הספר בוחן את מורכבות תפקיד המנהל מהיבטים שונים, ומציב את האידיאל שאליו רצוי לחתור – בית הספר המתפקד כקהילה, בית הספר שבו המנהל הופך להיות ל"מנהיגם של מנהיגים, ". רעיון מרכזי העובר כחוט השני בספר זה הוא שתפיסתנו לגבי מושגי הניהול והמנהיגות תלויה במטפורה שבה אנו משתמשים כדי להגדיר את בית הספר. למשל, התפיסה המסורתית רואה בבית הספר ארגונים מסוג זה או אחר, מה שגורם לנו לחשוב בדרך מסוימת על המבנה הארגוני של בית הספר, על המוטיבציה של המורים, על כוח וסמכות, על פיתוח תכניות לימודים ועל פיקוח והערכה, אך חשיבותנו במושגים אלו תהיה חסרת משמעות אם נחליף את המטפורה ארגון במטפורה קהילה. במקרה זה, יהיה עלינו לגבש תפיסה חדשה של ניהול בית ספר ושל מנהיגות בו, אשר תעלה בקנה אחד עם מושג הקהילה, ותביא בחשבון את האופן שבו מתפקדת קהילה. (תומס סרג'יובני)

ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

בעבודת המחקר של ד"ר איילין חוטר מוצעת ונבחנת גישה דו מימדית המבוססת על תחום הדעת, שנועדה לאפשר לסטודנטים להוראה להתנסות ולהורות באמצעות האינטרנט. מסגרת העבודה המוצעת (הגישה המוצעת), מבוססת על משימות, תכנים, והיא עושה שימוש בגישת המנחה – העמית. כל סטודנט להוראה יוצר קשר עם תלמיד הלומד אנגלית כשפה זרה. הזוג (סטודנט-תלמיד), עושים שימוש אסינכרוני באינטרנט כדי להשלים יחד משימות. במקביל הסטודנט עושה שימוש בכלי אינטרנט כדי ליצור משימות למידה אישיות נוספות לתלמיד. מסגרת העבודה המוצעת היא מסגרת מבוזרת (distributed learning) אשר בה הסטודנטים להוראה נפגשים עם המנחה שלהם מפגשים שבועיים.

המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

במסגרת פרויקט חקר הרשת השנתי נדרשו תלמידים הלומדים כימיה להפיק פרויקט חקר רשת בתחום המדע. התלמידים נדרשו לאתר נושא מוגדר כלשהו הקשור לאנרגיה גרעינית שעליו ניתן למצוא תכנים טובים ומעניינים באינטרנט. התלמידים עבדו על יצירת חקר הרשת במעבדת המחשבים של ביה"ס עם הנחייה ראשונית של המורה ובהמשך באופן יותר עצמאי. היתרונות של התהליך: התלמידים הפיקו תועלת רבה מתהליך יצירת ה- Webquest, הם למדו באופן יישומי ומדעי עקרונות של תכנון, יסודות של מידענות ומיומנויות של הפקה בכלל והפקה גראפית בפרט. מבחינת התלמידים הייתה כאן התמודדות אינטלקטואלית עם נושאים בינתחומיים ועם תחומי ידע חדשניים, התמודדות אשר יצרה מוטיבציה רבה אצלם. הם למדו לעבוד בצוות בהיערכות של למידת עמיתים, הם למדו כיצד להשתמש בכלים טכנולוגים מתקדמים לגרפיקה ולבניית אתרים וגם השכילו להבין כיצד מתכננים ומבצעים פרויקט מורכב (Peterson, C.L. & Koeck, D)

לצד התועלת הלימודית האמיתית או המדומה, התרגול בבית הספר ובשיעורי הבית נועד להשיג מטרה נוספת –שליטה. כאשר מורה מטיל שיעורי בית, הוא מאלץ את תלמידיו להקריב את שעות הפנאי שלהם לטובת פעילות בית-ספרית גם כשאינם בבית הספר. מכיוון שתלמידים רבים משתמטים מעשיית שיעורי הבית, בית הספר מפתח מערכת מורכבת של פיקוח ביורוקראטי והטלת סנקציות על המשתמטים. שיעורי הבית הם מושא למחקר כבר שנים רבות . מחקרים ומאמרים שנכתבו בארצות הברית העידו ששיעורי הבית מקדמים למידה והישגים. אבל ניתוחי על ( מטא-אנליזה) שנערכו בעת האחרונה מראים שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי , תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. ככלל , מעט שיעורי בית עדיפים על פני היעדרם וגם על פני עומס רב מדי. עוד מתברר ששיעורי הבית אינם משפרים הרגלים ומוטיבציה. האם כדאי להפסיק את השימוש בחוברות העבודה ? לדעת מחבר המאמר אי אפשר להשיב את הגלגל אחורה. החוברות הפכו זה מכבר לאמצעי שכיח שהשימוש בו הולך ומתרחב. במקום החוברות, או בנוסף עליהם, הוא מציע לאמץ את התובנות של התלמידים שרואיינו במחקריו- לתת מטלות משמעותיות, לא שגרתיות, כאלה שכרוכות בחשיבה עמוקה, ברכישת ידע חדש ובעבודת מחקר. כדאי שמטלות אלה יכללו פעילות משותפת עם חברים והורים.( יריב , אליעזר).

מחקר בנושא אקלים כיתה יכול לתת תמונה השוואתית של תפיסת אקלים בנקודות זמן שונות לאורך שנת הלימודים, השוואת סביבות לימודיות שונות ולעזור בפתרון שאלות כגון: מהם הסיבות להבדלים בפרופיל אקלימי של כיתות הלומדות אותו מקצוע עם אותו מורה? במה נבדל האקלים בכיתות גדולות לעומת כיתות קטנות, אקלים בכיתות הלומדות בשיטות הוראה חדשניות לעומת כיתות הלומדות בשיטה המסורתית.חקר האקלים הנתפס מספק מידע שבאמצעותו ניתן למפות ולתאר את הפרופיל האקלימי של הכיתה על מרכיביו השונים. תיאור התמונה האקלימית של הסביבה הלימודית תאפשר ללמוד על המתרחש בכיתה: על תהליכי הוראה ולמידה, על המוטיבציה ללימודים ועל שביעות הרצון מהמתרחש בכיתה. כמו כן נוכל לדעת על הגורמים שמשפיעים ומנעים תלמידים/ מורים להתנהגות מסוימת. בנספח העבודה המקורית של דניאלה מורם, ניתן למצוא את נוסח השאלון המלא של מוס וטריקט למדידת אקלים הכיתה.

במחקר הנדון זוהו מאפיינים מרכזיים בתפקיד המורה בלמידה מרחוק, זאת מנקודת ראות של צרכי הסטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי ומציפיותיהם. ממכלול נתוני המחקר נראה, שכדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים הלומדים מרחוק ובכללם: צרכים חברתיים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים משימתיים; וכמובן גם צרכים הנובעים ממידת השליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק.

מטרת המחקר המוצג היא לבדוק את ההשפעות של תכנית הלימודים "מיקרואורגניזמים" המבוססת על גישת ה- STS (Science-Technology-environment Society), על תלמידי כיתות ט' במגזר הערבי, במישורים הקוגניטיבי והאפקטיבי, אשר יבוא לידי ביטוי בתחומים: ידע קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, מוטיבציה, עמדות כלפי איכות הסביבה ועמדות כלפי שלום. (מחמוד חליל)

מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת (עדנה טל).