותה היא מפעילה בהצלחה בקרב ילדי מהגרים. רוב העבודה בתוכנית הייחודית הוטלה על המורים, ולא נעשה שימוש באבחונים ומאבחנים מקצועיים מתוך אמונה שהמורים הם אלה שצריכים לאבחן, כי הם אלה שיטפלו בתלמידים, ויקצרו את ההישגים מאוחר יותר. לשם כך למורים ניתנו כלי הערכה, שחלקם הם מבחנים קיימים, שהותאמו לצרכים ולתנאים (צביה ולדן)

התוכנית לטיפוח האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, פותחה במטרה לקדם ולשפר תהליכי הוראה, למידה והערכה. התכנית יושמה בשנת הלימודים תשס"ה בכל כיתות ט' בארץ ומופעלת בשנת תשס"ו גם בכיתה י'. מטרת אתר התוכנית הוא לרכז את חומרי הלמידה ואת ההנחיות שיצאו בנוגע לחומרים אלה בכל אחד מהתחומים ולסייע בהטמעת האוריינות בקרב התלמידים. באתר קישורים לחוזרי המפמ"ר השונים, ובשלב זה תוכניות לימודים, תכניות עבודה וחומרי לימוד למקצועות מתמטיקה, מדעים, ושפה עברית.

מי אחראי לכך שרבים מילדי בריטניה אינם קוראים היטב? דו"ח של ארגון אופסטד הבריטי מצביע על האשמים: המורים בבתי הספר. המחקר, תחת הכותרת "קריאה לשם תכלית ולשם הנאה", נערך במשך עשור ב-45 בתי ספר יסודיים ברחבי בריטניה. החוקרים קובעים כי על אף התוכניות לשיפור הוראת הקריאה, בתי ספר רבים נכשלים בכך, המורים תולים את הישגיהם הירודים של התלמידים במצבם הכלכלי או בעובדה שהוריהם לא מעודדים קריאה, ואילו הילדים שהישגיהם בקריאה אינם מזהירים מתייאשים בשל יחסה של המערכת, ומפתחים שנאה לקריאה, דבר שמקשה עליהם להשתפר בהמשך.

מאמר תגובה שבו חולקות המחברות על טענתה של לוין (2002), לפיה הכרת שמות האותיות מסייעת לקרוא מילים. לטענתן אין לעודד שימוש בשמות האותיות כדרך לפענוח הכתב, אלא יש להדגיש מהי הפנומה שאותה מייצגת כל אות.יש להקנות את שמות האותיות ולטפח את המודעות הפונולוגית בשיטות שמתאימות לילדים מבחינה התפתחותית, ולזכור כי יצירת הקשר שבין האותיות לבין הפונמות שהן מייצגות חשובה מקריאה לאותיות בשמן, וכי ניתן לטפח מודעות פונולוגית ולהגיע לקריאה, גם ללא שינון של שמות האותיות. (עינת גוברמן, חוה תובל)

המחקר בדק יכולת של מודל אורייני, המבוסס על אסטרטגיות טרום -קריאה, לנבא הצלחה בקריאה לפי התנהגותם של תלמידי כיתה א' עם ספר מוכר, ומשווה אותו למודל הבודק מוכנות על פי מיומנויות למידה. נמצא ששני האבחונים מכילים פרמטרים דומים ומסוגלים לנבא הצלחה או כישלון בלימוד קריאה, כאשר אבחון "מוכנות" מצליח לנבא זאת בצורה טובה יותר מאשר "התנהגות קריאה בספר מוכר". (נילי פלטי)

עבודת הדוקטורט המלאה של ד"ר אסיה שרון שהוגשה לאוניברסיטת תל אביב בשנת 2004 . עבודה זו נעשתה בהדרכת פרופסור דניאל אלגום ופרופסור נעמה צבר-בן יהושע. מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטאנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. חשוב לברר את עמדותיהם לעומקן משתי סיבות: ראשית, כדי להבין טוב יותר דור ייחודי זה שצמח בצומת של שינוי תרבותי; שנית, עמדות בני הנוער עשויות להשפיע על השימוש בספר ובמחשב, והשימוש עשוי לקבוע במידה רבה את הסטאטוס הכלכלי והחברתי של הכלים האלה ואף של המשתמשים בהם. במחקר נבדקו הן עמדותיהם הגלויות של בני הנוער והן עמדותיהם הסמויות, בהתאם לתיאוריות עדכניות של קוגניציה סמויה. עמדות סמויות הן עמדות שהאדם אינו מודע לקיומן, ולכן ניתן לבררן רק באמצעות מדידה עקיפה. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות.

בתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בארה"ב ובקנדה מפעילים מזה כמה שנים בהצלחה אסטרטגיה להוראת הקריאה הנקראת Key Concept Synthesis. מדובר על אסטרטגיה מועילה להבנת הנקרא באמצעות זיהוי ופירוק משפטי מפתח מתוך טקסטים ספרותיים או מדעיים. מדובר על שיטה תבניתית המחייבת את התלמיד לתמצת את הרעיונות העיקריים בטקסט, להבחין בין טפל ועיקר ולהשוות בין סוגי המידע המשתקפים בטקסטים. באמצעות טבלת עזר לומד התלמיד לפרק את משפטי המפתח או המושגים העיקריים בטקסט, לתמצת אותם בשפתו, להסביר את חשיבות המושג וליצור את הקשרים עם מושגי מפתח אחרים בטקסט.

התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? , מאמר של פרופסור איריס לוין. מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'.

קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה. בחלקו השני מפרט המאמר את המלצות ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. וכן תוכניות נוספות של משרד החינוך להקניית הקריאה והכשירות האוריינית בכיתה א'.

בעקבות הדיון הציבורי הוראת הקריאה החליט צוות מורים במכללת לוינסקי העוסקים בתחום הוראת השפה במכללה, לגבש מספר עקרונות לקביעת תכניות הלימודים במכללה. הצוות התכנס מספר פעמים לאורך שנת הלימודים, ונייר דיון זה הוא תוצר של הדיונים שהתנהלו בו.

פרופיל גרפי של שיטות קריאה. הפרופיל הגראפי הוצע על ידי גיסי שריג והסבר עליו מופיע ב: "עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה" האוניברסיטה הפתוחה.

במחקר חלוץ נמצא שרוב הסטודנטים העדיפו HTML על פני ספר אלקטרוני, כלומר העדיפו שורות ארוכות וגלילה על פני דפדוף. ממצא זה היה בולט במיוחד בקרב הסטודנטים למדעים מדויקים. עיצוב המחקר הנוכחי היה שונה מעיצוב מחקר החלוץ, אבל השאלות שהנחו את שניהם היו זהות: האם אופן הצגת הטקסט משפיע על תוצאות מבחן ידע? האם סטודנטים מעדיפים גלילה או דפדוף, שורות ארוכות או קצרות? האם ההעדפות והציונים של גברים ונשים שונים? האם יש הבדלים בין סטודנטים למדעים מדויקים לסטודנטים במקצועות הבריאות? תוצאות המבחן הראו שסטודנטים שלמדו מטקסט HTML הצליחו יותר מאלה שלמדו מספר אלקטרוני, ללא קשר לחוג הלימוד ( שקולניק מרים ושרה קול ) .

השפה האינטרנטית שונה בתכלית מן השפה הכתובה המודפסת: ראשית, היא מושתתת על היפר-טקסט – אובייקטים הקשורים ביניהם באמצעות "לינקים", דבר המבטל את הליניאריות של מסלול הקריאה. שנית, המורפולוגיה של הרשת מוצאת את ביטויה לא רק במבנה טכנולוגי אלא במבנה הרעיוני והתוכני, ומשפיעה על אופן הכתיבה, הצגת המידע, ואופן הקריאה והקליטה . מה עושה הסביבה האינטרנטית, ההיפר-טקסטואלית, למרחק בין "המסמן" (המילה) ל"מסומן", לדבר עצמו? האומנם המרחק גדל ומועשר, כפי שמרמז הביטוי "היפר-טקסט", או שמא מצטמצם? ואולי הוא משתנה איכותית ונעשה מימד בסביבה חדשה? ( מירה טנצר).

מחקר זה אינו עוסק בהשוואה בין שיטות קריאה, אלא בהשוואת שני כלי אבחון הבודקים מוכנות לקריאה. האבחונים הם "התנהגות קריאה בספר מוכר" הבודק אסטרטגיות של קורא מתחיל וכלי אבחוני שני הבודק תפיסות וחשיבה הנקרא "מוכנות". לצורך המחקר נבחר בית הספר הדוגל בשיטת השפה השלמה וכל הכיתות עובדות לפי הפילוסופיה של השפה השלמה. מטרת המחקר לבדוק איזה כלי יעיל יותר ויכול לנבא הצלחה או כישלון בראשית לימוד הקריאה. המחקר בודק את תוקף הניבוי של הצלחה בקריאה בראשית הקריאה בכיתה א' לפי מדדים התנהגותיים, איתור מקומו של הילד ברצף האורייני, תוך השוואה למדדים המאתרים בשלות ומיומנויות למידה. (נילי פלטי)