הספר אסטרטגיות ומודלים מתקדמים בהערכה חינוכית-לשונית מציג מונחים בסיסיים ומתקדמים, שיטות ואסטרטגיות חדשות ומגוונות למדידה והערכה  בתחומי החינוך, כמו גם היבט יישומי העוסק בהוראת שפות, תוך התמקדות בשפה הערבית ובמיומנויות הקשורות לתחום זה. הוא מיועד למורים בכלל ולמורים לשפות בפרט. הספר נחשב למדריך למורי מורים במכללות ולמרצים המכשירים סטודנטים באוניברסיטאות, ומסייע להם בבניית השתלמויות דידקטיות ופדגוגיות בתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות.

האנגלית היא עדיין חסם עבור אוכלוסיות מסוימות בישראל, והשליטה בה משקפת את הפערים שבין תושבי המרכז לבין תושבי הפריפריה. סקירה זו בוחנת את המדיניות והפדגוגיה של הוראת האנגלית הדבורה בישראל, בדגש על תלמידי חטיבת הביניים, ובוחנת את האפקטיביות של תוכניות ההתערבות והכלים הטכנולוגיים והאחרים שפותחו בהקשר זה.

לחינוך למדיה סיכויים גבוהים לעניין תלמידים בשל חומרי הלמידה האקטואליים, הפיקנטיים והמגוונים המצריכים יישום, הכרה והתמצאות ברשתות חברתיות. למרות זאת, חינוך למדיה מוצע רק בכ-43% מבתי הספר במדינות האיחוד האירופי, ולרוב מוצע כקורס העשרה או כמערך שיעור בודד, ולא כמגמת תקשורת פעילה בבית הספר או מקצוע לימוד בפני עצמו. במקביל, הרוב המוחץ של בוגרי ההכשרה להוראה באירופה אינו משתתף בקורס כלשהו בנושא של מדיה או תקשורת וחינוך במהלך ההכשרה להוראה. לא זו בלבד, מורים רבים שגויסו או התבקשו ללמד מדיה בבית הספר, ואף לרכז מגמה זו, לא למדו עיתונאות, דוברות, תקשורת או יחסי ציבור. אותם מורים מדווחים על תחושות של חוסר ביטחון וחוסר סמכות בבואם ללמד את כיתתם מדיה וחינוך.

ההתרחקות מעמדה ערכית ומנרטיב היסטורי ברור עלולה לדחוף חלקים גדולים מהדור הצעיר למצוא נרטיבים היסטוריים חלופיים, לרוב בעלי קסם רב אך עם הטיות ועיוותים גדולים. הללו מפעפעים אל ציבור החינוך הממלכתי דרך המעטפת התרבותית בישראל כמו גם באמצעות רשתות חברתיות וערוצי תקשורת מגוונים. לכן, לטענת מאמר זה  קיימת סכנה בתנועת המטוטלת במטרות החינוך ההיסטורי – מהגיון אקולטורציה מגייס ומונוליטי אל הדגשת הגיונות אינדיווידואציה וסוציאליזציה מכווני קריירה והצלחה חברתית. בנוסף לכך, כך נטען, לא קיים למעשה בסיס מחקרי המעיד על ההשלכות שיהיו ליישום אסטרטגיות הלמידה של החשיבה ההיסטורית בתנאים ובמשאבים הנוכחיים בחינוך הממלכתי.