תוצאות חיפוש עבור: מחסור במורים
מיון:
נמצאו 125 פריטים
פריטים מ-81 ל-100
  • לינק

    המסקנה העיקרית העולה מהמאמרים השונים בספר היא שמבחינה מדעית ומעשית אין להסתכל על כל המסלולים השונים כמקשה אחת. פרחי ההוראה מגיעים עם מטענים אישיים שונים – מאפיינים אישיותיים, רקע אקדמי, ניסיון בעבודה עם ילדים ובני נוער ומוטיבציה שונה לעסוק בהוראה. זאת ועוד: בוגרי מסלול ההכשרה פונים להוראה בבתי ספר השונים זה מזה באקלים ובסביבה הבית-ספרית. המסקנה העולה מכך היא שיש מקום לשקול בנייה של מסלולי הכשרה שונים להוראה באופן שיתאימו לרקע האישי של הלומדים בהם ולסוג בית הספר שבו הם עתידים ללמד. מדיניות כזאת תאפשר למצות את המרב והמיטב ממסלולי ההכשרה השונים. כן מתברר שמבחינה סטטיסטית, הישגי התלמידים של מורים בוגרי המסלול האלטרנטיבי אינם נופלים מאלה של תלמידים שלמדו אצל מורים בוגרי המסלול הרגיל. ממצא זה מלמדנו שיש מועמדים להוראה המסוגלים להצליח כמורים בעקבות הכשרה קצרה (וזולה) מהמסורתית, אם זו תתייחס מראש להשכלה ולניסיון שהם מביאים איתם וגם תכלול ליווי בשלב קליטתם בעבודה.

  • לינק

    היזמה למחקר יישומי בחינוך הוקמה במטרה להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות ידע מדעי עדכני ומבוקר העשוי לסייע להם במאמציהם לשפר את הישגי החינוך בישראל. נושאים שבהם עוסקת היזמה נובעים משאלות של מקבלי החלטות ונקבעים בעקבות התייעצויות עם בכירים במשרד החינוך (משה"ח) ועם בעלי עניין נוספים. היזמה פועלת בעיקר באמצעות ועדות תחום, ועדות נושא ומפגשים לימודיים. היזמה, שהוקמה בשלהי שנת 2003 כמיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משרד החינוך ויד הנדיב, עתידה להתמסד כחטיבה לחינוך בַּמסגרת החדשה. את ועדת ההיגוי של היזמה ממנה נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

  • לינק

    הרצאתה של פרופסור תמר אריאב במסגרת כנס בית ברל לחברה ולחינוך שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל, 2-3- ליוני 2009. במדינה כמו שלנו יש לחינוך הציבורי חשיבות ממדרגה ראשונה. ישנם משתנים אחרים, שאינם תלויים במורים, ואשר משפיעים על הישגים לימודיים. הכוח לטפל במשתנים אלה הוא בידי המדינה והיא תעשה זאת רק אם תחליט שהחינוך הציבורי חשוב, ושהמורים הם בני טיפוחיה ולא שק החבטות שלה. פרופסור תמר אריאב סבורה כי ניצני ההתמוטטות של החינוך הציבורי כבר גורמים נזק חברתי-כלכלי שעלול לפגוע גם ביכולת הקיום של המדינה לאורך זמן. יש לשמור על החינוך הציבורי — מהגיל הרך ועד לתואר האקדמי — מפני "אוצריזציה" ניאוליברלית, חקיקה אינטרסנטית והחלטות ממשלה שנשמעות תקינות פוליטית אך בפועל פוגעות באיכות החינוך.

