תוכניות רבות במוסדות להשכלה גבוהה מבקשות להשתמש ב ePortfolio כאמצעי למעקב והערכה אחר שינויים ביכולות הלמידה של סטודנטים והתפתחותם לאורך זמן, ולהציגן באופן הניתן להבנה על-ידי סטודנטים ומתעניינים אחרים. המאמר מדגיש את העובדה שלמרות של-ePortfolio יש פוטנציאל למטרה זו, עדיין לא משתמשים בו במוסדות להשכלה גבוהה באופן מיטבי להשגת היעדים האלה.

בצעד נועז החליט משרד החינוך הדני לאפשר לתלמידים גישה חופשית ומלאה לאינטרנט במהלך בחינות סוף השנה בבתי הספר התיכוניים בדנמרק. 14 בתי ספר תיכוניים בדנמרק משתתפים עתה בניסוי של מערך בחינות חדשני וממוחשב. היעד הוא להעביר את כל בתי הספר התיכוניים בדנמרק למערך הבחינות הממוחשב עד סוף שנת 2011. כך לדוגמא, יכולים עתה התלמידים הנבחנים בבחינות סוף השנה בלשון ובשפה להיעזר באופן חופשי באינטרנט , לגשת לכל אתר אינטרנט וגם לתקשר באמצעות הדוא"ל שלהם עם עמיתים או גורמים מחוץ לביה"ס. משרד החינוך הדני מאמין כי האינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ולכן צריך לשלבו גם בחיי בתי הספר, לרבות הבחינות של התלמידים.

שלוש הטיפולוגיות המוצגות במאמר הנוכחי של פרופסור תמר לוין משקפות את השינויים הפרדימגטיים שחלו בשני העשורים האחרונים בתחומי ההערכה השונים. שינויים אלו מתבטאים גם בהיבט המתודולוגי ומהיבט זה הם מצביעים על מעבר מהערכה המתבססת על מידע כמותי, ספציפי וסטנדרטי אל הערכה הנשענת על מתודולוגיה המכירה בצורך להתגמש, לחפש מגוון של דרכים ואמצעים, לגלות רגישות להקשר, ולהוקיר את התכונות הערכיות של חקירה איכותנית. כך, אפוא, במקום לנסות לאתר את "האמת" באמצעות עוצמתו שלל מומחה או שופט יודע-כל, אנו עדים לצמיחתו של תהליך שיתופי של מתן פרשנויות, העושה שימוש במתודולוגיה מעורבת תוך התייחסות לריבוי של צרכים, בעלי עניין, שיטות, מדדים וקריטריונים. הממצאים בסדרת המחקרים שתוארו במאמר זה מראים כי רוב התלמידים התייחסו להערכה בבית הספר כאל תהליך מכני וסטנדרטי המתמקד בעיקר בתוצרים , ולא בתהליכים שהתלמידים חווים ואשר ייחודיים להם. התלמידים תיארו את ההערכה הקיימת בבתי הספר ככמותית בעיקרה , ככזו אשר מאלצת אותם להתבונן על עצמם מבעד לעדשה של מספרים וסמלים ואינה מובילה אותם לראיית עצמם כבני אדם לומדים. הממצאים מצביעים על כך שהתלמידים משוועים להערכה הוליסטית ומגוונת יותר, שתספק להם משוב מנחה ומעצים.

המחקר הנוכחי שהוצג בכנס מיט"ל 2009 מציג קשיים של סטודנטים בקורסים מתוקשבים לצד קשיים של מרצים המעבירים את הקורסים. איסוף נתונים באמצעות SWOT . המתודולוגיה : קשיים של סטודנטים העולים מתוך שאלות פתוחות באמצעות ניתוח SWOT , קשיים של מרצים העולים מתוך שאלות פתוחות ( ניתוח SWOTׂ). מיפוי הקשיים של הסטודנטים והמרצים. הערכה משולבת: הערכה חוקרת ע"י נקודות חוזק/חולשה ( ניתוח SWOT ) . המחקר הנוכחי מתבסס על המודל העוסק בתכנון סביבות למידה שמציג ברנספורד ( Bransford, 2000 ) . ברנספורד מציג מודל המורכב משלושה מרכיבים: עולם התוכן , עולם הלומד, ועולם ההערכה ( צייכנר אורית, עובד רונית, אינגריד ברט, חיים טיטלבאום).

