תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
נמצאו 790 פריטים
פריטים מ-781 ל-790
  • סיכום

    לצד התועלת הלימודית האמיתית או המדומה, התרגול בבית הספר ובשיעורי הבית נועד להשיג מטרה נוספת –שליטה. כאשר מורה מטיל שיעורי בית, הוא מאלץ את תלמידיו להקריב את שעות הפנאי שלהם לטובת פעילות בית-ספרית גם כשאינם בבית הספר. מכיוון שתלמידים רבים משתמטים מעשיית שיעורי הבית, בית הספר מפתח מערכת מורכבת של פיקוח ביורוקראטי והטלת סנקציות על המשתמטים. שיעורי הבית הם מושא למחקר כבר שנים רבות . מחקרים ומאמרים שנכתבו בארצות הברית העידו ששיעורי הבית מקדמים למידה והישגים. אבל ניתוחי על ( מטא-אנליזה) שנערכו בעת האחרונה מראים שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי , תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. ככלל , מעט שיעורי בית עדיפים על פני היעדרם וגם על פני עומס רב מדי. עוד מתברר ששיעורי הבית אינם משפרים הרגלים ומוטיבציה. האם כדאי להפסיק את השימוש בחוברות העבודה ? לדעת מחבר המאמר אי אפשר להשיב את הגלגל אחורה. החוברות הפכו זה מכבר לאמצעי שכיח שהשימוש בו הולך ומתרחב. במקום החוברות, או בנוסף עליהם, הוא מציע לאמץ את התובנות של התלמידים שרואיינו במחקריו- לתת מטלות משמעותיות, לא שגרתיות, כאלה שכרוכות בחשיבה עמוקה, ברכישת ידע חדש ובעבודת מחקר. כדאי שמטלות אלה יכללו פעילות משותפת עם חברים והורים.( יריב , אליעזר).

  • סיכום

    המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)

  • מאמר מלא

    במחקר שנערך צוות חוקרים מהמכללה לחינוך ע"ש קיי ואוניברסיטת בו גוריון בנגב (המחלקה לחינוך) במטרה לבדוק מה חושבים פרחי הוראה על תבחיני ההערכה של מולטימדיה, על המעריך הרצוי ועל דרכי ההערכה של מצגות מולטימדיה המופקות על-ידי תלמידים כחלק מהתהליך הלימודי. (אילנה ברקאי, אלכסנדר גד, אלי קוזמינסקי)

  • לינק

    במחקרה של הפרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך סוזאן אנגל נטען כי יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר. מאחר ושיטת המדידה הנוכחית באמצעות מבחנים אינה יכולה לחזות את התכונות החיוניות להצלחה ואינה מעודדת הוראה טובה. "למעשה, חלק מהמחקרים מראים שהשימוש הנוכחי שלנו (הכוונה לארה"ב) במבחנים מגן על מורים רעים על-ידי הסתרת חוסר המיומנויות שלהם מאחורי מטרות צרות ותסריטים נוקשים". המאפיין הבולט ביותר של המבחנים המתוקננים הוא שהם יעילים-קל להעביר את המבחן ולתת לו ציון. אפשר לארגן מפעל אן עסק ביעילות, אבל בתי ספר אינם מפעלים. בתי ספר הם קהילות המוקדשות לסיוע לילדינו לגדול להיות אנשים שמחים ובעלי ידע. על כן, לבטח אפשר לערוך הערכות יותר מתחשבות ויותר שימושיות. מדוע לא למדוד את הדברים שחשובים באמת? ( Susan Engel).

