-
תקציר
בשנת תש"ס הוחלה חובת התמחות בהוראה על ידי אגף ההכשרה לעובדי הוראה במשרד החינוך. ההתמחות כוללת שני מרכיבים עיקריים: הערכה ותמיכה. המחקר המוצע מתמקד בתבחיני הערכה שהובלטו בידי מתמחים במהלך כתיבתם בדוחות משוב לאורך שנת ההתמחות. תבחינים אלו עוצבו במשרד החינוך, והם מתייחסים לתפקודים מרכזיים של המורה המתמחה. הממצאים מראים כי מגוון של תכנים עולים בצורה ספונטנית וחופשית אצל המתמחים בסיטואציה מיוחדת זו של כתיבה אישית על עבודתם במסגרת סדנה מתוקשבת. מסתבר כי התימות המובילות הן אותם הקריטריונים המתמקדים במודעות האישית המקצועית. תימות אלו מופיעות יותר מהתימות הקשורות באופן ישיר במיומנויות הוראה ותפקוד בכיתה. (אלקה יפה, דיצה משכית)
-
סיכום
אסופת מחקרים מעניינת על האפקטיביות של בתי ספר קטנים כפי שהוצגו באתר הייעודי מיסודה של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. מרבית המחקרים המופיעים באתר מצביעים על כך שבתי ספר קטנים בהיקפם תורמים רבות לתהליכי ההטמעה החינוכיים בהשוואה לבתי ספר גדולים. בתי ספר קטנים מצליחים לצמצם בהצלחה רבה יותר פערים בין תלמידים חלשים לתלמידים חזקים. בתי ספר קטנים תורמים יותר להישגים חינוכיים של תלמידים בהשוואה לבתי ספר גדולים ומפחיתים משמעותית את הנשירה והאלימות בין כתלי המוסד. עוד נמצא כי בבתי ספר קטנים המורים נהנים מיותר חופש פעולה ומרבים יותר לגלות יוזמות פדגוגיות בהשוואה למורים בבתי ספר גדולים.
-
לינק
מטרת המאמר היא לסקור את המאפיינים החיוניים של תוכנית הכשרה חלופית שהתקיימה בבית ספר יסודי בשיתוף עם בתי ספר אחרים ועם האוניברסיטה. תשומת הלב מוסבת לתגובות של הבוגרים שהשלימו את התוכנית בשנים 1994 – 2000. נבדקו תחומים רבים ובהם פרטים דמוגרפיים של המדגם, אופי של אסטרטגיות גיוס יעילות וסיבות שניתנו לבחירת המועמדים בתוכנית, הערכות של הבוגרים את מרכיבי התוכנית והתמדתם בהוראה. בסיכום נדונים הממצאים המרכזיים במונחים של לקחים שנלמדו .התוכנית המדוברת היא תוכנית הכשרה חלופית לקראת קבלת רישוי הוראה בבית הספר היסודי. ייחודה בכך שהיא החלה בבית ספר פרטי ונמשכה בשיתוף עם אוניברסיטה. מעורבות האוניברסיטה התבטאה במתן סיוע בתוכנית הלימודים ובמתן אפשרות למתכשרים להשלים קורסים אקדמיים נוספים לתואר שני בפסיכולוגיה של הגיל הרך. התוכנית מבוססת על מודל של שולייתיות בשדה. המתכשרים שוהים ארבעה ימים בכיתות בית הספר לאורך כל השנה כשהם מלווים במורים חונכים מנוסים. ביום החמישי הם לומדים תוכנית בת 225 שעות הנדרשות לקבלת רישוי של המדינה ( Goodwin, W., & Rudkin, J.K).
