כמה מאפיינים של התוכנית החלופית להכשרת מורים בארה"ב המוצגת במאמר. התוכנית היא מבוססת-שדה ומיועדת להכשרת מורים בעלי תואר אקדמי על בסיס ארצי מטעם אוניברסיטת קליפורניה. מטרת התוכנית היא לתת מענה לסטודנטים המתכשרים להוראה באזורים כפריים ומרוחקים ולאחרים שיש להם קשיים אישיים או גיאוגרפיים להגיע לקמפוס. המועמדים לומדים במסלול של התנסות לקבלת תעודה להוראה ב- classroom multiple-subject. וכיתה שהיא Self-contained. יש בתוכנית אינטגרציה של תיאוריה ומעשה בשילוב של התנסויות הוראה יומיומיות בתוכנית למידה מרכוזית ומדורגת הניתנת באינטרנט, באמצעות חומרים מצולמים, מוקלטים וכתובים ובשילוב הדרכה פדגוגית (supervision).משך התוכנית הוא 4 סמסטרים רצופים במהלך תקופה של 16 חודשים ( Foster, C., Bishop, C.A., & Hernandez, D.A. )

הפריסה של התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב השתנתה מאז הן הוקמו בשנת 1984 . השינוי העיקרי בפריסה נבע מהמחסור במורים למדעים ולמתמטיקה לצד הצורך בהכשרה גוברת של מורים לחינוך המיוחד . מבט כולל ואנליטי על הרכב התכניות בארה"ב אכן מגלה כי דפוסי הפריסה של התכניות הותאמו במיוחד לחסכים אלו במורים למדעים ולמתמטיקה . ההתאמה של התכניות לצרכי השטח הייתה לא רק מבחינת משך התכנית ( רוב התכניות ביקשו לתת מענה של הכשרה שנתית בלבד) אלא בקליטת המועמדים להוראה שלא תמיד היו בהכרח ראויים בסינון ראשוני ( Dai C, Sindelar P, Denslow D, Dewey J, Rosenberg M).

המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את אחת מתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות ואת יעילותה מבחינת הצרכים של השדה והמחסור להוראת אלגברה בארה"ב. התכנית שנחקרה (Transition To Teaching program) מאפשרת לפרחי הוראה ללמד מתמטיקה כבר בשנה הראשונה ללימודיהם. מדובר בתוכנית הדומה באופן עקרוני לתוכניות הסבת אקדמאיים להוראה בישראל ואשר המועמדים לה מגיעים מתחומי מדע וטכנולוגיה ללא ניסיון הוראה קודם. העדויות הראשוניות המוצגות במחקר הנוכחי מלמדות כי תלמידים בביה"ס שלמדו אצל פרחי הוראה של תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות לא נפלו בהישגיהם מתלמידים אשר למדו אצל פרחי הוראה בתוכניות ההכשרה המסורתיות (Gimbert, Belinda G.; Cristol, Dean; Sene, Abdou Marty)

במחקר המתואר כאן נבחן דגם ה-PDS בהשוואה להכשרה שאינה מתקיימת בדגם זה (non-PDS) רק בקשר לנשירת מורים בבית הספר היסודי . המחקר נערך במדינת אילינוי במשך 9 שנים (1996 – 2004). המדגם כלל בוגרים שהתכשרו בדגם ה-PDS ומדגם של קבוצת ביקורת שכללה רבע מבוגרי ההכשרה האחרת כל שנה. בוגרי PDS הוגדרו כמתכשרים שסיימו יותר מסמסטר אחד של למידה במסגרת זו. ( Latham, N.I., Vogt, P.W) .

המחסור במורים בארה"ב נותן את אותותיו על היערכות בתי הספר ועל היערכות מערכת הכשרת המורים בארה"ב. על פי תחזיות מערכת החינוך בארה"ב צפוי מחסור של 2 מיליון מורים בעשור הקרוב שם. לאור הביקוש הגובר של בתי ספר למורים, הוקם בלחץ גורמי החינוך במדינות השונות בארה"ב מסלול הכשרת המורים האלטרנטיבי/הסבה להוראה המיועד לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות ללא ניסיון קודם בהוראה. מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת ההצלחה של מורים חדשים המוכשרים בתוכניות אלו בשלב הקליטה בבתי הספר, רמת הנשירה ורמת התמיכה הניתנת למורים החדשים בוגרי תוכניות ההסבה להוראה. המחקר התבסס על רעיונות עם מנהלי בתי ספר תיכוניים בניו–ג'רזי אשר העידו על שביעות רצונם מבוגרי תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות והתפתחותם המקצועית החיובית של המורים המתחילים שקלטו והיקף הנשירה המצומצם היחסי שלהם (Nagy, Christopher J.; Wang, Ning)

