-
תקציר
מחקר זה מציב במרכזו דמות לכאורה שולית: מורת האמנות החרדית. אמנות היא מקצוע שמתקשה למצוא לעצמו מעמד גם בחינוך הישראלי הכללי; בחינוך החרדי, שבו הסמכות, הקולקטיב והמסורת הם אבן היסוד, הקושי מוחמר. מורות האמנות נדרשות ללמד חומרי לימוד בני־זמננו – לעיתים פוסט־מודרניים – בתוך מסגרת אידאולוגית־דתית שמבכרת בהירות, צניעות וציות. מכאן נולדים קונפליקטים לא רק פדגוגיים אלא קיומיים: כיצד מורה יכולה להיות גם “אשת חינוך” וגם “יוצרת”; גם שליחה של המוסד וגם מי שמבקשת לפתוח לתלמידות מרחב פנימי.
-
סיכום
ברור שתלמידים אינם מפיקים תועלת רבה מכך שמאלצים אותם לשנן רשימות של עובדות יבשות. אבל נכון גם שאי‐אפשר כלל ללמד מיומנויות כמו ניתוח או הרכבה בלי ידע עובדתי. מחקרים מתחום המדעים הקוגניטיביים הראו שמיומנויות מן הסוג שמֹורים רוצים להקנות לתלמידיהם, כמו היכולת לנתח ולחשוב באופן ביקורתי, מחייבות ידע עובדתי נרחב.
-
תקציר
בתי ספר נוטים להציג חזון פדגוגי חדשני, מכיל ומשמעותי, אבל שום דבר לא יכול לזוז בלי מורים איכותיים. הבחירה החשובה ביותר של בית הספר היא זהות המועסקים. המחקר האמפירי מאשר זאת: איכות המורים הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר על הלמידה הבית ספרית. למרות זאת, מנהלי בתי ספר נוטים לאתר ולבחור מורים על פי תחושת-בטן, מסורת ארגונית ורושם ראשוני. זה לא מספיק. כדי לאתר ולברור את המורים האיכותיים ביותר, דרוש מנגנון העסקה סדור. על רקע זה, מציע המאמר אסטרטגיות שבכוחן לעזור לבתי הספר לזהות, לתמוך ולשמר את המחנכים והמורים הטובים ביותר.
-
סיכום
משרד החינוך באוסטרליה קורא לגישה פדגוגית-אתית ומבוססת-אדם החובקת את הבינה המלאכותית, מכירה בה ורותמת אותה לצרכי החינוך והחברה. מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה ובהערכה. על רקע זה, המאמר מציג את היתרונות והחסרונות הטמונים בבינה מלאכותית בחינוך, מציע שפה משותפת עבור בתי הספר ברמה הארצית והבינלאומית, מביע תמיכה בשימוש ב-AI לצורכי הערכת לומדים ומציע דרכים חדשות לקידום למידה באמצעות בינה מלאכותית.
-
תקציר
חוקרים הצביעו על כך שקיים מספר רב של תלמידי תיכון וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה שלא הגיעו לרמה של חשיבה פורמלית. מחקר רחב־היקף, שנערך על מדגם מייצג של 10,000 תלמידים בגילים 16-10, הראה כי השיעור הגבוה ביותר של נבדקים שהגיעו לרמה מפותחת של חשיבה מדעית פורמלית עמד על 20% בלבד. הנתונים הראו גם כי רוב התלמידים השלימו את התפתחותם בגיל 14.5 שנים. נמצא כי רק שליש מאוכלוסיית ארצות הברית בגילים 13–15 מגיעים לרמה האופרציונלית־פורמלית של חשיבה
-
תקציר
במהלך משבר הקורונה, מערכות חינוך רכשו, צרכו והטמיעו המון כלים דיגיטליים, חלקם מכורח המציאות, וחלקם האחר כגימיק או כטרנד שתאם לרוח התקופה. אבל, משבר הקורונה חלף ושכח, ואיתו פסק המימון הסיטונאי של טכנולוגיות בחינוך. כעת, המערכות נדרשות להדק את החגורה ולהיפטר מממשקים בלתי-נחוצים. לפי מחקר מטעם Learn Platform, מערכת החינוך בארה"ב משתמשת בממוצע ב-2,982 סוגים שונים של כלים דיגיטליים מדי שנה. לכן, קובעי המדיניות ומפקחי המחוזות דורשים להפחית עלויות, לזהות יישומים מיותרים ולתעדף פדגוגיה שמקדמת תלמידים ומורים בפועל. על רקע זה, המאמר בוחן ומציג אסטרטגיות לצמצום וחיסכון בממשקים טכנולוגיים בשלוש מחוזות חינוך באוקלהומה, מסצ'וסטס וטקסס.
-
סיכום
לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים, תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות
-
תקציר
כדי להתמודד עם המחסור החמור והמחריף במורים, מערכות חינוך ברחבי העולם נוקטות בשיטה של הכשרה תוך-כדי-עבודה. לפיכך, המורה מתחיל את הקריירה בהקדם האפשרי, הליך הכניסה להוראה מואץ משמעותית, כוח העבודה מתעבה בין-רגע והמחסור הכמותי במורים מטופל. הבעיה היא, וזו בעיה מהותית ומשמעותית, שחסרות לאותם מורים המיומנויות המקצועיות והפדגוגיות הדרושות כדי לקדם תלמידים, להניעם להישגיות ולדבוק בתפקיד. על רקע זה, מחקרה של קתרין גינל בוחן ומציג את הפעולות האופרטיביות הדרושות לצורך מיקסום היעילות הפדגוגית של מורי הכשרה תוך-כדי-עבודה ושימורם במערכת.
