מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.

ספרות המחקר טרם עסקה כראוי בנושא הערכת למידה והוראה בפרויקטים בהיקף קטן ובמימון פנימי במערכת ההשכלה הגבוהה. על מנת להעריך נכון למידה והוראה, יש לתכנן היטב את תכנית ההערכה. מחקר זה בוחן תכנית הערכה קיימת ובאמצעות שיטות מחקר של מחקר פעולה מציג תכנית חלופית יעילה יותר. בעקבות המחקר, תכנית הערכת למידה והוראה לפרויקטים במסגרת ההשכלה הגבוהה קוצרה לשישה שלבים בלבד. בכך, המחקר תורם לשיפור החדשנות בהערכת למידה והוראה בהשכלה הגבוהה.

סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).

מתן ציונים מתייחס לסמלים המשויכים לחלקים אינדיבידואלים של עבודת התלמיד או למדדים מרוכבים של ביצוע התלמיד בתעודות. סקירה זו של יותר ממאה שנות מחקר בנושא מתן ציונים מתייחסת לחמישה סוגים של מחקרים: (א) מחקרים מוקדמים לגבי המהימנות של הציונים; (ב) מחקרים כמותיים לגבי הרכב ציוני התעודות מגיל הגן ועד התיכון, (ג) מחקרי סקר וראיונות לגבי תפיסות המורים את הציונים, (ד) מחקרים לגבי מתן ציון מבוסס-סטנדרטים, ו-(ה) מתן ציונים בהשכלה הגבוהה (Brookhart, Susan M.; Guskey, Thomas R.; Bowers, Alex J.; McMillan, James H.; Smith, Jeffrey K.; Smith, Lisa F.; Stevens, Michael T.; Welsh, Megan E.. , 2016).

מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

מטרת מאמר זה היא להמשיג מחדש את אוריינות ההערכה של מורים (teacher assessment literacy) על ידי קישור בין שני תחומי מחקר: הערכה חינוכית והכשרת מורים. המאמר נפתח בסקירה מקיפה של מחקרי אוריינות הערכה. באמצעות סינתזה וניתוח של 100 מחקרים אודות אוריינות הערכה של מורים, המחקר מציע מסגרת מושגית חדשה של אוריינות הערכה של מורים הלכה למעשה (Xu, Yueting; Brown, Gavin T.L.. , 2016).

הערכות בין-לאומיות, כגון מבחן פיז"ה (PISA), משמשות כדי להמליץ על מדיניות חינוכית לשיפור הישגי תלמידים. מחקר זה מראה שהערכות החתך מאחורי המלצות מסוג זה עשויות להיות מוטות. המחברים עשו שימוש במערך נתונים ייחודי ממדינה אחת שיישמה את מבחן פיז"ה במתמטיקה בשנת 2012 לכיתות ט' לכלל התלמידים שנבחנו במבחן טימס (TIMSS) בשנת 2011, ואספו מידע על מורי התלמידים בכיתות ט'. נתונים אלה איפשרו למחברים להעריך באופן מדויק יותר את ההשפעות של משתנים כיתתיים על ביצועי התלמידים במבחן פיז"ה (Carnoy, Martin; Khavenson, Tatiana; Loyalka, Prashant; Schmidt, William H.; Zakharov, Andrey. , 2016).

מבחנים וציונים, טוען ד"ר יריב פניגר, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון שחוקר את תחום ההערכה והמדידה, אינם כלים פסולים. חרף תופעות הלוואי, הם עשויים להיות בעלי ערך כל עוד יודעים באילו מינונים ולאילו מטרות משתמשים בהם (ישראל שורק).

פרופ' אנה ספרד עורכת חשבון נפש מקצועי נדיר: "אני מצהירה כאן בפה מלא שלעתים קשה לי להצדיק את הציון שנתתי לתלמידה הטוענת כי מגיעות לה לפחות חמש נקודות נוספות" (אנה ספרד).

מאמר זה מסביר את הרקע לטענות ההולכות וגוברות כנגד מבחנים מערכתיים עתירי סיכון כמו מבחני המיצ"ב, מבחני מפמ"ר, מבחני בגרות ומבחנים בינלאומיים כגון פיזה (PISA) או טימס (TIMSS). כן הוא מציג ממצאים ראשוניים מסדרת ראיונות שנערכו עם מורות ישראליות בכירות למדעים (ענת זוהר וורד אלבוחר-אגמון).