נושא המחקר המוצג במאמר הוא הבנת משמעות החונכות בעיני 27 מורים מתחילים בעמיתות בין אוניברסיטה ומחוז בתוכנית הכשרה חלופית. התהליך כלל שאלון לדיווח עצמי, ראיונות עם קבוצות מיקוד, טריאנגולציה של נתונים ואינטראקציות במהלך 10 חודשים. משמעות החונכות למתכשרים באה לידי ביטוי בארבעה היבטים: ההיבט של ה"פוליטיקות" בבית הספר', ההיבט של קרבה/סמיכות (Proximity) , ההיבט של הקשרים , ההיבט של ניהול כיתה . המשתתפים בתוכנית החלופית שנחקרה הביעו שביעות רצון מהחונכות ותיארו את משמעותה בעיניהם. הם חשו בטוחים יותר בהוראה כשהחונכים שלצידם יצרו עימם יחסי אמון, קירבה והיכרות עם תרבות בית הספר. ארבעה ההיבטים שלמעלה הם שנתנו משמעות לחונכות ולמציאות המורכבת של בית הספר ( Tissington, L.D).

המאמר מציג מחקר שבו יצרו החוקרים פרופילים של מאפייני הרקע וההנעות להוראה של סטודנטים שבחרו ללמוד במסגרות של הכשרה להוראה בשלוש אוניברסיטאות באוסטרליה. אוכלוסיית המחקר כללה קבוצות שלמות של מתכשרים בשנת ההכשרה הראשונה (1,653) בשלוש האוניברסיטאות. המחקר מראה שהמשתתפים בחרו בהוראה למרות הנ"ל. השתמעויות למדיניות ולמעשה – ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לשמש כלי חשוב בידי קובעי מדיניות ומבצעיה בהקשר של גיוס מועמדים להכשרה להוראה ( Richardson, P. & Watt, H.M.G) .

לאור המחסור הגובר במורים בארה"ב מונהגות שם בשנים האחרונות יותר ויותר תוכניות מואצות להכשרת מורים שנועדו להקל על המחסור במורים. תוכניות ההכשרה המואצות להכשרת מורים מבוססות על מודל רציף של קורסים הנלמדים אחד אחרי השני ולא באופן מקביל כמו במסלול ההכשרה הרגיל באוניברסיטאות. יש ביקורת רבה בארה"ב כלפי עומק הקורסים המואצים להכשרת מורים בעיקר נוכח העובדה כי לא ניתן להעמיק את הלמידה מבחינת הרפלקציה והחקר. עם זאת, המחסור העצום במורים במדינות כגון קליפורניה גרם לכך שיותר ויותר מורים מוכשרים בשיטות הכשרה מואצות. הסקירה מתארת את שיטת ההכשרה המואצת הנהוגות בארה"ב ואת אוכלוסיית הלומדים הטיפוסית שלה (Richards, Jan S)

המאמר עוסק בפוטנציאל של הכשרת מורים המתבצעת בבית הספר ושמטרתה ליצור עם הסטודנטים קהיליית לומדים מקצועית. החוקרים עשו ניתוח רטרוספקטיבי של פרויקט שיתוף בהכשרת מורים בין בית ספר לבין ההכשרה מזווית הראיה של תיאוריה סוציו-תרבותית. שאלת המחקר המרכזית בדקה אם הקונטקסט של בית הספר הניע את הסטודנטים לפתח את זהותם המקצועית, זאת על בסיס ההנחה שהשתתפות בפרקטיקות החברתיות והתרבותיות תוך התייחסות לחינוך היא מרכזית לפיתוח זהות פרופסיונלית של מורה. החוקרים בדקו באיזו מידה יכלו הסטודנטים לפעול כ"משתתפים פריפריאליים לגיטימיים" (legitimate peripheral participants) ((Wenger,1998 בבית הספר, והאם אכן נוצרה "קהיליית לומדים פרופסיונלית"? בסיום מובאת רפלקציה על התנאים המאפשרים ביסוס הכשרת מורים על פרויקט בית-ספרי חדשני וספציפי. (Ten Dam, & Blom)