גל ההוראה המקוונת הפך לצונמי משום שהוא מציע פתרון שנראה סביר למשבר כלכלי בהשכלה הגבוהה בכל העולם, ומשום שהוא נושא עימו תחרות גלובאלית על כסף ומוניטין שאף אוניברסיטה מובילה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על השתתפות בה. האוניברסיטה העברית הינה האוניברסיטה הראשונה בישראל, ומהראשונות בעולם, שהצטרפו למיזם ההוראה המקוונת קורסרה. בנוסף לכך, מחברת המאמר מציינת כי הם מפעילים, מזה כמה שנים, קורסים מקוונים בין-לאומיים להוראת שפות, והתחילו השנה בניסוי שבו משולבת הוראה מקוונת בקורסים לתואר ראשון.מסקנה משמחת ראשונה היא שהוראה מקוונת הינה דבר מלהיב! ( אורנה קופרמן).

לכל בית ספר גישה אחרת להתמודדות עם בעיות משמעת, אך אנשי חינוך, מנהלים ומורים ותיקים סבורים כי חלק מרכזי בפתרון הוא הקפדה על חזית אחידה – כך שהתלמידים יבינו כי מולם לא ניצב מורה בודד, אלא מערכת שלמה. בשלושת התיכונים באילת, למשל, אימצו לפני שמונה שנים את תוכנית הרא"ל למוגנות ומיטביות, של הפסיכולוג פרופ' עמוס רולידר. "המטרה היתה ליצור סדר יום ארגוני אחיד לבתי הספר, עם שפה אחידה וברורה", אומרת שמחה הראל, מנהלת התיכון השש-שנתי "רבין" בעיר. "תהליך הטמעת התוכנית כלל לימודים, סדנאות והשתלמויות של הצוות במשך שנה ( לימור דומב).

לטענת ד"ר אשלי דינס תרגול של מדיטציה טרנסצנדנטלית פעמיים ביום במשך 15 דקות מפחית אלימות ומתח בבית הספר ומשפר את הישגי התלמידים. בביקור הסברה בישראל ניסה דינס, ד"ר לפיזיקת חלל ומנהל בית ספר באיווה, ארצות הברית, לגייס מורים ספקנים להטמעת תורתו המופעלת כבר ב־700 בתי ספר בעולם (אמתי , מור ).

אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

כמאה מתכנתים, מורים, מעצבים, יזמים ותלמידים נפגשו ל"האקתון" ־ מרתון של 36 שעות לפיתוח רעיונות חינוכיים בפלטפורמות טכנולוגיות. אבי ורשבסקי, יוזם ומנהל מרכז מיינדסט ומארגן האירוע: "ההפרדה בין חינוך לטכנולוגיה היא עיוות היסטורי שצריך לתקן" . יותר ממאה מורים, מתכנתים, מעצבים ויזמים נפגשו בתחילת אפריל בעיירה ירוחם ל"האקתון" – מרתון יזמות טכנולוגית־חינוכית בן 36 שעות (מיום חמישי בבוקר עד שישי בצהריים) בחסות מיינדסט (MINDCET), מרכז מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך ( אמיתי מור) .

מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).