קורסי MOOC הם הצעה להוראה מקוונת שכבר יצרו, בחייהם הקצרים, שתי אפשרויות שונות מאוד: קורסי cMOOC וקורסי xMOOC. מאמר זה מנתח את שתי האפשרויות הללו מפרספקטיבה של הערכת הלמידה של הסטודנטים. בעוד ההערכה של קורס xMOOC בדרך כלל מוגבלת למבחן רב-ברירתי ולעתים לביצוע משימות, בקורסי cMOOC המטרה היא לעודד אינטראקציה מנקודת מבט חינוכית, בדרך כלל בהתבסס על הערכת עמיתים (Maria del Mar Sanchez-Vera & Maria Paz Prendes-Espinosa, 2015).

לימור ליבוביץ דנה בפוסט שלה בהרצאה מאתר TED העוסקת באופן שבו הנפשות עשויות לסייע למדענים לבחון השערה: "הביולוגית ג'נט איוושה הלכה ללמוד יצירת הנפשות באולפני ההנפשה הידועים בהוליווד, רק כדי להצליח להעלות השערות מחקריות טובות יותר למחקרים שלה. המחשה של מידע מורכב מסייעת לאנשי המקצוע לקיים שיח מעמיק על המידע ולקדם את המדע. היא לא הסתפקה בזה. היא הקימה קבוצה המשלבת חוקרי מדע, מתכנתים ואנימטורים שביחד פיתחו תוכנת קוד פתוח שמאפשרת לכל אחד שרוצה (ביולוגים ואפילו תלמידים שיש להם ידע) ליצור את ההדמיה של מידע מדעי (ברמה מולקולרית) ולפתח השערות מדעיות, לדון עם עמיתי מחקר ולהמציא לנו…תרופות מצילות חיים".

האתגר הקיים היום הוא לתמוך בלמידה מעמיקה יותר של יכולות קוגניטיביות, בין-אישיות ותוך אישיות הנדרשות לחיים ולעבודה במאה ה-21. הערכות מסכמות והערכות ביניים חדשות עשויות לסמן מעבר לחיזוק ההערכה של למידה מעמיקה ויש להן תפקיד מרכזי במדידת ביצועים ובמדידת אחריותיות של מוסדות חינוכיים. אך אין בכך די שכן נדרשת הערכה היכולה להדריך מורים לקיים הוראה מגיבה (responsive) ומעמיקה במקומות ובעיתוי שבהם היא החשובה ביותר, היינו, בכיתה, בין מורים לתלמידים, מרגע לרגע ומיום ליום. הערכה מעצבת עשויה לאפשר השגת מטרה זו (Robert Linquanti).

המאמר מציג חלק מתוצאות עבודה של ועדה שעסקה בחזון לכיווני הערכה עתידית בחינוך (The Gordon Commission, 2013). המסר המרכזי בו הוא שבמקום הערכה של (of) החינוך כמטרה יחידה יש לקדם הערכה למען/עבור (for) החינוך כיעד ראשון במעלה. לצורך זה יש ליצור ולהפעיל מערך משלב של דרכי מדידה, מבחנים והערכות ולכלול דפוסים משתנים המתייחסים ללמידה, להקשר, לידע וערכים חדשים ולמדיניות ציבורית (Eva L. Baker, Edmund W. Gordon).

בבלוג של Mari Yamauchi מדווח על נטייה של מורים לתפוס כישלון כדבר מדבק: מורים מתפקדים בסוג של 'חבילת מנטליות'; מישהו הובחן בדרך כלשהי כפחות מוכשר ומהר מאוד הוא מנודה. אולי אנשים חושבים שהעננה של ייאוש ללא תקנה התלוי מעל מורה נכשל עשוי לבלוע גם אותם בספירלה יורדת של תוצאות ותהליכי מסוגלות נמוכים. חלפו הימים כשראינו מישהו נאבק ונחלצנו לעזרתו.

במערכת החינוך יש היום רצון לקדם את איכות החינוך ולהכשירו להתמודדות עם האתגרים החדשים של העידן הפוסט-מודרני, גם במגזר הערבי. לכן מציבה מערכת החינוך בפני המורים דרישות חדשות לשיפור פני החינוך, כגון יצירת דרכי הערכה שיבחנו מיומנויות חשיבה גבוהות והצבת מטרות למידה שיהלמו גישות הוראה חדשות וקונסטרוקטיביות במהותן (המזכירות הפדגוגית, 2009). מטרת המחקר הנוכחי לבדוק את יישום הערכת ההישגים על פי דיווח המורים במערכת החינוך הערבית ואת הגורמים המשפיעים על צורות ההערכה המיושמות בכיתה, ולהסבירם (מרסל עמאשה).

שיפור הישגי תלמידים וחיזוק הלמידה תלויים בעיקר בשיפור ההוראה, ושיפור זה תלוי במידה רבה בתצפיות הוראה ובשיח בלתי אמצעי על השיעור הנצפה. ואולם תהליכי הערכת מורים המתבצעים מאז שנת 2010 באמצעות הכלי להערכת מורים אינם תורמים לקידום ההוראה ומשמשים יותר ככלי להערכה מסכמת ולא כתהליך מעצב ומשפיע על השבחת ההוראה, בבחינת מדחום שאינו מוריד חום, אלא רק מודד אותו (קובי גוטרמן).

המאמר עוסק בהטיות הידע בבית הספר התיכון ובמסלולי התואר הראשון באקדמיה המוגדרים כמוסדות מובהקים של ידע. הטיית ידע מוגדרת במסגרת זו כקבלת החלטות פגומה באופן מובנה בתהליכי הלמידה וההוראה. המחקר הוא איכותני ובא לטעון כי אף על פי שליבת העיסוק של מוסדות החינוך הוא הידע ותהליכי הלמידה וההוראה, בפועל כיום מאגדים מוסדות אלו הטיות ידע מהותיות ומשמעותיות (אדיב גל, יואב גל).

מחקר זה זיהה שהמאפיינים של המורה הם אינדיקטורים של כריזמת הוראה ואז פיתח שאלון להערכת הוראה בהתבסס על אינדיקטורים אלה. הניתוח הסתכם באינוונטר של כריזמת הוראה בכיתה במכללה, בן 23 פריטים, הכולל ארבעה גורמים: ידע, תכונות אופי, טכניקות הוראה והומור (Yun-Chen, Huang; Shu-Hui, Lin, 2014).

בעידן של עתירות במבחני מדידה ומבחני הישגים בבתי ספר בארה"ב ( וגם בישראל) קשה לדמיין מורה המסוגל להעריך תלמידים ללא מבחנים, אך Joanne Yatvin , מורה לאנגלית ומדריכת מורים לאנגלית באוניברסיטת פורטלנד ( מנהלת בית ספר לשעבר) סבורה כי הדבר אפשרי ואפילו רצוי. היתרונות של הפחתת משטר הבחינות בבתי הספר הם משמעותיים ויכולים לתרום רבות למוטיבציה של הלומדים. ניתן להעריך תלמידים באמצעות מעורבות שלהם בפרויקטים , בקבוצות למידה ומטלות כתיבה מגוונות . בתקופה שבה ניהלה ביה"ס יישמה הכותבת את הפילוסופיה החינוכית הזו הלכה למעשה והצליחה לשפר את הישגי התלמידים ( Joanne Yatvin).