-
תקציר
באוניברסיטאות, התפתחות כמורה עלולה לעמוד בסתירה עם ההתפתחות כחוקר. רוב המחקרים הקודמים חקרו את ההתפתחות הפדגוגית רק כתוצאה מפיתוח פדגוגי והזניחו את הזהות הדואלית של מורה-חוקר. מחקר זה בוחן איזה סוג של התנסויות משמעותיות נקלטות ונתפסות כגורם מעורר והשפיעו על תהליך ההתפתחות כמורה בתחומי המדע והטכנולוגיה (Clavert, Maria; Bjorklund, Tua; Nevgi, Anne).
-
תקציר
המטרה של מחקר זה היא לזהות את ההתפתחות של למידה מווסתת-עצמי של סטודנטים במהלך תכנית להכשרת מורים לתארים מתקדמים.אוריינטציות הלמידה של הסטודנטים להוראה נמדדו באמצעות שאלון ופעילויות הוויסות שלהם נמדדו באמצעים של יומנים של שאלות מובנות רובות.הניתוחים הראו שהסטודנטים להוראה הפכו לפאסיביים יותר בוויסות שלהם במהלך התכנית. יתר על כן, שליש בלבד מהסטודנטים להוראה שינה את הלמידה בכיוון של למידה עצמאית מכוונת משמעות (Endedijk, Maaike D.; Vermunt, Jan D.; Meijer, Paulien C.; Brekelmans, Mieke, 2014).
-
לינק
אחד מתפקידיה החשובים של מערכת החינוך היא לטפח בוגרים יצירתיים. בעיקר בשוק העבודה העתידי, היצירתיות – יותר מזיכרון או כוח חישוב שבמידה רבה נהפכו לכמעט מיותרים בעידן המחשב והרשת – היא שתקבע את הצלחתו של היחיד ואת הצלחתם של החברה והמשק בכללותם. ואולם, האם ניתן לטפח יצירתיות? ואם כן, כיצד? מהי בכלל יצירתיות, מהם הקווים הביוגרפיים החוזרים אצל אנשים יצירתיים והאם יש להם תכונות אופי משותפות? על שאלות אלה ודומות להן משיבה מחברת המאמר שלפנינו, פסיכיאטרית ומדענית מוח שחוקרת יצירתיות.
-
סיכום
הבנה הולמת של טבע המדע (Nature of Science) מומלצת לכל אחד כמרכיב של אורינות מדעית. מחקרים הראו שלחלק מהתלמידים המסיימים את בית הספר התיכון יש תפישות שגויות בכל הקשור למדע. נמצא כי פרחי הוראה ומורים בפועל, יכולים לפתח איסטרטגיות הוראה להדגשת והבלטת טבע המדע אשר ישפרו את הבנת מושג זה על ידי התלמידים (Valarie L. Akerson).
-
תקציר
-
סיכום
מאמר זה בוחן איך מסוגלות עצמית באינטרנט עוזרת לסטודנטים להעביר ולתרגם מוטיבציה לפעילות לימודית וההשפעה שלה על ביצועי הלמידה. בוצע עיבוד נתונים כמותי כדי להאיר על הקשר בין המסוגלות העצמית של הפעלת אינטרנט של הסטודנט ותצוגת הלימוד שלו (Chang, Chiung-Sui, Liu, Eric Zhi-Feng, Sung, Hung-Yen, Lin, Chun-Hung, Chen, Nian-Shing, Cheng, Shan-Shan).
-
לינק
המטרה של מאמר זה היא להראות את היעילות של שימוש בתלקיטים מקוונים כדי להגביר את מיומנויות הקריירה של מורים חדשים (newly qualified teachers). על כן, מאמר זה מתמקד בתחום חדש של מחקר בהכשרת מורים הקשור לתלקיט מקוון; המעבר מהלימודים לתעסוקה. ממצאי המחקר מציינים את שינוי המטרה של התלקיטים המקוונים מהכשרה למקום העבודה, הגברת הכוח של הבעלות כחלק מהמעבר, והעצמה בהפיכה למורה (Boulton, Helen, 2014).
