חדשנות פדגוגית משמעה שינוי, במכוון או שלא במכוון, של הפרקטיקה הקיימת: של מדיניות, של תוכנית הלימודים ומימושה, של דרכי הוראה והערכה, של חומרי למידה וסביבות למידה. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית, שהתרחש במוסד אקדמי ישראלי, תוך התמקדות בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר נועד לאנשי חינוך וביניהם מובילי מוסדות חינוך, המעוניינים להוביל תהליכים של חדשנות פדגוגית ברמת הפרט וברמת הארגון, ולסחוף איתם קהילות של לומדים וסגלי הוראה.

הערכת ביצועי הוראה בהכשרת מורים כוללת מגוון של כלים המשמשים לדגימה או לייצוג פעילויות הוראה בהתנסות המעשית. על מנת להעריך ביצועי הוראה נדרש הסטודנט להציג תיק עבודות (פורטפוליו) המשלב איסוף, ניתוח והערכה של תוצרי הוראה. מאמר זה סוקר את השימושים של הערכות ביצועי הוראה של סטודנטים כמשאבים ללמידה, הערכת תוכניות ושיפור הכשרת המורים. בנוסף, מציג המאמר המלצות מעשיות למדיניות באשר ליישום ושימוש בהערכות של ביצועי הוראה בהכשרה המעשית.

דו"ח מחקרי זה בוחן בעין ביקורתית 19 מאמרים, ספרים, ניירות מדיניות ודו"חות מחקריים שפורסמו בשנים 2020-2010 ועוסקים בהערכת תוכניות להכשרת מורים בארה"ב. בעזרת הניתוח המטא-אנליטי הזה, מציג המאמר את הגישות הנפוצות ביותר להערכת מורים ומספק תובנות והמלצות לעוסקים בתחום.

הצדק חברתי תופס מקום חשוב בחינוך הציבורי ובהכשרת מורים בארצות הברית. כדי לשפר את המימוש וההבנה של צדק חברתי במערכת החינוך, מציע המאמר תיאוריה וסטנדרט בהוראה ובהכשרת מורים לצדק חברתי בראי ההיסטוריה האמריקאית

במוקד המאמר (שהוא פרק בספר) עומדת תמונת מחקר הכשרת מורים בשנים 2012-2000. תחום מחקרי זה הוא שדה מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות סותרים על מטרות המחקר ועל מטרות החינוך. הכותבים סקרו כ-1,500 מחקרים בניסיון למפות את התחומים והגישות שהם מבטאים במונחים של תכנים, השפעות חברתיות ותהליכים גלובליים על בחירת הפרדיגמות המחקריות ועל פרשנויות החוקרים ומסקנותיהם. הם ממשיגים את "מחקר הכשרת מורים" כ"פרקטיקה חברתית ממוצבת היסטורית" (historically situated social practices), מציגים שלושה כיווני מחקר מרכזיים העולים מן הסקירה ומנתחים אותם על פי תצורות (configuration) רבות של פרקטיקות מחקריות הצומחות מתוך הקשרים חברתיים, היסטוריים ופוליטיים מורכבים. ברוח הגדרתן הכותבות מזהות עצמן כנשים בכירות בקהיליית העוסקים בהכשרה, כחוקרות וכנשות מעשה בעלות מחויבות לשונות ולשוויון המעורבות בבחינה ובביקורת של היבטים מדיניים ופוליטיים מורכבים של הוראה והכשרת מורים (Cochran-Smith, M., & Villegas, A.M).

המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. הניתוח הוביל להכללה של שלוש קבוצות של מחקרים (“Research programs”): מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון (Cochran-Smith, M. & Villegas, A. M).

הטענה המרכזית של כותבי המאמר היא הצורך במחקר הערכה מבוססי-עדות (evidence-based )של תוכניות הכשרת מורים בארה"ב, כדי לקבל ממצאי אמת שיהוו תשתית לשיפור התוכניות וההכשרה בכלל. הם משתמשים במושג "תרבות" לתיאור גישה זו. הכשרת המורים נאבקת באתגר של הכשרת מספר מספיק של מורים איכותיים שעבודתם עם תלמידים מתרבויות ומרקעים שונים תהייה יעילה ותביא להעלאת ההישגים (Wang et al., 2010). .נראה שכיום מתחזק המעמד של התנועה למען חינוך מבוסס-עדות (evidence-based education) הגורסת שהחלטות על דרכי עבודה ומדיניות צריכות להתקבל על בסיס עדויות אמפיריות, כדי שתמצאנה את פוטנציאל הטרנספורמטיבית וההנעה לחידוש הקיים בהן (Cochran-Smith, 2009). קיימות כבר יוזמות שמטרתן ליצור תרבויות מחקר חדשות כאלה או להכניס שינויים בתרבויות הקיימות, כדי לשפר את המחקר וההערכה בהכשרה (Beare, P ).

השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה היא כיצד יש להשתמש בדוחות מחקר (מחקרי הערכה) כדי לעצב מדיניות – ובאופן ספציפי את מדיניות ביה"ס לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. בהרצאתו מביא ד"ר עמוס הופמן כמה דוגמאות קונקרטיות לגיבוש מדיניות כתוצאה מנתוני מחקרים שערכה יחידת המחקר במכללה. הכוונה בעיקר ללימודי החובה, שהיו סלע מחלוקת בשנים האחרונות עקב העומס הגדול על התלמידים מבחינת השעות והצורך המקביל בקיצוץ תקציבי. התחומים שנחקרו ויוצגו הם: לימודי אוריינות, לימודי תרבות המחשב ולימודי השואה.

בקונטקסט הביקורת הקיימת בעולם כיום על הכשרת מורים, יש צורך בהתייחסות מחודשת לתחום ההכשרה ולמקצוע ההוראה כמו גם – בהערכה ביקורתית של הכשרת המורים וביה"ס. המאמר עוסק בנושא "שאלת התוצרים" תוך התמקדות בצדק חברתי כהיבט משלים לעיסוק בהצטיינות אקדמית. Cochran-Smith טוענת שיש צורך שמכשירי מורים ואחרים יבחנו מקרוב את ההגדרות השונות של תוצרים חינוכיים ויעמידו אותן לביקורת ולדיון. המאמר מבקש לתרום לדיון הקיים בנוגע להתחדשות של הכשרת מורים תוך התייחסות ספציפית לתנועת הסטנדרטים המתפשטת והולכת ולטובת הציבור כמו גם להתנהגות ולניהול החינוך באופן כללי.