-
לינק
פער ההישגים הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בארה"ב כיום. הכוונה היא לשונות בציונים במבחנים מתוקננים (standardized) בין שחורים ולבנים, לטיניים ולבנים, מהגרים שהגיעו לאחרונה ותלמידים לבנים. המאמר טוען שהתמקדות בפער הוא טעות. במקום זאת יש להביט ב"חוב החינוכי" של המדינה שהצטבר לאורך זמן. הו וב זו ששורשיו היסטוריים, כלכליים, סוציו פוליטיים ו/או מוסריים. וניתן לעשות אנלוגיה בינו לבין המושג השגור של "חוב לאומי" בהקשר של משמעותם של קיצוצים תקציביים ל"חוב החינוכי". כדי להבין את רעיון של "חוב חינוכי" צריך להשתמש בדמיון כדי לבנות מערכת של דימויים המתארים אותו. על הדימויים להזכיר לנו את ההשפעה המצטברת של חינוך דל, תנאי דיור דלים, שירותי בריאות דלים ושירותים ממלכתיים אחרים דלים יוצרים חברה מפוצלת שמשאירה ילדים רבים מאחור. על הדימויים האלה לאלץ אותנו להשתמש בידע, בכשירויות ובמוחיות הקיימים כדי לשכך את הסבל ככל היותר ( Ladson-Billings, G.) .
-
לינק
יותר ויותר פעילויות נערכות היום בבתי ספר יסודיים תוך התבססות על עבודת צוות של תלמידים בפרויקטים חינוכיים או מטלות שיתופיות לגיבוש תוצרי למידה. לאור זאת, יש חשיבות להערכה יעילה ואוטנטית של צוותי הלומדים בכל שלבי ההתמודדות שלהם. במקומות שונים בארץ ובעולם מפתחים מחווני הערכה לעבודת צוות והתבחין אשר פותח ע"י צוות מורי ביה"ס הרצל בחיפה הנו אחד המעניינים והמומלצים. מאפייני התבחין להערכת למידה של צוות פרויקט/תוצר בביה"ס יסודי: שלבים – בתחילת הדרך, בדרך אל היעד, השגת היעד התחומים: עבודת צוות, תכנים, עמידה בלוח זמנים.
-
סיכום
קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיותהדובר רוצה לדבר על חינוך ועל יצירתיות. יש לו עניין רב בחינוך והוא סבור שכך לכולנו. יש לנו עניין עצום; חלקית, כי החינוך הוא שאמור לקחתנו אל העתיד הזה, שאיננו יכולים להבינו. אם חושבים על זה, הילדים שמתחילים השנה בית ספר יצאו לגמלאות ב-2065. לאיש אין מושג איך ייראה העולם בתוך 5 שנים. ועם זאת אנו אמורים לחנך אותם לקראת זה. כך שאי-היכולת לחזות, היא מדהימה. כולנו מסכימים לגבי היכולות הממש-מופלאות שיש לילדים – יכולתם לחדש. לכל הילדים יש כישרונות עצומים ואנו מבזבזים אותם די באכזריות. הדובר טוען שהיצירתיות היום חשובה בחינוך בדיוק כידיעת קרוא וכתוב, ועלינו להעניק לה אותו מעמד.
-
לינק
המחבר, מורה מוביל וסגן מנהל בבית ספר יסודי באנגליה, מתאר את ניסיונו בשילוב מערכת בלוגים כסביבה לימודית ממוחשבת בכיתה ו'. המטרה הייתה לייצור למידה עצמאית ורפלקטיבית המבטאת גם את קולם של התלמידים ותחומי העניין שלהם. הסביבה הממוחשבת הלימודים הקודמת בה התנסו התלמידים ביצירת תכנים באתר אינטרנט הפכה להיות טכנית במהותה והמורה חיפש סביבה ממוחשבת יותר מאתגרת ויותר רפלקטיבית. המערכת שנבחרה היא ELGG, תוכנה חופשית (Open-source) לחינוך שמשלבת כתיבה ממוחשבת, מאגר משאבים אישי ופורטפוליו דיגיטאלי כסביבה אינטגרטיבית אחת. היתרונות של ELGG בחינוך היא יכולתה הידידותית להפוך לסביבה לימודית מותאמת אישית ומקושרת חברתית ( מבוססת קהילה מקוונת). הסקירה מתארת את כל תהליך העבודה וההטמעה של המערכת הממוחשבת בכיתה ותחומי העניין שהתפתחו בקרב התלמידים (Miles Berry)
-
לינק
