מטרת המאמר היא להראות כי הכשרת המורים בחינוך המיוחד בארה"ב צריכה להפנים אצלה את המושגים והתפיסות שהתוו קוכרן-סמית ועמיתיה (Cochran-Smith and Lytle, 1999) לגבי ידע התנסותי מגובש. רק דיאלוג בין הגורמים המעורבים בהכשרת מורי החינוך המיוחד וחברי הקהילה המקצועית יביא בעקבותיו חקר ביקורתי הנוצר תוך כדי עבודה משותפת של המורים שנחשפו לבעיות שונות של התנסות (Ross,-Dorene-D; Blanton,-Linda).

במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

ההתמחות המעשית בשדה של סטודנטים להוראה לצד הפיתוח המקצועי של בתי הספר המאמנים עצמם הם היסודות העיקריים של הניסוי הפדגוגי שהופעל במשך חמש שנים באחד ממחוזות החינוך של טקסס בארה"ב. הנחת היסוד של הפרויקט הייתה כי זיהוי צרכי הלמידה הישירה של התלמידים בבית הספר הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר בהכשרת המורים. החלק הייחודי של התכנית הוא צורת ההפעלה של הצוותים בשטח. כבר מהשנה הראשונה מגבשת התכנית צוותי הדרכת הוראה וליווי משותפים שנועדו לתמוך בסטודנטים להוראה בכל תקופת ההתנסות והתמחות שלהם בשדה. כל צוות הדרכה וליווי כולל סטודנט להוראה אחד או יותר, שני מורים ותיקים מביה"ס הפועלים כמורים מאמנים ואיש קשר קבוע מבין מורי המורים של האוניברסיטה. כל צוות הדרכה וליווי אחראי באופן מלא על תזמון לוח השעות והשיבוץ של הסטודנטים להוראה והכוונת ההתנסות המעשית שלהם בביה"ס ומחוצה לו (Wayne M. Linek, Charlene Fleener, Michelle Fazio, I. La Verne Raine, and Kimberly Klakamp)

במאמר זה מתואר מודל ייחודי של אינטגרציה בין לימודי שיטות מחקר לבין ההדרכה הפדגוגית וההתנסות בשדה. תהליך הלמידה מתבסס על התנסות אקטיבית של הלומדים בכל שלבי החקירה המדעית. הסטודנט מתנסה בתהליכי למידה המאופיינים בהפעלת כישורי חשיבה ברמה גבוהה ובמאמץ אינטלקטואלי, מפתח תובנה של תופעות חינוכיות ומפתח את אישיותו כאדם אוטונומי, לומד בעל מכוונות עצמית, יצירתי, מתעדכן ובעל יכולת רפלקטיבית.האינטגרציה בין ההדרכה הפדגוגית לבין קורס מחקר איכותני מאפשרת ללומד לפתח תפיסה הוליסטית באשר למעשה החינוכי ולעשות העברה בין התיאוריה למעשה. הקורס האיכותני מתמקד בהקניית התיאוריות, התפיסות והמיומנויות הייחודיות למחקר האיכותני וקורס ההדרכה הפדגוגית מאפשר נגישות לשדה הנחקר, ליווי והדרכה של החקר והעמקה והרחבה של הנושאים הנחקרים. תהליך הלמידה מחזק את הקשר של המכללה עם השדה. בתי הספר המאמנים משמשים משאב מידע לסטודנטים וממצאי המחקר מוצגים בפני בתי הספר ומהווים ידע יישומי חדש. בתי הספר מוזמנים לעשות בממצאים שימוש לקידומם והתפתחותם. התנסות זו בשנה השלישית ללימודיהם תסייע לסטודנטים עם השתלבותם בעבודת ההוראה. ההתנסות שזומנה לסטודנטים, ההיכרות עם כלי המחקר של הגישה האיכותנית, עם דרכי הניתוח והפירוש, עשויים לסייע להם במפגש עם תלמידים, הורים ועמיתים. היינו רוצות לראות את המורים בוגרי המכללה, משתמשים בכלי המחקר הללו בצורה מקצועית בהתמודדותם עם אתגרים חינוכיים (מירי הראל ועדנה בשן)