  • לינק

    מסמך זה הוכן לבקשת משרד החינוך האמריקאי ע"י מועצת המחקר הלאומית בארה"ב. בקשת משרד החינוך האמריקאי המקורית משנת 2009 הייתה כדלקמן : לגבש את ממצאי המחקרים שנכתבו עד כה על הכשרת מורים לקריאה ( לשון) , מתמטיקה ומדעים. המגוון הרב של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב המתנהלות בסבך של תוכניות חובה ותוכניות רשות במכללות ובאוניברסיטאות מחייב פיתוח מערכת ארצית מהימנה של בקרת איכות של תוכניות אלו ולצידה מערכת הערכה המסוגלת למדוד מבחינה מחקרית את איכות התוכניות והשלכותיהן מבחינת המועמדים להוראה. לאור חסכי המידע הקיימים והפערים בין העובדות ממליצה הועדה למשרד החינוך האמריקאי לנקוט ביוזמה חדשה להערכת כל מכלול הליכי האישורים וההסמכה של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב. מערכת איסוף נתונים כזו צריכה לאפשר איסוף מידע על תכונות המועמדים להוראה , מאפייני תוכניות הכשרת המורים, מאפייני בתי הספר בהם מלמדים המורים המתחילים . במערכת מורכבת כזו יש למדוד ולהעריך מחוונים שונים מעבר לתוצאות בחינות הישגים נורמטיביות ומעבר לסוג ההכשרה של המורים. חשוב מבחינת משרד החינוך האמריקאי לקבל תמונה נכונה על סוגי ההתנסויות שעברו המועמדים להוראה וגם על סביבת ההוראה ומאפייניה בביה"ס.

  • לינק

    המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).

  • לינק

    עיצוב מדיניות המאפשרת להכשיר מורים שיוכלו לסייע לתלמידים לרכוש את הכשירויות הנדרשות כדי להתפתח בחברות ובשווקי העבודה של ימינו הוא אתגר חשוב. בהקשר של ימינו אלה, לנוכח השינויים הכלכליים והחברתיים, מורים והוראה איכותיים חשובים יותר מתמיד. הסקירה מראה שהכשרה והתפתחות של מורים היא עשייה מורכבת. היא מציבה אתגרים רבים ובהם: (א)העדר הסכמה בין מומחים, קובעי מדיניות ורפורמיסטים לגבי מה חשוב ביותר; (ב) מחלוקות על החשיבות של תחום הדעת, הפדגוגיה, ידע הלומדים וכו'; (ג) הקשר הבעייתי בין תיאוריה למעשה; (ד) רמת הקוהרנטיות הנמוכה על פי רוב בין שלב ההכשרה לבין שלב ההתפתחות המקצועית. למרות זאת חשוב להתייחס לנושאים אלה, לעצב מדיניות כוללת המאפשרת משיכה ושמירה על מורים איכותיים במערכת (.Musset, P.)

  • סיכום

    המאמר כולל ניתוח מקרה המדגים חונכות למורים מתחילים שהוכשרו להוראה בדרכים חלופיות. המטרה היא להבין טוב יותר את דרכי החונכות ההולמות מורים אלה. הניתוח משווה בין חונכות מסורתית לבין חונכות הנקשרת להכשרת מורים במסלולים חלופיים. המסקנה המרכזית היא שמורה מתחיל בוגר מסלולי הכשרה חלופיים זקוק לצוות חונכים בבית הספר ואינו יכול להסתפק בחונך אחד כמקובל. (Smith, E.R. & Evans, C.)

  • סיכום

    המשבר הכלכלי שחווה העולם המערבי בשנה האחרונה לא הקל על המחסור במורים , להפך, המחסור במורים ברחבי העולם המערבי נעשה חריף יותר. המחסור במורים בארה"ב הוא בעיקר בתחומי החינוך במיוחד, המדעים והמתמטיקה. הגידול של אקדמאיים בלשכות התעסוקה לא הביא במקביל להתרחבות הרישום של מועמדים במסלולי הכשרת מורים בארה"ב וגם לא הרחיב את מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים. נראה כי המחסור במורים נובע מתופעה יותר מעמיקה הן בארה"ב והן במדינות המערב: בעיית העדר תחושת השליחות אצל מועמדים אפשריים. גם תוספות השכר שמוצעות למועמדים אינן יכולות ליצור תחושת שליחות אצל בוגרי אוניברסיטאות המעדיפים לעבוד במקצעות לא טיפוליים (בעיה דומה קיימת גם לגבי אחיות בעולם). למעשה , יש כאן התלכדות של שתי מגמות דמוגרפיות עולמיות . מצד אחד דור המורים הוותיקים הגיע עתה לשיא שנות הוותק, רבים מהם פורשים עתה מהוראה ומחליפים ראויים לא נמצאו. מצד שני, בוגרי אוניברסיטאות וצעירים מוכשרים אינם נמשכים כלל לעבוד בהוראה הן בשל הרצון האישי להתקדם כלכלית וטכנולוגית והן בשל העדר תחושת שליחות האופייני לעידן הפוסט-מודרני.

  • מאמר מלא

    עיקרי הדיון בכנס המרחב הפתוח של משרד החינוך במאי 2008 בנושא של תפיסת הסטאג' וליווי המורה בשנתו הראשונה. במיפגש העלו מנהלי בתי ספר את קשיי ההתמודדות שלהם עם קליטת המורים המתחילים וההיערכות הנדרשת שלהם לנושא. כמו כן הועלו רעיונות שונים לשיפור המצב הקיים של תמיכה במורים החדשים. המנהלות והרכזות שהשתתפו במיפגש הציגו מודלים מעניינים לתמיכה וצמיחה של מורים חדשים כדרך התמודדות ייחודית שלהן להתמודדות עם המצב הבעייתי וטעון השיפור של קליטת מורים חדשים בבתי הספר. חלק מן הטענות היו שאין קשר בין המד"פיות ( מדריכות פדגוגיות ) לבין בתי הספר בהן מתנסות הסטאז'ריות.

  • לינק

    המאמר מציע סיפור מקרה לשימוש לעבודה עם סטודנטים בנושאי נשירה והתמדה בהוראה. שמירה retention) ( על המורים במערכת או נשירת מורים מהמערכת הפכו למשבר ברמה לאומית. המאמר הוא חקר מקרה המתאר מאמצים של מנהל לתמוך במורים מתחילים ולצמצם את שיעור הנשירה בבית הספר, ותוצאותיהם הבלתי-צפויות – המשך התופעה ואף חיזוקה. המאמר מתאר את הצעדים בהם נקטה המנהלת למניעת נשירת מורים חדשים ( Brown, K.M., & Schainker, S.A).

  • סיכום

    המחקר עוסק בשאלה אם ניתן לזהות טיפוסים שונים של מורים מתחילים במונחים של המעורבות המקצועית ושאיפות התפתחות הקריירה שלהם, ובמיוחד, המאמץ המתוכנן שלהם וההתמדה והשאיפות למקצועיות ולמנהיגות. זאת כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק התמדה במקצוע. החוקרים השוו כוונות מקצועיות, מוטיבציות לבחירה בהוראה, תפיסות של המקצוע, רמות של שביעות רצון מהבחירה ומאפיינים דמוגרפיים כדי לקבוע אם יש ומהם המאפיינים של כל אחד מטיפוסי המורה המתחיל (Watt, M.G., & Richardson, P.W ) .

  • לינק

    כמה מאפיינים של התוכנית החלופית להכשרת מורים בארה"ב המוצגת במאמר. התוכנית היא מבוססת-שדה ומיועדת להכשרת מורים בעלי תואר אקדמי על בסיס ארצי מטעם אוניברסיטת קליפורניה. מטרת התוכנית היא לתת מענה לסטודנטים המתכשרים להוראה באזורים כפריים ומרוחקים ולאחרים שיש להם קשיים אישיים או גיאוגרפיים להגיע לקמפוס. המועמדים לומדים במסלול של התנסות לקבלת תעודה להוראה ב- classroom multiple-subject. וכיתה שהיא Self-contained. יש בתוכנית אינטגרציה של תיאוריה ומעשה בשילוב של התנסויות הוראה יומיומיות בתוכנית למידה מרכוזית ומדורגת הניתנת באינטרנט, באמצעות חומרים מצולמים, מוקלטים וכתובים ובשילוב הדרכה פדגוגית (supervision).משך התוכנית הוא 4 סמסטרים רצופים במהלך תקופה של 16 חודשים ( Foster, C., Bishop, C.A., & Hernandez, D.A. )