-
סיכום
מחקר זה בוחן קורס “דיאלוג מוזיאלי רב־תרבותי” שנכחו בו סטודנטים פלסטינים־ערבים וסטודנטים יהודים־ישראלים לתואר ראשון באמנות ובהוראת אמנות במכללה בישראל. הסטודנטים במכללה, שהוכשרו בהוראה דו־לשונית בהנחיית מורים־עמיתים, הובילו בני נוער פלסטינים־ערבים ויהודים־ישראלים מבתי ספר תיכוניים למפגשים עם יצירות אמנות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (תרבות הרוב היהודית־ישראלית) ובגלריה לאמנות אום אל־פחם (תרבות המיעוט הפלסטינית־ערבית).
-
סיכום
על מערכת החינוך לזהות מראש את מאפייניו של דור הבוגרים הנוכחי, להעניק לו מערכת תומכת של הנחיה, ליווי וייעוץ ולדאוג לו לסביבת ותרבות עבודה בריאה ועוטפת. תהליכי הקליטה, הליווי, התמיכה והפיתוח המקצועי צריכים להתמקד באתגרים מקצועיים ורגשיים כאחד. שכן, כפי שמוצג במאמר זה, תמיכה בדור המורים הנוכחי עתידה לתרום להם באופן אישי, ובמקביל לייצר ולטפח מערכת חינוך חיובית ויציבה.
-
סיכום
-
סיכום
-
סיכום
-
תקציר
-
סיכום
-
סיכום
אם הבינה המלאכותית יכולה או תוכל בקרוב להחליף את העובדים ברוב המקצועות, למה צריך ללמוד מיומנויות וכישורים שאותם מקצועות ומקומות עבודה דרשו עד היום? המציאות הזאת מייצרת חרדה בקרב הורים ומורים. אנחנו לא יודעים מה הכלכלה והחברה ירצו מהם בעוד 15 שנה. כיצד על מערכת החינוך להיערך לכך ולהכשיר את בוגריה לקראת המציאות המתגבשת?
-
תקציר
תקשורת בריאה היא המפתח לשימור מורים ולטיפוח אקלים בית ספרי בריא. חינוך הוא תחום מבוסס-תקשורת אנושית בו הפנים, הקול והערכים של האינדיבידואל חשובים יותר מהכול. לכן, חשוב להקדיש זמן להכיר את המורים כבני אדם, לזהות את חוזקותיהם ולגרום להם לחוש מוערכים. שכן, מורים מחויבים, יצירתיים ומלאי מוטיבציה מדביקים את התלמידים ומצמיחים תלמידים מוכשרים ומבטיחים.
-
תקציר
מעבר לחוויה הלימודית-אקדמית, בית הספר הינו מרחב בו התלמידים מפתחים זהות אישית וערכית, יחסים בינאישיים וכישורים חברתיים ומיומנויות תקשורת, ובד בבד מוצבים להם גבולות. את כל המיומנויות החשובות האלו עדיין אי אפשר לפתח בזירות דיגיטליות. אדרבא, הסתמכות מוגזמת על למידה טכנולוגית עלולה להוביל לבידוד דיגיטלי, ללחץ חברתי-דיגיטלי ולפגום ביחסים בינאישיים.
-
סיכום
מאמר זה מבהיר מדוע וכיצד יש להתאים את מערכי השיעור, יחידות הלימוד ותוכנית הלימודים לדור התלמידים הנוכחי (דור ה-Z ודור ה-Alpha). חשוב מאוד לעורר את תלמידי החטיבה העליונה לחשיבה באמצעות שאלות פתוחות שאין עליהן תשובה חד משמעית ואפילו לשקול להכניס שאלות כאלו למבחנים עם ציון. כבר בחטיבה העליונה, מומלץ שהלומדים יתנסו באפיקים רציניים ומהותיים דוגמת תכנון ערים, צפיפות אוכלוסין או ניהול משברים. בנוסף, בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, כדאי לחלק בתחילת השנה סקרי או משחקי הכר-את-התלמיד, לעיין בתשובות התלמידים ולתרגם את תחביביהם ומשאלותיהם לתרגילים או מערכי שיעור.
-
סיכום
תוכניות הכנה קדם-צבאיות (מכינות) בישראל הן מוסדות חינוכיים לגברים ונשים צעירים לפני שירותם הצבאי. מוסדות אלה פתוחים לכל מי שישרת בצבא. המכינות זכו להצלחה רבה, כפי שמשתקף מהגידול העקבי באוכלוסיית התלמידים שלהן. הן גם זכו להכרה רחבה, שהגיעה לשיאה בהענקת פרס ישראל למפעל המכינות בשנת 2016. מטרת מחקר זה היא לחשוף את הפילוסופיה החינוכית של המכינות, שהיא חיונית להבנת מהות הגישה הפדגוגית שלהן ופענוח מקור הפופולריות שלהן
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

