תחום ההעברה הוא יסוד מרכזי וחוצה תחומים שונים בפסיכולוגיה, עידן התקשוב, מפלי הידע והמצבים המשתנים מאיצים את הצורך "להעביר" מתחום לתחום והמשמעות החינוכית היא שעל המורה להיות מתווך העברה ולא מעביר ידע. תחום ההעברה, הוא מסובך, מורכב וקשה לקדם בו את המערכת החינוכית. האור בקצה המנהרה מצוי בתכנית לימודים יעילה שבה מורים מומחים להעברה ישתמשו בתכניות לימודים שמטרתן ההעברה עצמה, ויובילו למטרת-על שתתבטא בתלמיד המומחה להעברה. (שלמה קניאל)

עלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם משל היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים – לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. המאמר דן בנושאים הבאים: מהו הקונסטרוקטיביזם על גווניו השונים?; קונסטרוקטיביזם – בעד ונגד; סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם מועילים במקרים שונים; קונסטרוקטיביזם פרגמטי (דיוויד פרקינס)

למודל ההתפתחות של ויגוצקי ולמגוון הרעיונות שלו יש השלכות חשובות לתפקיד המורה. המורה אחראי על הלמידה הפורמלית כך שתיעשה בדרך הנכונה, תוך כדי שילוב נבון של הישגי ההתפתחות הספונטנית והתחשבות באפיונים הייחודיים, לפעמים אף המוגבלים, של הלומד. כתביו של ויגוצקי מציגים גישה רלוונטית, ברורה ואופטימית להוראה וללמידה.מושג חשוב בתורתו של ויגוצקי הוא "טווח ההתפתחות הקרובה". לפער בין רמת ההתפתחות הנוכחית של הילד ורמת ההתפתחות שהוא מפגין בעת שניתן לו סיוע מהמבוגר. ההנחה היא שאם רוצים ללמוד על היכולת של הילד, אי אפשר שנגביל את עצמנו רק לרמת ההתפתחות הנוכחית שלו, שכן "מה שהילד מסוגל לעשות בעזרת אחרים מאפיין את התפתחותו השכלית יותר ממה שהוא עושה בעצמו" ו"מה שהילד מסוגל לעשות היום בעזרת סיוע יוכל לבצע מחר בכוחות עצמו" (רחל ארנון)

ההתפתחות האידיאולוגית של החינוך מהבית נובעת מכך שהורים החליטו שהאחריות על חינוך וגידול ילדיהם היא שלהם בלבד.הם אינם שולחים את הילדים לבתי הספר לעיתים אפילו בניגוד לחוק, ודואגים לתת להם השכלה בהתאם לתפיסת עולמם. ניתן להבחין בשתי קטגוריות אידיאולוגיות שונות של משפחות המקיימות Home Schooling. הקטגוריה האחת מבוססת על אמונה דתית, והקטגוריה השניה יכולה להקרא "איכותנית". (חיה הלר-דגני)

יותר מחמישים שנה לאחר הקמתה עדיין משמשים ספרי הלימוד בהיסטוריה במדינת-ישראל כלי עיקרי בהוראת החומר בפרקי ההיסטוריה השונים וסוגיות בתולדותיה לתלמידי בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. שלוש גישות מרכזיות התפתחו בחקר ספרי לימוד. המסורתית המכונה הרמנויטית-תיאורית המתמקדת בחקר התוכן הכתוב, בנוגע לטעויות ודעות קדומות. השנייה, גישה כמותית של בדיקת תוכן אשר מבוססת על מחקר אמפירי של מספר שורות או פרקים או מושגים המוקדשים לנושא מסוים והגישה השלישית, היא הגישה האיכותית, המציעה סינתזה בין שתי הגישות ומשמרת את האספקטים החזקים שלהן ומפצה על חולשות שתי הגישות האחרות. מאמר זה מתבסס על עבודת מחקר מקיפה שאימצה את הגישה השלישית תוך דגש על ניתוח השיח בטקסט (Discourse Analysis) ועסקה בהבניית הזיכרון הקולקטיבי של תלמידי ישראל דרך כל ספרי הלימוד בהיסטוריה כללית לחטיבות הביניים ולבתי הספר התיכוניים מהקמת המדינה ועד היום. (אריה קיזל)

תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה גובשה במקור על ידי Kearsley & Shneiderman בסוף שנות ה90 והיא משמשת כיום כבסיס תיאורטי –תפיסתי חשוב להפעלת לומדים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתחומי למידה אחרים (כגון קריאה וכתיבה. נקודת המוצא של תיאורית המעורבות היא שהלומדים חייבים להיות מעורבים בצורה פעילה בפעילויות חינוכיות תוך כדי התמודדות עם מטלה משמעותית ותוך כדי אינטראקציה עם עמיתים. באופן עקרוני, המעורבות הפעילה של הלומדים אינה תלויה בהכרח בסביבה טכנולוגית, אך אינטרנט ותקשוב חינוכי יכולים להקל ולהמריץ את המעורבות של הלומדים. התפיסה של מעורבות פעילה בלמידה קשורה קשר אמיץ לתיאורית של למידה מצבית (Situated Learning Theories) המטפחת למידה עצמית והתנסותית. תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה מבוססת על יצירת צוות למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד, ההדגשים של מושאי הלמידה הם אותנטיים (Kearsley & Shneiderman)