-
לינק
מזה שנים יודעים מורים ומדריכי תקשוב כי למשחקי טריוויה מתוקשבים יש השפעה חיובית על הנעה בלמידה של תלמידים, במיוחד תלמידים שאינם בהכרח תלמידים מצטיינים . עדכ ניתן היה להפעיל תלמידים במשחקי טריוויה מתוקשבים מוכנים , אך לאחרונה יש התחילו להתפתח כלים מתוקשבים המאפשרים יצירה עצמית של משחקי טריוויה ללמידה. אפרת מעטוף מדווחת בבלוג המועיל שלה על FlipQuiz – כלי פשוט ליצירת משחק טריוויה (בסגנון תוכניות הטלוויזיה ג'פרדי וקח סיכון). ניתן לחלק את השאלות לפי נושאים (עד 6 קטגוריות, טורים) ורמת קושי (עד 5 רמות, שורות).
-
תקציר
מאמר זה בחן את הבעיות שהועלו ואת הפתרונות שהוצעו על ידי ששה מורים לשפות, שלימדו 214 סטודנטים במכללה לכתוב סיכום.התוצאות מראות שהבעיות של המורים לשפות בהוראה משולבת של כתיבת סיכום נכנסות לשלוש קטיגוריות: תהליכי למידה, דאגות לגבי הקהילה וסוגיות טכניות.ארבעת הנושאים העיקריים שעלו משלוש הקטגוריות הם: (1) התפקידים המשתנים של המורים ושל הסטודנטים, (2) בניית תחושה מעטה של קהילה,(3) העדר הכשרה בלמידה משולבת של כתיבת סיכום, ו-(4) חוסר הכרות עם הטכנולוגיות או המערכות החדשות (Yang, Yu-Fen, 2014).
-
תקציר
מאמר זה בוחן את הקשר בין האמונות של פרחי ההוראה הקשורות למגוון ולחינוך העירוני ולאופן שבו נטיות אלה תורמות למחויבות להוראה של תלמידים עירוניים. ניתוח של מתאם שימש כדי לזהות פרופילים של פרחי הוראה שהציגו דרגות משתנות של עניין ללמד בבתי ספר עירוניים(Aragon, Antonette ; Culpepper, Steven A; McKee, Malaika W ; Perkins, Mark, 2014).
-
תקציר
במחקר זה, המחברים ראיינו וצפו ב-53 אנשי סגל מתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, ומתמטיקה בשלושה מוסדות מחקר. תוך שימוש בשיטות של ניתוח איכותני, המחברים מוצאים כי אנשי הסגל אינם רק מעצבים את ההוראה שלהם בעקבות מנחים קודמים, אלא גם שואבים מרפרטואר מגוון של ידע ושל התנסויות קודמות. התוצאות מציעות שבמקום להניח כי חברי הסגל חסרים כל ידע לגבי הוראה ולמידה, המפתחים המקצועיים וקובעי המדיניות צריכים להכיר ולהסתמך על הידע הקיים שלהם כמורים מקצועיים (Oleson, Amanda; Hora, Matthew, 2014).
-
סיכום
הוראה מגיבת-תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה (Gay, 2010, Ladson-Billings, 2009). הם מפעילים שיטות, אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות, התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר (Hersi & Watkinson, 2012). כותבי המאמר מציגים סקירת מחקרים אמפיריים מתוך הספרות המקצועית השוטפת במטרה לזהות פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת-תרבות (Aceves, T. C., & Orosco, M. J).
-
סיכום
הוראה בשיתוף (Co-teaching) היא דגם הוראה המאפשר לבתי-ספר לעמוד בדרישות להכלה ולהערכה של תלמידים בחינוך מיוחד, ובו בזמן לשאוף לשימוש אפקטיבי במומחיות כל מורה בהוראה משותפת. במחקר זה השתתפו 5 זוגות של מורים- מורה/ת חינוך מיוחד ומורה כולל/ת – שעבדו בכיתה בהוראה בשיתוף בבית-ספר תיכון עירוני. שאלות המחקר: כיצד מורים בשיתוף מתייחסים ל: (1) הבדלים בגישות להכלה? (2) הבדלים בזוויות ראיה פילוסופיות לחינוך כללי ולחינוך מיוחד? (3) גורמים חיצוניים המעורבים בהצלחת השיתוף? ( 4) כיצד נפתרים קונפליקטים בינאישיים? (Sharon Pratt).
-
לינק
מרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב, אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו (אודי מנור).
-
תקציר
מחקר זה בחן את ההבנה של מורים למדעים בבית ספר יסודי בהונג קונג לגבי למידת חקר, את הקשיים הנתפסים ביישום למידת חקר כמו גם את הפרקטיקות הנוכחיות שלהם לגבי שימוש במשאבים מקוונים ואת ההתנגדות לשימוש מעין זה, כדי לזהות את צורכיהם ולהציע הצעות כיצד לפנות לצרכים אלה. ניתוחי הנתונים מראים שאף על פי שהתפיסות של המורים את למידת החקר נראות כמתאימות היטב לרעיון של למידת חקר באופן כללי, התפיסות המוטעות שלהם ורמה גבוהה של קשיים נתפסים ביישום של למידת חקר מצדיקים את תשומת לבנו. לגבי השימוש של המורים במשאבים המקוונים, נמצא שמשאבים מסורתיים של web 1.0 משמשים יותר מבדרך כלל וכאשר נעשה שימוש במשאבים מקוונים אלה, המורים נוטלים על עצמם תפקיד דומיננטי יותר בשימוש בהם כדי לתמוך במתן הרצאות ובמתן הסברים (So, Wing-Mui Winnie; Cheng, May-Hung May; Kong, Siu-Cheung; Ching, Ngai-Ying Fiona, 2014).
-
תקציר
לספרות יש פוטנציאל לשנות את המציאות, ובהתאם לכך, לתוכנית הלימודים בספרות הנלמדת בתיכון יש השפעה רבה על תודעתו ועל "ארון הספרים" של התלמיד הישראלי. תוכנית לימודים זו, הנלמדת ומוטמעת על ידי דור הישראלים הצעירים, שותפה בעיצוב "הקהילייה המדומיינת" הישראלית. התוכנית זו מבוססת על ארבעה נושאים: "זהויות", "מה זאת אהבה?", "לחיות בארץ ישראל" ו"שירים בעקבות השואה" ובכל נושא נבחרו עשרה שירים. מקריאת השירים מתוך בדיקת זיקתם לנושא המוצהר שאליו הם משויכים משתקף "סיפור" שגוי מעיקרו, המשבש את מאפייניה של הקהילייה המדומיינת (אסתי אדיבי-שושן).
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
-
תקציר
במאמר זה, המחברת ניסתה לזהות חלק מהכותבים האלה, את הבלוגים והספרים האלקטרוניים שלהם כדי לנתח אותם, לבסס את הנושאים המרכזיים שלהם ואת הקהל שאליו הם פונים. המחברת ניסתה למצוא מה הרקע של כותבים אלה, כבסיס למה שהם מציעים בזירת הלמידה הוירטואלית. המחברת גם חקרה את העמדה של המשתמשים באינטרנט לגבי הבלוגים שבהם מספר המבקרים הגדול ביותר ולגבי התוצרים שמוצעים על ידי כותבי הבלוגים הללו (HENTER, Ramona, 2014).
-
מאמר מלא
שאלה גדולה המעסיקה אותנו: ערכי יהדות מה הם? כלומר מה הם הערכים המוחלטים הנראים לנו כספציפיים יהודיים שהועברו מדור לדור ושאנחנו חייבים להיאחז בהם ולחנך לאורם (איילי 1996, 95).שאלה זו, שהעלה המחנך מאיר איילי ב-1942, טרם הקמת המדינה ומערכת החינוך שלה, ממשיכה להטריד את נפשם של מחנכים רבים — ובהם שרי חינוך — עד היום. הקושי להגדיר את "היהודי החדש", את "התרבות העברית" ואת "הזהות הארץ ישראלית" אינו מרפה (נירית רייכל).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין