האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).

במאמרון חדש ונוקב, חושף בפנינו ג'יי הורוויץ את עמדתו ביחס לקידום למידה עצמאית באמצעות התקשוב: "חלק ניכר של מה שמתפרסם בנושא התקשוב בחינוך מבשר לנו על נפלאותיהם של כלים חדשים שאיכשהו יחוללו נס ויגרמו לתלמידים ולסטודנטים לגלות ענין גדול יותר בשיעורים שלהם, ויובילו ללמידה טובה יותר (או לפחות לתוצאות טובות יותר במבחנים). גם לא חסרים פרסומים רבים, חלקם הגדול בבלוגים, שמתארים כיצד כלים מבית Web 2.0 מאפשרים ללומדים לפקח על הלמידה של עצמם ומעניקים להם חוויה של למידה אחרת. הגישה הראשונה רואה בתקשוב אמצעי לניהול יעיל יותר של המטרות המסורתיות של בית הספר, ואילו הגישה השנייה מייעדת את עצמה ללומד עצמאי בעל מוטיבציה פנימית שזקוק רק לכך שיגישו לו היצע מגוון של מידע כדי שהוא ילמד בכוחות עצמו" (ג'יי הורוויץ).

סקירה זו מציגה מדגם מספרות המחקר העוסקת בנושאים המרכזיים של הוראה טובה והמורה המצטיין. מכיוון שנושאים אלו משפיעים באופן משמעותי, ולפעמים מכריע, על הלמידה של מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, אין פלא שבעשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים וקיימת כמות עצומה של פרסומים בנושאים אלו. בגלל כמות הידע הענקית, לא תוכל המחברת להביא בסקירה מוגבלת זו תמצית של כלל הנושאים והפרסומים. היא בחרה אם כן להציג כאן סיכום של הנושאים המרכזיים שנחקרו, ולכלול בו ממצאים של החוקרים הידועים והמבוססים בתחומים הרלוונטיים. כמו כן, מכיוון שהנושאים הללו שייכים לאחד מתחומי המחקר המרכזיים שלה, היא מצטטת כאן מבחר של מאמרים שערכה בתחום הזה (נירה חטיבה).

סקר מקוון שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים בדק את תפישות הסטודנטים בנושא הוראה איכותית באקדמיה ומאפייני המורה המצטיין. הסקר נערך בסתיו 2014 והשיבו עליו 2,650 סטודנטים ממרבית המוסדות האקדמיים בארץ. למרות המדגם המזדמן, תשובות הסטודנטים עולות בקנה אחד עם ממצאים מתוקפים של המחקר העולמי בנוגע למאפייני ההוראה הטובה. לממצאי הסקר יש חשיבות רבה ליישום עבור המרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה (גרא וינר, גל פילק, דימיטרי קורטיוקוב).

ד"ר קן ביין (Bain) הוא היסטוריון, חוקר ואיש אקדמיה ותיק, אשר חקר הוראה במשך עשרות שנים, בייחוד בספרו מה עושים מורי המכללות הטובים ביותר. ביין התמקד ב-100 מרצי מכללות בארה"ב, במגוון רחב של מוסדות ודיסציפלינות. בראיון עמו הוא מתאר מה המרצים הטובים ביותר יודעים ומבינים אודות הוראה, כיצד הם מתכוננים אליה, מה הם עושים בכיתה שהוא שונה, מה חשוב, וכיצד הם בודקים את ההתקדמות שלהם ומעריכים את מאמציהם? (Claudio Sanchez).

סוזן אמברוז, מייקל ברידג', מייקל דיפיאטרו, מרשה לובט ומרי נורמן, חוקרי למידה והוראה מ"מרכז אבֵּרלי (Eberly) למצוינות בהוראה באוניברסיטת קרנגי מלון" בפיצבורג, פנסילבניה סיכמו בספרם "כיצד למידה עובדת: שבעה עקרונות מבוססי מחקר להוראה חכמה" ממצאים מחֵקר הלמידה בתחומים שונים — בעיקר מפסיכולוגיה קוגניטיבית, התפתחותית וחברתית — וחילצו מהם שבעה עקרונות מנחים ללמידה ולהוראה. חוברת זו, שהופיעה לראשונה בהד החינוך, פברואר 2015, מביאה את עיקרו של הספר. מורים שילמדו היטב את החוברת הזו ויעשו "שיעורי בית" יעלו על מסלול של הוראה מקצועית (יורם הרפז).

1) תלמידים רוצים שתקדיש זמן בפועל כדי להכיר אותם… הכירו את תלמידכם בשמם במהירות האפשרית. למדו משהו ייחודי אודותיהם ומצאו מה מניע אותם. תלמידים יודעים כאשר מורים אינם יודעים דבר אודותיהם, כך שעליכם להציב את ההיכרות עם תלמידיכם בעדיפות עליונה (Justin Tarte).