נייר העמדה מתייחס לשאלה אם מורים מאמצים את העקרונות, הרעיונות והגישות המוצגים להם בהתפתחות המקצועית ועושים בהם שימוש בעבודתם. שאלת המחקר:" האם מערכת הפיתוח המקצועי לסגל הקיימת היום יעילה במונחים של שימוש המורים בידע המוקנה?" מנהלים המפתחים מערכת ייעלה של התפתחות מקצועית צריכים להכיר בכך שמערכת כזו דורשת תשומת לב למורכבויות ולצרכים של כלל בית הספר. התפתחות מקצועית המתקיימת רק מחוץ לבית הספר, המתבטאת כהדגמות, בסדנאות ובהרצאות, אינה יכולה להיות בעלת השפעה מתמשכת על ההוראה הממשית בכיתות. עליה להיות רלוונטית לצרכי בית הספר ומעוצבת כך שתיענה לתוצרים ייחודיים של התלמידים הלומדים בו. הדבר מחייב חזון ברור ותכנון של ההתפתחות המקצועית המתחיל בשאלות הקצה ובהן: לאילו תוצרי תלמידים מצפים? מה צריכים מורים לדעת לצורך זה? כיצד משפיעים הקוריקולום והסטנדרטים על מה שמורים צריכים לדעת? ( Bingham, L.G., Gill, P. Sherman, R., Vaughn, V, & Mixon, J).

המאמר הנוכחי מביא את סיפורו של תהליך למידה ושינוי בבית הספר, בהובלתו ובליוויו של מכון "אבניים": תהליך למידה ושינוי בית-ספרי עדין וממוקד שניהלו וניתבו מורות בית הספר "קשת" בירושלים בהנחיה חיצונית מינימלית. עניינו המרכזי של תהליך זה בהתבוננות וניתוח של הפרקטיקה החינוכית ובהפקת משמעות וכיווני פעולה חדשים. במהלך הזמן התהליך הקבוצתי שינה את אופיו – מקבוצת לימוד לקבוצת משימה. הקבוצה נפגשה ללימוד משותף של פרשת השבוע. תחילתו של הלימוד הייתה ב"מדרש אישי" של הטקסט על ידי כל מורה ובלימוד משותף במסגרת הקבוצה. בשלב השני הובאו מקורות ממקורות שונים להרחבת היריעה ולהצגת פרספקטיבות נוספות, ולבסוף נעשה תכנון משותף של השיעורים. אחר כך תועד מהלך השיעורים בפועל, באופנים שונים, והועלה לדיון במסגרת הקבוצה ( שבי גוברין) .

על השאלה העיקרית של המאמר – "האם הוראה טובה ניתנת ללמידה?" – גרין משיבה בחיוב וטוענת שיש לזהות את הידע המהווה בסיס להוראה מצטיינת ולהקנות למורים בבתי הספר ולסטודנטים במוסדות להכשרת מורים את הידע הזה. אליזבט גרין, הכתבת לענייני חינוך של עיתון "הניו יורק טיימס" מתארת במאמרה את פעילותו של דאג למוב בבתי ספר בניו יורק. למוב גילה שהתכונה החיונית של הבאת התלמידים לריכוז היא מיומנות נרכשת של המורה. מדובר במיומנות שאפשר להתמחות בה, להתאמן עליה ולרכוש אותה כשם שמתאמנים ורוכשים יכולת נגינה. גרין גילתה שמורה זקוק למומחיות בשלושה סוגי ידע: ידע כללי של הוראה (לדוגמה: ידע הטכניקות של למוב); ידע של "איך ללמד את הידע של תחום התוכן" (לדוגמה: ידע של הנושאים המתמטיים שהמורה אמור ללמד בכיתה); ידע של הוראת תחום תוכן מסוים (לדוגמה: הטכניקות שפיתחו דבורה בוֹל וצוותה). המאמר מתייחס גם לפעילותה של החוקרת דבורה לוונברג בול, שבדקה את תחום התוכן והשליטה של מורים בהוראת המתמטיקה. המסקנה של בול וצוותה: ידע של תחום תוכן מסוים אינו מספיק להוראה יעילה שלו, הכרחי גם ידע פדגוגי של איך ללמד את אותו נושא.

המאמר מתאר פרויקט לאומי של התפתחות מקצועית למורי מורים בניו-זילנד (INSTEP*) שמטרתו העיקרית הייתה לחקור ולפתח גישות יעילות ללמידה המקצועית של מורי-מורים תוך כדי עבודתם בהכשרה. המסקנות – התפתחות מקצועית הניתנת למורי-מורים בפועל בהקשרים של הכשרת מורים, הלמידה המקצועית של מורי המורים עצמם וזו של המורים שעמם הם עובדים כמדריכים/חונכים תהייה יעילה אם יתקיימו כמה מעקרונות המפתח הכלליים של התפתחות מקצועית יעילה למורי מורים בפועל: 1) ההתפתחות המקצועית נעשית בדגש על חקר-עצמי ומחקר שעונים על השאלות והדילמות של הלומדים על הפרקטיקה שלהם. 2) השיפור בפרקטיקות של מורי המורים מתבסס על חקר ואיסוף נתונים הקשורים לתוצרי הלומד. 3) הלמידה המקצועית מבוססת על יחסים קולבורטיביים וקולגיאליים. 4)הלמידה המקצועית מבטאת את ההקשר והתרבות ונענית למאפייניהם. 5) הלמידה המקצועית מתבססת על מנהיגות פעילה ומודעת ונתמכת על ידע. ( Davey, R., & Ham, V).

מאמר זה מתאר מחקר הבוחן אפשרות של שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת וירטואלית כדי לשפר את ההערכה מעבר לשיטות הישנות להערכה הנפוצות כיום. יש צורך בהתקדמות כזו בהערכה משום שהשיטות הנוכחיות של בחינה והערכה אינן מדדים תקפים למדידת ביצועים פסיכולוגיים ואינטלקטואליים מתוחכמים. שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת כדי להעביר גרסאות ממוחשבות של מבחנים המבוססים על פריט אינו מראה את כוחו של ה-ICT לגבש הערכה באמצעות התנסויות עשירות ומגוונות שמאפשרות לצפות ולנתח את ביצועי התלמידים. כדי להדגים גישה זו, המחברים מתארים מחקר מוקדם שלהם לגבי שימוש בטכנולוגיות מוטמעות כדי לפתח הערכות ביצוע מתוקשבות. ההערכות המתוקשבות שהמחברים יוצרים משלימות ולא מחליפות את המדדים המתוקננים הקיימים על-ידי הערכת המיומנויות שלא ניתן לבחון באמצעות מבחני נייר ועיפרון או הערכות ביצוע מעשיות בעולם האמיתי ( Jody Clarke-Midura, Chris Dede).

בבתי הספר מקדשים את התחרות, את ההישגים המדידים ואת הלימוד הפורמאלי לתכלית מעשית. אך התלמידים זקוקים למורים שאינם מסתפקים בכך, אלא מחפשים דרך קבע אחר משמעות .במחקר בשם "על מה משפיע המורה המשפיע?" שהנחה פרופסור ישעיהו תדמור (חינוך כחוויה קיומית, 2007) נבדקה השאלה כיצד תופסים אנשים את "המורה המשפיע" שהיה להם בתקופת לימודם בבית הספר. עולה מן המחקר כי כוחו של "המורה המשפיע", או כוחה של "המורה המשפיעה", כפי שנצרב בזיכרון של התלמידים לשעבר, לא התבטא דווקא בבקיאותו או בבקיאותה של המורה בידע או בדרך הוראת הידע, גם לא בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה. מתגלה בבירור, ש"המורה המשפיע" ו"המורה המשפיעה" הם מי שנגעו בנשמותיהם של התלמידים, מי שעצבו את זהותם, מי שהמגע החינוכי אתם היווה חוויה לתלמידיהם.