  • לינק

    לאחרונה דיווחנו כאן על המשבר בהוראה בבריטניה, אבל נתונים נוספים הזורמים למערכת פורטל מס"ע מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא, ללא ספק, תופעה גלובלית. קיים אי נחת גובר בקרב מורים בעולם ובמדינות מתקדמות בפרט. המצוקה נובעת, לכאורה, מתנאי שכר ירודים, אך בפועל ההתמודדות הפסיכולוגית עם בני נוער מוחצנים המעדיפים את תרבות האינטרנט, עם התערבויות הורים ועם תקנות מגבילות של רשויות החינוך הם בין הגורמים העמוקים יותר.

  • תקציר

    לאור המחסור במורים איכותיים בבתי ספר בבריטניה, מתחבטים המומחים הבריטים בימים אלו בשאלה משמעותית והיא מה הופך את המורה לאיכותי ובעל השראה? עשרות מומחי חינוך בריטיים התכנסו בפרלמנט הבריטי ודנו בשאלה זו. האם תוכניות הכשרת מורים חדשניות כמו תכנית Teach First אכן יש בה כדי להשביח את המורים הטובים או האם יש לשאוף להרכב אחר של חשיפה והתמודדות? חלק מן המומחים, כולם פרופסורים נודעים לחינוך באוניברסיטאות הבריטיות טענו כי לא הצד הארגוני של ההכשרה קובע אלא היכולת של המורה ליצור אווירה רגשית מיוחדת בינו ובין התלמיד ואין זה קשור להתנסות המוקדמת אלא בשימור תכונה זו לאורך זמן.

  • תקציר

    נתונים המגיעים אלינו מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא תופעה גלובלית ולא בהכרח בעיה מקומית של מדינות במזרח התיכון. מנתונים שהתפרסמו בימים אלו באנגליה נראה כי המשבר בהוראה שם חמור יותר מאשר בישראל. עפ"י הדיווח נשרו שם בשנים האחרונות 50 אלף מורים מנוסים ומוכשרים ולא מסיבות כלכליות בהכרח. הסיבות העיקריות לפרישה הן עמוקות והן קשורות לאי הנחת בהוראה, לעומס, לקשיי ניהול כיתה ולירידה בתחושת השליחות. בוגרי האוניברסיטאות הטובות באנגליה ובמדינות אחרות כבר לא רואים בהוראה מקצוע ייחודי בעל שליחות ולכך יש השלכות פדגוגיות וחברתיות לגבי איכות המורים בהוראה שהיא מעבר לשליטה של המדינה ומשרדי החינוך.

  • לינק

    יש קשר בין נשירת מורים או מחסור במורים גם לגורמים ארגוניים ובהם העדר תמיכת מנהלית הולמת, בעיות משמעת, רמות נמוכות של השתתפות מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר ומשכורות נמוכות (Ingersoll, 2001b). מחקר קודם של כותבי המאמר שעסק במורים מתחילים בחן אף הוא את תפקידם של גורמים ארגוניים מסוימים בעבודת מורים מתחילים (Kardos et al., 2001). בין היתר נבדקו התנסויותיהם בזיקה לתרבות המקצועית של בתי הספר, במונחים של עבודה עם עמיתים, נורמות התנהגות ותקשורת וערכים מוסדיים ואישיים המשפיעים על מה שמורים עושים. בתגובה לקשיים של מורים מתחילים עודדו קובעי מדיניות ותקצבו בנייה של תוכניות קליטה וחונכות, ויש עדויות מחקריות לתרומותיהן. עם זאת אין די במימון ובעידוד, יש למקדן בבתי ספר ובכיתות שבהם פועלים מורים מתחילים ועובדים עם תלמידם ועם עמיתים מנוסים. מנהלים הן אלה שיש ביכולתם להקצות משאבי זמן, כסף, מרחב, ציוד, סיוע טכני התומכים בחונכות, בזמן תכנון משותף ובתצפיות בכיתות וליצור תרבות שבה נעשה בהם שימוש נבון. הם גם אלה שיכולים להטמיע בקרב מורי בית הספר תחושת אחריות משותפת לתלמידים למורים המתחילים ולמורים כולם כקהילייה מקצועית ( Kardos, S.M., & Johnson, S.M)

  • לינק

    הפריסה של התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב השתנתה מאז הן הוקמו בשנת 1984 . השינוי העיקרי בפריסה נבע מהמחסור במורים למדעים ולמתמטיקה לצד הצורך בהכשרה גוברת של מורים לחינוך המיוחד . מבט כולל ואנליטי על הרכב התכניות בארה"ב אכן מגלה כי דפוסי הפריסה של התכניות הותאמו במיוחד לחסכים אלו במורים למדעים ולמתמטיקה . ההתאמה של התכניות לצרכי השטח הייתה לא רק מבחינת משך התכנית ( רוב התכניות ביקשו לתת מענה של הכשרה שנתית בלבד) אלא בקליטת המועמדים להוראה שלא תמיד היו בהכרח ראויים בסינון ראשוני ( Dai C, Sindelar P, Denslow D, Dewey J, Rosenberg M).

  • לינק

    המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את אחת מתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות ואת יעילותה מבחינת הצרכים של השדה והמחסור להוראת אלגברה בארה"ב. התכנית שנחקרה (Transition To Teaching program) מאפשרת לפרחי הוראה ללמד מתמטיקה כבר בשנה הראשונה ללימודיהם. מדובר בתוכנית הדומה באופן עקרוני לתוכניות הסבת אקדמאיים להוראה בישראל ואשר המועמדים לה מגיעים מתחומי מדע וטכנולוגיה ללא ניסיון הוראה קודם. העדויות הראשוניות המוצגות במחקר הנוכחי מלמדות כי תלמידים בביה"ס שלמדו אצל פרחי הוראה של תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות לא נפלו בהישגיהם מתלמידים אשר למדו אצל פרחי הוראה בתוכניות ההכשרה המסורתיות (Gimbert, Belinda G.; Cristol, Dean; Sene, Abdou Marty)

  • לינק

    במחקר המתואר כאן נבחן דגם ה-PDS בהשוואה להכשרה שאינה מתקיימת בדגם זה (non-PDS) רק בקשר לנשירת מורים בבית הספר היסודי . המחקר נערך במדינת אילינוי במשך 9 שנים (1996 – 2004). המדגם כלל בוגרים שהתכשרו בדגם ה-PDS ומדגם של קבוצת ביקורת שכללה רבע מבוגרי ההכשרה האחרת כל שנה. בוגרי PDS הוגדרו כמתכשרים שסיימו יותר מסמסטר אחד של למידה במסגרת זו. ( Latham, N.I., Vogt, P.W) .

  • לינק

    המחסור במורים בארה"ב נותן את אותותיו על היערכות בתי הספר ועל היערכות מערכת הכשרת המורים בארה"ב. על פי תחזיות מערכת החינוך בארה"ב צפוי מחסור של 2 מיליון מורים בעשור הקרוב שם. לאור הביקוש הגובר של בתי ספר למורים, הוקם בלחץ גורמי החינוך במדינות השונות בארה"ב מסלול הכשרת המורים האלטרנטיבי/הסבה להוראה המיועד לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות ללא ניסיון קודם בהוראה. מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת ההצלחה של מורים חדשים המוכשרים בתוכניות אלו בשלב הקליטה בבתי הספר, רמת הנשירה ורמת התמיכה הניתנת למורים החדשים בוגרי תוכניות ההסבה להוראה. המחקר התבסס על רעיונות עם מנהלי בתי ספר תיכוניים בניו–ג'רזי אשר העידו על שביעות רצונם מבוגרי תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות והתפתחותם המקצועית החיובית של המורים המתחילים שקלטו והיקף הנשירה המצומצם היחסי שלהם (Nagy, Christopher J.; Wang, Ning)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין