שיפור הישגי תלמידים וחיזוק הלמידה תלויים בעיקר בשיפור ההוראה, ושיפור זה תלוי במידה רבה בתצפיות הוראה ובשיח בלתי אמצעי על השיעור הנצפה. ואולם תהליכי הערכת מורים המתבצעים מאז שנת 2010 באמצעות הכלי להערכת מורים אינם תורמים לקידום ההוראה ומשמשים יותר ככלי להערכה מסכמת ולא כתהליך מעצב ומשפיע על השבחת ההוראה, בבחינת מדחום שאינו מוריד חום, אלא רק מודד אותו (קובי גוטרמן).

המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).

לבעלי עניין שונים כגון מנהלים, הורים, תלמידים והמורים עצמם, יש תפיסה שונה לגבי כל הנוגע למטרותיה של הערכת המורים. יש מבניהם הרואים בה כלי להתייעלות, אחרים סבורים שהיא כלי לפיתוח אחריותיות (accountability). לאורך השנים פותחו מגוון שיטות וכלים להערכת יכולותיהם של מורים. כלים אלו מהווים מקורות ידע חיוניים להערכת עבודתם. הצורך בהערכת מורים כתהליך שיטתי מתבסס על ההנחה כי הערכת מורים תביא בסופו של תהליך, בין היתר, לשיפור באיכות הפרקטיקה של המורים ובאיכות הלמידה (שרה זמיר).

במאמר זה מתואר כלי להערכת מורים הפורס יריעה רחבה של מדדים להערכה. התבוננות בפירוט של מדדים אלה לתת-סעיפים מלמדת על נקודות דמיון רבות בינם לבין מדדים של הערכת אזרחות טובה. כותבת המאמר מקווה שבעתיד יבוטלו לחלוטין המדדים המצויים מתחת לרמת "בסיס" בכלי להערכת המורה, מהסיבה הפשוטה שמורים ברמות אלו לא יוכלו להיות חלק ממערכת החינוך ולא יוכלו להמשיך לעבוד במסגרתה. בניגוד לאזרחים, הנשארים במעמד של אזרחים גם אם אינם מעורבים ופעילים, כלומר אינם אזרחים "טובים" או "אידיאליים", הרי שמורים נושאים עמם אחריות מכרעת לחינוך דור העתיד, ועליהם לשמש דוגמה ומופת ( מירית שרון) .

מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .

מאמר זה מתאר מחקר באוהיו שמצא כי קיים מתאם מועט בין הערך המוסף שמעניק המורה לתלמיד לבין משכורתו של המורה , הנתונים הראו כי מורים שקיבלו ציונים נמוכים בגישה של ערך מוסף למעשה השתכרו בממוצע טוב יותר מעמיתיהם שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. (Julia Lawrence, 2013).

גישות חדשות להערכת מורים משתמשות בממצאי מחקרים על יעילות מורים. למרות הקשיים הקיימים בשימוש בגישות VAM להערכה ישירה של מורים בודדים, השימוש בהן עשוי לסייע לתיקוף הערכות בצד גישות אחרות. מבחינת הנושא משתמע שראוי להימנע מה- VAM לצורך קבלת החלטות עתירות סיכון ברמה אינדיווידואלית ביחס למורים, בתי ספר או תלמידים. בה במידה ניתן להצביע על כלי הערכה שנמצאו הן כמנבאים תוצאות למידת תלמידים והן – למידת מורים כולל תהליכי הערכה מבוססי סטנדרטים. שימוש במאפיינים כנ"ל עשוי להפוך את תהליכי הערכת המורים להיות חלק שימושי יותר בפיתוח הון אנושי יעיל בהוראה, חלק הנותן מידע מדויק על מורים, משוב מסייע והחלטות מבוססות ( Darling- Hammond L ).

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, משקיע מאמצים רבים בשיפור מערכת החינוך האמריקאית. במסגרת הרצאה שנשא ב-TED, הוא דיבר בזכות הקמת מערכת שיטתית של מתן משובים למורים, ובכלל זה התקנה בכיתות של מצלמות שיופעלו וינוהלו על-ידי המורים עצמם. אלה עיקרי דבריו:

הערכת מורים Advancement TAP – The System for Teacher and Student – שיטות של הערכת מורים צריכות להיות מקושרות להתפתחות מקצועית כדי שתתנה משוב לצורך של המורה לנתח את עבודתו ולקבל תמיכה ממוקדת. המאמר מציג פרויקט שהחל ב-1999 במטרה למשוך, להניע ולשמר כשרון בהוראה. כל אחד ממרכיבי הפרויקט – קידום, התפתחות מקצועית, הערכה וגמולים – אמור לחזק את האחרים כדי שייווצרו תמיכה משולבת במורי ושיפו הלמידה והישגי התלמידים. הפרויקט גם מטפח מנהיגות מורים בכל בית ספר מקרב המורים החזקים והחונכים. יחד עם מנהל בית הספר הצוות מניעה הוראה בבית הספר ע"י ניתוח של נתוני תלמידים, יצירת תוכניות הישגים, הובלת התפתחות מקצועית והערכה ותמיכה במורים אחרים. התוכנית מיושמת בכ-380 בתי ספר בארה"ב ( Cullbertson, J) .

המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).

המאמר משווה בין מודלים להערכת מורים במדינות שונות כדי להבין כיצד הערכות האחריותיות של המורה מקושרות לשיפור הלמידה ולאפקטיביות של המורה. המחברים מתבוננים בקהילות הלמידה המקצועית של מורים בפינלנד, באחריותיות הארגונית של Carrera Magisterial במקסיקו, מערכת וולונטרית של תשלום למורים המבוססת על ביצוע, כמו גם האחריותיות שהמורים מתמודדים עמה מצד ההורים וקהילות בית הספר ביפן ובדרום קוריאה. בנוסף, נידון הקשר בין אחריותיות חינוכית לבין ההישגים הלימודיים של התלמידים (Williams, J., & Engel, L., 2012).