תלמידי כיתות י"א בישראל מנציחים את קורות חייהם של ניצולי שואה ואת שעבר עליהם בתקופת מלחמת העולם השנייה. התכנית פועלת זו השנה השנייה במחוז בערים כפר סבא, רעננה והוד השרון. במהלך עבודתם, התלמידים חוקרים את נושא השואה תוך התוודעות עמוקה לחייו וקורות משפחתו של אחד הניצולים. הפעילות המידענית נפתחת בחיפוש מידע אודות מוצאם של הניצולים – סביבת מגוריהם בתקופת היותם ילדים וקורות חייהם מאז ועד היום. וכוללת גם ראיון ותחקור אישי של הניצולים. התלמידים חושפים קשרים משפחתיים ומגלים מידע רב על הקהילה של הניצול ועל משפחות יהודיות נוספות. התהליך כולו מתועד ביומני רשת (בלוגים) הנגישים לכל מנועי החיפוש, ומהווים מאגר מידע (זהבה אפל)
-
לינק
סקירה מעניינת ושיטתית אודות המתודיקה של שילוב בלוג בהוראה ובלמידה באנגלית כשפה זרה בביה"ס. המורים יוצרי הסקירה המלמדים ביפאן והעוסקים בהדרכת מורים והכשרת מורים לאנגלית מדגימים בסקירה השיטתית כיצד להתחיל את מלאכת יצירת הבלוג הכיתתי, כיצד לשלב את התלמידים או הסטודנטים להוראה וכיצד לקשור את הבלוג החינוכי לאסטרטגיות ההוראה שלהם בהוראת האנגלית.
-
לינק
זהו מאמר מבוא לגיליון שעוסק ברגשות ולמידה ואורגן מתוך כוונה להאיר מחקר ביקורתי על רגש/השפעה בחינוך וכן תחומים פוטנציאליים למחקר עתידי בתחום זה. כל מאמר בגיליון מתמקד בתרומת מחקרו של הכותב תוך שימת דגש על הבסיס התיאורטי של העבודה והמתודולוגיה שבה נעשה שימוש במחקר. הכותבים גם דנים בדרכים לשלב רגש, הנעה וקוגניציה ובאתגרים המתודולוגיים שעמדו בפניהם. כמו כן יש דיון בתפקיד רגשות בחינוך תוך העלאת הצעות לפרקטיקה ולפיתוח תיאורטי (Linnenbrink, E).
-
סיכום
לאור החשיבות של שילוב נקודות מפגש סינכרוניות בקורס מתוקשב נערך בכמה אוניברסיטאות בטקסס ניסוי חדשני המבוסס על ניהול קורסים מתוקשבים באופן אסינכרוני עם טכנולוגיה של ערוצי קול באינטרנט (voice over IP). הניסוי הטכנולוגי התבסס על שילוב של מערכת Skype skype.com, המאפשרת תקשורת אודיו איכותית בין כמה וכמה מחשבים מחוברים באמצעות האינטרנט. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק באיזה מידה השימוש המשולב בתוכנת סקייפ בקורס אסינכרוני משפר את האינטראקציה בין קבוצות הלומדים ובאיזה מידה משפר השימוש בערוץ קול זה את ההנחיה והאינטראקציה של המרצה בקורס המתוקשב. נמצא כי התקשורת הקולית מבוססת SKYPE היא מבחינתם אפקטיבית יותר כי הם יותר ממוקדים ויותר מודעים לנושאי החקר המועלים במהלך האינטראקציה. הנושאים בהם דנו הלומדים התגבשו טוב יותר ונעשו יותר בהירים בעקבות שיחות הסקייפ ( Cheng-Chang (Sam) Pan and Michael Sullivan)
-
לינק
מערכות למידה מותאמות אישית (PLE) מייצגות את הדור החדש של סביבות למידה מתוקשבות המאפשרות ללומדים לשלוט ולנהל את כל מערך הלמידה שלהם והתכנים. הלומדים לא רק יכולים להתאים את התכנים ללמידתם אלא גם לנהל את כל תהליכי הלמידה באופן עצמאי.בניגוד לסביבות הלמידה המתוקשבות הקיימות הנשלטות לחלוטין על ידי המרצים או מפתחי המערכת בסביבות PLE יש ללומדים מרחב וירטואלי משלהם בו הם יכולים לא רק לאסוף תכנים לימודיים אלא גם לנהל קשרים לימודיים וחברתיים עם לומדים עמיתים. לאחרונה, פיתחו אנשי JITT הבריטים אתר מידע מתוקשב המרכז בצורה שיטתית מאמרים, כתבות וניירות עמדה אודות מערכות למידה מותאמות אישית. אתר מועיל מאד לכל המתעניינים במגמות ההתפתחות של סביבות למידה מתוקשבות בעתיד הנראה לעין.
-
תקציר
הנושא של נשירת לומדים בקורסים מקוונים הוא סוגיה רבת עניין במחקר של הלמידה מרחוק כיום. שיעורי הנשירה בקורסים מקוונים הם גבוהים יותר בהשוואה לקורסים מסורתיים. השיעור הגבוה של נשירה בקורסים מקוונים שימש לא אחת כדי לבקר את תחומי הלמידה מרחוק. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת INNOVATE מצא כי הנשירה הגבוהה בקורסים המקוונים אינה בהכרח תוצאה של איכות הקורס ותכניו אלא יותר משך הקורס. ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנשירה בקורסים מקוונים על ידי התאמת הלמידה מרחוק לקורסים קצרים יותר. כלומר בקורס סמסטריילי עשויה הנשירה להיות נמוכה יותר מאשר בקורס שנתי או חצי שנתי. בקורס שנתי המועבר בלמידה מרחוק נוצר עומס רב יותר הן על הסטודנט והן על מנחה הקורס והתוצאה היא שחיקה של שני הצדדים. לכן, ממליצים עורכי המחקר לתת עדיפות להעברה קורסים בלמידה מרחוק לקורסים אקדמאיים קצרים על פני קורסים ארוכים (Diaz, D., and R. Cartnal)
-
סיכום
המאמר מדווח על מחקר שנעשה בקרב סטודנטים להוראה שחקרו את ההוראה שלהם בהתנסות המעשית במסגרת קורס מתודיקה של הוראה המתמטיקה. הקורס תוכנן כך שהסטודנטים יעסקו בחקר מתמטי ופדגוגי. ניתוח של הקלטות וידיאו של דיוני הקורס, ראיונות מוקלטים עם הסטודנטים, הקלטות של ישיבות תכנון וקטעי יומנים העלו שני אירועים קריטיים המצביעים על התנגדות הסטודנטים לכיווני הקורס. האינטראקציות של הסטודנטים עם תלמידיהם מהוות מעין מראות שדרכן ניתן לחקור את האינטראקציות שלהם עם מורי-המורים שלהם ועם פעילויות הקורס. בדרך זו ניתן לנסח מחדש את תופעת ההתנגדות ולהופכה להתנהגות של הקשבה – הקשבה לתלמידים, הקשבה זה לזה והקשבה לעצמנו. (Nicole Cyntia)
-
סיכום
עדות מעניינת של מורה בכיתה ח' המלמד כיצד שימוש בבלוגים בכיתה קידם את התלמידים מעבר ללמידה הרגילה והרחיב את אופקיהם והתעניינותם. המורה הפעיל בכיתה ח' בארה"ב למידה מבוססת בלוגים תוך יצירת תהליך כתיבה המבוסס על קריאה במקורות היסטוריים. כתוצאה מהפעלת התלמידים בכתיבה פעילה של בלוגים הלכה ונוצרה בכיתה רשת סמנטית (semantically organized connections) וגם קהילת לומדים פעילה. התלמידים קראו הרבה וסיכמו את מקורות המידע בבלוגים שלהם. הקשרים שנוצרו בין התלמידים התבססו על ידע פעיל ומשמעותי משל עצמם (Konrad Glogowski)
-
רפרנס
המאמרים בספר נכתבו כתגובה וביקורת לאירועים פוליטיים, מדיניים וביטחוניים שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2000-2005 ופורסמו בעיתו "הצופה". הנושא המרכזי לאורך רוב המאמרים הוא הדמוקרטיה במדינה ומאפייני ההתנהלות הדמוקרטית של מוסדות השלטון. נקודת המוצא של המחבר היא שבית הספר הינו בבואה של החברה ונורמות התנהגותיות מקובלות ורצויות בבית הספר דומות ומקבילות לנורמות ההתנהגותיות הבאות לידי ביטוי בהתנהלות הממשלה ומוסדות השלטון בכלל. המאמרים היו תגובה מיידית להתרחשויות ומבטאים את תחושות המחבר ביחס לאירועים מתוך נקודת מבטו כמחנך ומכשיר מורים, והם מציגים ההקבלה הנ"ל. (דב גולדפלם)
-
סיכום
המאמר מציג מחקר על הפרופסיונליות של קבוצת מכשירות מורים בקורסים להכשרת מורים לבית הספר היסודי באנגליה. הנתונים נאספו במחקר אמפירי שנערך במחלקות החינוך בשתי אוניברסיטאות בתקופה שבה הוכנסו לתוכניות ההכשרה שינויים משמעותיים. התפיסה של דייויס (Davis,1996) על מגדר בחיים המקצועיים היוותה מסגרת התייחסות למחקר. הנתונים מראים כיצד התייחסו המורות לשינויים על רקע דרכי העבודה הקיימות שלהם ומה תפסו כאיומים על הפרופסיונליות שלהן. המאמר התייחס גם לשאלת ההתפתחות הפרופסיונלית של מורות אלה באמצעות ניתוח שיח. (Murray,J.)
-
סיכום
המחברות הן מדעניות מחשב המציגות את מושג האוריינות הויזואלית (visual literacy) אשר לטענתן צריך לתפוס מקום מרכזי ומשמעותי יותר במאה ה-21. לסטודנטים רבים חסרים הכישורים, הדיוק, העומק וההשכלה שיאפשרו להם הן לשלוט במדיה הויזואלית והן היכולת לפענח ולבקר את תוצריה: קריאת מפות או עריכת מיפוי של נתונים, קריאה נכונה של טבלה או סכימה וכיו"ב. גם לאקדמיה אין את הכלים לבקר ולנתח תוצרים ויזואליים של סטודנטים (למשל כאלה המשולבים בפורטפוליו דיגיטלי) כפי שהיא יודעת לעשות לגבי תוצרים מודפסים, ומכאן נפגעים הסטודנטים שאינם זוכים למלוא ההערכה. (Susan E. Metros, Kristina Woosley)
-
תקציר
תכנית סביבת החינוך החדשה" (סח"ח) פותחה בג'וינט-ישראל במטרה לסייע לתלמידים המתקשים בלימודיהם, שלא פעם מוצאים עצמם עקב התנהגותם במסלול של התנגשות עם המערכת. ספרו של סולימני (2006) מציג בפירוט את התפיסות האידיאולוגיות, הנחות היסוד ומטרות התכנית; ספרם של פיורקו וכ"ץ (2005) מציג את התרשמותם בהתבסס על עשר פגישות עם בעלי תפקיד שונים שהיו מעורבים בתוכנית. בשני הספרים תיאור של מקרי מבחן ותיאור של תהליך ההנחיה וההכשרה בתכנית.
-
מאמר מלא
מערכת החינוך עברה שינויים רבים מאז ראשית ימי המדינה, אך בשלושה היבטים הם משמעותיים במיוחד: התלמידים, המורים ותוכניות הלימוד. מן הראוי לקיים הערכה כוללת של הישגי המערכת במשך שישים שנותיה. הערכת המצב מחייבת מענה לשלוש שאלות: האם יש לנו סיבות טובות להיות מרוצים מהישגיה של מערכת החינוך שלנו? מדוע קיימת בציבור תחושה גוברת של אי נחת מן הנעשה בה, ומדוע אנחנו כל כך מבואסים ממנה? וכן, האם אי נחת זה נעוץ כולו במהלכיה של מערכת החינוך בעבר ובהווה, או שהוא נובע גם מערכיה, מסריה ויחסה הכללי של החברה הישראלית לחינוך ולתרבות? (יוסף יונאי) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

