-
סיכום
הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).
-
תקציר
מערך מחקר זה מכוון לזהות את ההיבטים של למידה מקוונת שיכולים לשפר את ניהול הזמן עבור הסטודנטים באוניברסיטה שנרשמו לקורסים מקוונים. המחברים גם דנים בחסרונות שיש ללמידה מקוונת על ניהול הזמן. המחברים התחילו מההנחה המרכזית שלשימוש בפלטפורמת Moodle ללמידה מקוונת יש השפעות יעילות על אסטרטגיות ניהול הזמן (Indreica, Elena-Simona, 2014).
-
מאמר מלא
את מי משרתים אנשי החינוך וההוראה? בחינת ההיסטוריה של האנושות מספקת תשובה לא מעודדת: על פי רוב משרתים המורים אדונים רבים — פוליטיים, דתיים וכלכליים — שרואים באדם אמצעי ולא מטרה. במקום שהמורים והמחנכים יתמסרו לטיפוחם הנאות של הדורות הצעירים וינהיגו את סדר היום החינוכי, הם תכופות משמשים צינורות פסיביים למדיניות השלטון ונושאי דברם של ממסדים חברתיים וקבוצות אינטרס. סדר דברים זה מעוות, ואת מחירו משלמים כולנו (נמרוד אלוני).
-
מאמר מלא
הזהות הפלסטינית צומחת באופן מעוות בגלל האיסור שמדינת ישראל הטילה על תושביה הערבים להתאבל על הנכבה ולעבד אותה. בעקבות האיסור התקבעה הנכבה בתודעת הפלסטינים כאירוע טרנס-היסטורי נוכח תמיד. מערכת החינוך הישראלית משבשת בדרכים שונות את צמיחתה הטבעית של הזהות הפלסטינית. זהות פלסטינית משובשת אינה מאפשרת לפלסטינים להיפתח ולהתפתח. מסקנה: מדינת ישראל ומערכת החינוך שלה צריכות לאפשר לפלסטינים אזרחי ישראל לעבד את הזיכרון ההיסטורי שלהם כדי להיחלץ ממנו; זה טוב לערבים וגם טוב ליהודים (איימן אגבאריה).
-
סיכום
במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).
-
לינק
בחלק זה של מאמרו מאיר העיניים מבקש ד"ר יוסי לב לברר: אילו יישומים (המלצות יישומיות) נובעות מתיאוריית למידה זו ? כלומר כיצד יש ללמד ? יש לספק ללומדים אפשרויות רבות ללמידה ולאינטראקציה רב ערוצית עם המורים ועם הלומדים האחרים. מתוך כל האפשרויות האלה ייצור לעצמו כל לומד את הרשת האישית שלו, האינטראקציה שייצרו המשתתפים: יש צורך שרבים יפתחו בלוגים, יגיבו לאחרים וישתתפו בדיונים ובטוויטר. שכן זהו החומר שמגביר ומעשיר את הידע המועבר בהרצאה, וזהו החומר המזין את היומון שנכתב בכל יום, ומהווה מעין סיכום ביניים של הלמידה שהתרחשה בקורס ( יוסי לב) .
-
תקציר
חקר מקרה אתנוגרפי זה בחן את ההשתתפות של מורים בבית הספר התיכון בהתפתחות מקצועית הממוקדת בטכנולוגיה. על ידי זיווג של פרספקטיבה הקשורה לדיאלוג לגבי זהות המורה עם ניתוח ברמת המיקרו של נרטיבים, הממצאים הממצאים מצביעים על כך שהמורים משתמשים בשפה ובמשאבים סמיוטיים אחרים כדי להביע את הזהות שלהם כמו גם כדי להכיר, להרחיב ולהתנגד לתביעות הזהות של האחרים (Curwood, Jen Scott, 2014).
-
סיכום
סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).
-
סיכום
התוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" הייתה בין התוכניות הראשונות שהוגשו לאישור המל"ג, והראשונה במכללת לוינסקי לחינוך, שנפתחה לרישום וזכתה להסמכה קבועה של המל"ג. תשע"ד היא השנה האחת עשרה לקיום התוכנית, והשנה העשירית של מסיימים-מוסמכים בתוכנית. בתקופה זו התוכנית התבססה ורכשה לעצמה שם בתחום החינוך הלשוני בארץ, מוסמכי התוכנית ממלאים תפקידים מובילים בהוראה ובתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות במערכת החינוך.מאמר זה יציג את התוכנית משלוש נקודות מבט: הרציונל של תכנית הלימודים ומטרותיה; הישגי התוכנית לאור בחינת פרויקט הגמר; ממצאי סקר מוסמכים על התוכנית והישגיה (אילנה אלקד-להמן, רחל חיטין-משיח ועירית קופפרברג).