  • לינק

    מאז שנת 1993 בתי הספר במחוז נוקס במדינת טנסי בארה"ב מיישמים שיטות אלטרנטיביות לקריאה ולכתיבה על-ידי תוכנית המשלבת טכנולוגיות פשוטות וטכנולוגיות מתוחכמות שנועדו לספק פתרונות לבעיות הקריאה והכתיבה של תלמידים בעלי בעיות דיסלקציה חמורות בכיתות ג' עד יב'. הקריאה מתבצעת בעזרת: 1. שימוש בספרים המוקלטים על קלטות שמע. 2. מחשב המתרגם טקסט בתוכנת הקראה. 3. סיוע בקריאה. 4. התאמת יכולת קריאה. התלמידים קוראים ספרים מוקלטים על קלטות שמע בעזרת אוזניהם במקום בעזרת העיניים, כדי לפענח את הדפוס. בזמן שהם משתמשים בשיטת קריאה זו הם עוקבים ויזואלית בספר אחרי כותרות, הדגשות, תמונות ואינפורמציה ויזואלית אחרת. בעזרת שימוש בסינטיסייזר בתוכנת קריאה ממסך, התלמידים "קוראים" מילים, משפטים ופסקאות, באמצעות הקראה בקול רם של המחשב. באמצעות שליטה בקול המחשב, התלמידים קוראים במהירות בכל מקום במסך, מדפי עבודה, מילונים, אינציקלופדיות, מכתבים, שבועונים ומאמרים מעיתונים, וכן מכל טקסט אחר שיכול להיות מוצג על גבי מסך המחשב (Mike Matvy).

  • לינק

    רשמי סיור של ד"ר עמי וולנסקי במערכת החינוך היפאנית. לפי מבנה ארגון הלימודים החדש ביפאן משנת 2002 אפשר ללמוד כי מערכת החינוך היפנית מכוונת את עצמה, גם אם אינה אומרת את הדברים במפורש, לתפיסה ש"הילד במרכז". על פי תפיסה זו, יותר משהילד נדרש להתאים את עצמו לתכנית לימודים נוקשה ואחידה, מתאימה עצמה תכנית הלימודים לצורכי הילד. מעתה המורה מתרכז בילד, בסקרנותו, בצרכיו, במניעיו, במגבלותיו ובקצב התפתחותו. ההנחיות הניתנות לבית הספר, הגמישות במבנה ארגון הלימודים – כל אלה מכוּונים להתאמה מרבית של ההוראה לצורכי היחיד ולצורכי הקהילה. בסקירה גם מידע על מבנה תעודות ההוראה של המורים במערכת החינוך היפאנית.

  • סיכום

    הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)

  • סיכום

    הפיכתה של ההערכה האלטרנטיבית, ל"להיט" בקנה מידה עולמי גורמת לעתים להיסחפות יתר אחרי יתרונותיה, מבלי לבחון לעומק את המשמעות הרחבה שלה, ובכלל זה, הבעייתיות הטמונה בה. הראיון עם ד"ר מנוחה בירנבוים, מתמקד בבעייתיות דווקא, ולא על-מנת להרתיע מהשימוש בהערכה אלטרנטיבית, אלא כדי להביא בחשבון את הקשיים הטמונים בה. שתי הבעיות המרכזיות, כפי שמגדירה זאת ד"ר בירנבוים, הן: א. איכות ההערכה (הנמדדת במידת האובייקטיביות שלה) ב. קשר בין ההערכה לדרכי הוראה.

  • סיכום

    מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)

  • לינק

    הדרכה רפלקטיבית" היא אימון (=הדרכה) שמטרתו לעודד "הוראה רפלקטיבית" והן שתיהן סוג של מחקר תוך פעולה (‎research in practice).בהדרכה הרפלקטיבית המדריך (המאמן) עוזר למורה, מעורר אותו ומעודד אותו לעשות רפלקציה על רפלקציה תוך כדי עשייה – (‎reflection-in-action). כלומר: המאמץ של המורה להבהיר מה שהוא רואה, באיזה אופן הוא מפרש את אשר ראה וכיצד יוכל לבדוק את הפירוש שנתן ולנהוג לפיו. סקירה המתארת את רעיונותיו העיקריים של דונאלד שון.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין