המחקרים מלמדים כי שאלות רחבות הקשר אמנם מאתגרות את הלומדים בקורס או בכיתה, אך יש בהם סכנה שהתלמידים לא בדיוק יזהו ויבינו את המושגים המרכזיים בשאלה. כלומר, מושגים אלו יבלעו ביצירת ההקשר ואז התקפות של הפריט במבחן תרד. לכן, ממליצים כותבי המאמר, כי יש להציג הקשרים יותר ממוקדים בפריטי מבחן על מנת להציג ולהפעיל את המושגים שאותם צריכים הלומדים לזהות ולהבין. במחקר הנוכחי נערך ניסוי לשיפור מבחן בהוראת המדעים בביה"ס תיכון וחט"ב באנגליה. ממצאי הניסוי הוכיחו כי שאלות ממוקדות במבחן יעילות יותר מאשר שאלות רחבות הקשר. הניסוי בחן גם את מיקוד השאלות על הדרך שבה ענו התלמידים על השאלות. מן המאמר ניתן ללמוד כיצד להכשיר את המורים להוראת המדעים כיום לשפר את איכות פריטי המבחן שלהם (Ayesha Ahmed, Alastair Pollitt)

המאמר עוסק בהערכת עמיתים כמקור מידע חשוב להערכת קורסים ומורים בחינוך הגבוה, אם כי השימוש בהערכה זו עדיין אינו נרחב. המאמר סוקר את היתרונות של השיטה ואת הקשיים והבעיות בביצועה. המחברות מפרטות את השלבים במתן ותהליך ההערכה, תכונות המעריך הרצויות וכלי ההערכה. התמצית נערכה על ידי המחברות ומבוססת על מחקרן לגבי הוראה קלינית כפי שמתבצעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. (נטע נוצר ורות אברמוביץ)

החל משנת הלימודים התשס"ז המיצ"ב מועבר בשני אופנים – חיצוני ופנימי – לסירוגין. בשנת התשס"ז יכלול המיצ"ב הפנימי רק מבחנים בתחומי הדעת, והחל משנת התשס"ח ייכללו במיצ"ב הפנימי גם סקרי אקלים וסביבה פדגוגית. לפי מתכונת חדשה זו ישתתף כל בית-ספר פעם בשנתיים במיצ"ב חיצוני בשניים מארבעת תחומי הדעת של המיצ"ב ובסקרי "אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית" למנהל, למורים ולתלמידים (מיצ"ב חיצוני). בתחומי הדעת שבית-הספר אינו נבחן בהם באופן חיצוני בשנה נתונה יקיים בית-הספר מבחני מיצ"ב פנימיים (מיצ"ב פנימי). הציונים במיצ"ב הפנימי ישמשו את הנהלת בית הספר ואת צוותו הן לצרכים פדגוגיים והן כמרכיב אפשרי בהערכת התלמיד בסוף השנה. תוצאות המיצ"ב הפנימי תשרתנה את בית-הספר, והוא לא יידרש לדווח עליהן.

המאמר מציג מחקר איכותי שנמשך שנה. המחקר בדק כיצד שלוש מורות מתחילות בבית ספר יסודי עירוני התמודדו עם מדיניות, עם תלמידים ועם מחויבויותיהן להתכשרות להוראת כתיבה. הממצאים מראים שהמורות המתחילות למדו להורות כתיבה תוך הישענות על מקורות ידע שונים, נמצא גם שההוראות שהן נתנו הושפעו מהיבטים שונים של הקשרי ההוראה הייחודיים שלהן, ושאלה עמדו בסתירה זה לזה ויצרו בקרבן מתחים רבים. ההתכשרות להוראת כתיבה עוצבה ע"י הדרך בה כל מורה למדה לנהל היבטים קונפליקטואליים שונים בהקשר שלה. מן הממצאים עולות השתמעויות להכשרת מורים ובהן הצורך בהתמקדות בפדגוגיה של הוראת כתיבה, בחירת הקשרי הוראה וקבלת החלטות במסגרות שונות ושימוש בסיפורי מקרה לבחינת הדרך בה מורים מנוסים מצליחים בהוראה בהקשרים מגוונים. (Pardo, L. S)

המאמר מציג מחקר שהתפתח במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה לבין בתי ספר במחוז אחד ועניינו דרכי הוראה של מורים בשנת עבודתם הראשונה. המחקר מחפש קשרים בין תצפיות בהוראה של המורים המתחילים לבין רמת בית הספר (יסודי, חט"ב או חט"ע) וטיפוסי ההכשרה (מסורתית לתואר ראשון או לא-מסורתית לתואר שני ו/או לתעודת הוראה אחרי התואר הראשון). המחקר נעשה במהלך שלוש שנים רצופות. התוצאות מצביעות על כך שמורים מתחילים כקבוצה הצליחו בהוראה. ניתוח רמות בתי הספר גילה שניהול הכיתה הטוב ביותר היה בבית הספר היסודי. בחינת טיפוס ההכשרה העלתה כי יכולות ניהול כיתה גבוהות יותר היו בקרב מורים שלמדו בתוכניות הכשרה מסורתיות. הפוטנציאל של האינטראקציות בין רמת בית הספר וסגנון ההכשרה לא היה חד-משמעי אך מצביע על כך שנדרש מחקר נוסף על ההתאמה בין סגנון לבין רמת/סוג בית הספר אליה מוכשר הסטודנט. (.Good, T.L et al)

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), גיבשה במהלך שנת 2006 מתכונת מעודכנת של הערכה ארצית, שביסודה ההבנה שמבחנים אינם מטרה כשלעצמה אלא כלי בשירות הלמידה. מתכונת זו נועדה לתת מענה מקצועי הולם בתחום המדידה וההערכה החינוכית לכל בעלי העניין, ובפרט לבתי-הספר. המיצ"ב יתקיים החל מהתשס"ז לקראת סוף שנת הלימודים (במקום בחודשים נובמבר-דצמבר). בחינת מיצ"ב חיצונית בכל תחום דעת הנכלל במיצ"ב תתקיים פעם בארבע שנים (במקום פעם בשנתיים). בתי-הספר שבשנה נתונה לא ישתתפו במבחן מיצ"ב חיצוני יקבלו את מחברות הבחינה ואת השאלונים, יחד עם מחוונים ועם חומרי עזר נוספים, לצורך העברה עצמית (מיצ"ב פנימי). בתי- הספר לא יידרשו לדווח על תוצאות המבחנים בהעברה עצמית, והשימוש בהן יהיה לצרכים פנימיים.

במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)

כושר הלמידה העצמאית שאליה חותר החינוך הקוגניטיבי מהווה כיום מרכיב מרכזי בהתמודדות עם עולם משתנה ומורכב הנתון בעיצומה של מהפכת התקשוב. הספר מפרט כיצד לפתח את החשיבה באופן שתשרת את הלומד העצמאי . החינוך לחשיבה מתחיל בתיאור מרכיבי החושב העצמאי, עובר דרך תכנון הלימודים , מערכת הערכה ומשוב , וכלה בהכשרת מורים לחשיבה עצמאית. תפיסת החינוך הקוגניטיבי שמציג פרופסור קניאל מציבה את נקודת התצפית המרכזית על התודעה ( minds) של המורים והתלמידים, כשותפים למסע ארוך ליעד זהה – למידה עצמאית אותה מנתח פרופסור קניאל בספר. המסקנה המרכזית המונחת ביסוד הספר היא כי החינוך הקוגניטיבי צריך שיוכיח את עצמו בתוך תוכניות הלימודים הקיימות ולא לצדן. הפרק השני מתמקד בייחודיות הלומדים והמלמדים המהווים מעין יחידה שלמה. אפשר להבחין בארבעה עקרונות שאינם תלויים זה בזה: שונות גבוהה, האדם רציונאלי מטבעו, האדם הוא מערכת לומדת ללא הפסקה , והחלפת המונח "משכל" במושג "פוטנציאליים של למידה" ( שלמה קניאל) .