-
תקציר
במאמר זה נטען שדרושה גישה שיתופית ומשולבת יותר להכשרת מורים עם הבנה טובה יותר של אלה שמקבלים על עצמם את התפקידים של מורי מורים לאורך הקריירה של המורה. תוך שימוש במחקר שבוצע עם מנטורים בבתי ספר בסקוטלנד, מוצע שמורי המורים עשויים להיות "בלתי מוכרים" ולהישאר "אנשי מקצוע סמויים" בשל הזהויות שהם מבנים עבור עצמם, בשל סדרי העדיפויות והערכים שהם או אחרים מקשרים לתפקידיהם או בשל התרבויות והמבנים המוסדיים שבהם הם עובדים (Livingston, Kay, 2014).
-
לינק
המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).
-
תקציר
מטרת המחקר הייתה לזהות מדוע המנחים מאמצים כיתות וירטואליות סינכרוניות וכיצד הם משתמשים בהן. סקר אלקטרוני ביקש ממנחים ממוסדות שונים לתאר את ההתנסות שלהם באימוץ כיתה וירטואלית סינכרונית בקורס מקוון או בקורס משולב. בתיאור סיבותיהם לאימוץ הטכנולוגיה, המשיבים ציינו לעתים קרובות את הזמינות של המשאב המוסדי, הגברת הנוכחות החברתית, הגברת הלמידה של הסטודנטים והזמינות של הטכנולוגיה (Martin, Florence; Parker, Michele A. , 2014).
-
תקציר
מחקר זה השתמש בנתונים שנאספו במהלך שמונה שנים, שבמהלכן נבחנו הפרספקטיבות של סטודנטים לתארים מתקדמים לגבי הוראה אפקטיבית במהלך תרגול בכיתה. הנתונים אורגנו בשלוש קטיגוריות: (א) יכולת ההוראה (ידע לגבי הוראה ולגבי תוכן); (ב) היחסים עם הסטודנטים; (ג) העמדות של המורה (ביחס להוראה ולמידה). נראה כי הפרספקטיבות של הסטודנטים עולות בקנה אחד עם הספרות לגבי מבוגרים והשכלה גבוהה, בכך שהוראה אפקטיבית כוללת הרבה יותר מאשר הצגת התוכן והשיטות להעברת התוכן לסטודנטים (Hill, Lilian H. , 2014).
-
סיכום
במוקד הדו"ח העוסק במקומו של מחקר בהכשרת מורים עומד הנושא של פיתוח מערכות חינוך המשתפרות עצמאית שבהן המורים בעלי אוריינות מחקרית ובעלי הזדמנויות למעורבות במחקר ובחקר. כמה תנאים נדרשים לכך: בניית בתי-ספר ומכללות כסביבות מחקר עשירות, שיתופיות בין כל העוסקים במחקר וביטול הדיכוטומיה הקיימת בין הכשרת מורים במסגרות ההשכלה הגבוהה לבין גישות המבוססות על הכשרת מורים בבית הספר (BERA-RSA).
-
תקציר
מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).
-
סיכום
כותבי המאמר בחנו את האתגרים וההבטחות של תיאוריית המורכבות (Complexity theory) כמסגרת התייחסות מושגית למחקר הכשרת מורים. מטרות הכותבים היו: (א) לפתח את הטענות הבסיסיות של התיאוריה, לסכם את השימושים הקודמים שנעשו בה ולזהות אתגרים מרכזיים; (ב) להציע מצע מחקרי חדש המשלב תיאוריה זו עם ריאליזם ביקורתי ומקדם מערכת חדשה של שאלות אמפיריות ושיטות מחקריות (Cochran-Smith, M., Ell, F., Ludlow, L., Grudnoff, L., & Aitken, G).
-
לינק
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
-
סיכום
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את ההבנות הקיימות בדבר חונכות דיסציפלינרית, ולהאיר את בסיסי הידע והמעשה ואת המורכבויות של ביצוע חונכות מסוג זה. זהו מחקר דו-שנתי שנערך במסגרת תוכנית לקליטת מורים מתחילים בקליפורניה בחטיבה העליונה. השתתפו 31 מורים מתחילים בשנה ראשונה או שנייה של הוראה וחונכיהם. החונכים נשאלו מה צריך חונך לדעת כדי לבצע חונכות-תוכן בתחומי הדעת השונים (Achinstein, B., & Davis, E).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין