הספר אסטרטגיות הוראה חדשניות בחינוך לשוני של השפה הערבית בשילוב כלים דיגיטליים ויחידות לימוד עוסק בחמש אסטרטגיות חדשניות בהוראת מרכיבי החינוך הלשוני של השפה הערבית. בספר מוצגים ההיבטים התאורטיים שעליהם נשענת כל אסטרטגיה, תוך שימת דגש על יעילותה בחלק מהמשתנים החינוכיים. כמו כן מצורפות יחידות הוראה מתוקשבות המבוססות על אסטרטגיות למידה אקטיביות, כדי לתת מענה לפערים לימודיים, חברתיים ורגשיים, לפתח מיומנויות של המאה העשרים ואחת ובדרך זו להשיג את מטרות החינוך הלשוני.

מחקר זה בחן את הקשרים הייחודיים בין מוזיקה למתמטיקה כפי שהם נתפסים על ידי ארבע קבוצות של מומחים: מתמטיקאים ומוזיקאים מקצועיים, וכן מכשירי מורים בשני תחומים אלה. נחקרו ארבע קבוצות של משתתפים, הכוללות תיאורטיקנים ומחנכים מאוניברסיטאות ישראליות שונות. במהלך ראיונות חצי-מובנים, משתתפי המחקר נשאלו על השקפותיהם בנוגע לקשרים בין מתמטיקה למוזיקה.

בבתי הספר התיכוניים דוברי הערבית בישראל, בין-טקסטואליות היא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים החדשה בשפה וספרות ערבית. תכנית לימודים זו מייחסת חשיבות רבה ליכולתם של תלמידים לערוך השוואה שיטתית ורב-ממדית בין שני טקסטים ולזהות תופעות ספרותיות בין-טקסטואליות, כגון פרודיה או רמיזה. עם זאת, מתודולוגיית ההוראה המקובלת של בין-טקסטואליות בבתי ספר תיכוניים מבוססת על הדגמה של התופעות ללא פיתוח יכולתם של הלומדים למצוא קשרים בין טקסטים. כתוצאה מכך, התלמידים מתקשים לזהות ולנתח בין-טקסטואליות באופן עצמאי, וקושי זה ממשיך ללוות אותם בלימודיהם האקדמיים, קושי המשתקף בהישגיהם הנמוכים יחסית בבחינות הבגרות בערבית

עבור תלמידי חטיבות הביניים, אי-נוכחות בבית הספר עלולה להפוך בקלות ובמהירות לדפוס חוזר ובטווח הארוך אף לנשירה מהתיכון, בעוד שנוכחות מלאה עתידה לנבא השלמה של תעודת בגרות והשגת תארים אקדמיים. מאמר זה מציע דרכי סיוע, תמיכה והגעה ללבם של התלמידים.