במאמר מורחב זה שנכתב ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים, הוצגו בקצרה עקרונות הל"ל ( הערכה לשם למידה ) ואופיינו שלביו של תהליך הל"ל מיטבי. בהמשך מוצגים הערכים של תרבות הוראה-למידה –הערכה (הל"ה) בכיתה אשר חיוניים לקיום הל"ל מיטבי. ערכים אלו נגזרים מתרבות של "קהילה מקצועית בית ספרית (קמב"ס) חקרנית המונעת ע"י מהלכי הערכה שוטפים. המאמר ניסה לבסס את הטיעון כי לאיכות הקמב"ס יש השפעה ישירה והשפעה עקיפה על איכות ההל"ל. השפעה ישירה – בכך שאופי הלמידה והעבודה השיתופית בין חברי הקהילה מזמן את התנאים הנחוצים ליישום מהלכי הל"ל מיטביים, והשפעה עקיפה-באמצעות השפעתה של הקהילה המקצועית הבית ספרית ( קמב"ס ) על הערכים ועל תרבות הלמידה בכיתה ועל אמנותיהם של הלומדים, אשר חיוניים להצלחת ההל"ל.

מצגת שליוותה את הרצאתם המעניינת של ד"ר יעל שטימברג ובועז מרמלשטיין מהאוניברסיטה הפתוחה בכינוס מיט"ל 2009. מהי הוראה משמעותית בסביבת למידה נתמכת וידאו? מהם המרכיבים המרכזיים באמצעותם נוכל להעריך את איכות ההוראה בסביבה זו. מהם אותם רכיבי הוראה שיכולים להפוך את הצפייה בשידורים ובהקלטות לחוויית למידה משמעותית יותר ? במצגת מוצגים העקרונות לאיסוף מידע מסייע : מהי למידה משמעותית באמצעות וידאו? ( ראיונות , שאלונים , תצפיות בקורסים) , מה הם המרכיבים המרכזיים שהופכים מפגש וידאו למפגש מוצלח? במוקד ההרצאה הייתה הצגת עקרונות הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו ( כלי ממוין הכולל רכיבים של הערכה כגון : המנחה עודד לחשיבה ביקורתית תוך כדי השיעור, המנחה עודד סטודנטים להעלות שאלות , המנחה יצר סיכומי ביניים במהלך השיעור) . הכלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו מבוסס על 4 נדבכים עיקריים : תוכן, הערכה, אינטראקציה , ארגון וניהול . כך לדוגמא , הנדבך של אינטראקציה בודק אינטראקציה חד-כיוונית לעומת מסתעפת מגוונת . הנדבך של הערכה בודק : הערכה אחידה , חיצונית , לסיום לעומת מגוונת, בקרה אישית, מעוררת לחשיבה, מתמשכת . הנדבך של ארגון וניהול הלמידה בודק בקרה לעומת אחריות משותפת.

פרופסור דוד נבו יוצא חוצץ נגד תפיסת האחריותיות ((Accountability שהשתרשה בישראל כיבוא מארה"ב ונעשתה רעיון מרכזי בדוח של ועדת דברת בפרט ובמערכת החינוך בכלל (מבחני המיצ"ב, למשל). לדעתו של פרופסור דוד נבו, מי שמדבר בגנותה של אחריותיות אינו מדבר בהכרח בגנותה של הערכה, ואף לא בגנותה של הערכה חיצונית. כדי שייעשה שימוש קונסטרוקטיביסטי יותר בהערכה בחינוך, יש לשנות את שיח ההערכה, יש לשנות את תפיסתנו בדבר מהות ההערכה, היבטיה השונים ותפקידיה הפוטנציאליים בחינוך. זה שנים מציע פרופסור דוד נבו את הרעיון של הערכת דיאלוג, כשילוב של הערכה פניית והערכה חיצונית ואף רואה בו ברכה בבתי ספר שונים בארץ ובעולם.

מאמר זה , שנכתב ע"י ד"ר ציפי ליבמן, עוסק בהערכת הישגים ממוקדת-תהליך של סטודנטים בקורס לסטטיסטיקה תיאורית במכללה להוראה. המסגרת הקונספטואלית של המאמר מעוגנת בגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה, המציעה דרך הוראה אשר מעניקה לסטודנטים את ההזדמנות לבנות לעצמם משמעות. תפיסה זו של הלמידה מחייבת גם דרכי הוראה תואמות, אשר הולמות את רוח ההערכה החלופית ומזמינות את הלומד להתמודד עם משימות מורכבות ולתפקד ברמה של חשיבה עילית. המאמר מתאר את תהליך ההערכה האותנטית ששולבו במהלך הוראת הקורס, שכללו ביצוע שוטף של תרגילים שבהם ניתחו הסטודנטים נתוני–אמת אשר הם עצמם אספו, ודיון בממצאים שעלו בעקבות הניתוחים הסטטיסטיים, אך מוקד המאמר הוא ההשלכות וההשתמעויות שיש להערכת הישגים תהליכית בכל הקשור לפוטנציאל הגלום בה לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים.

בשנים התשנ"ה–התשנ"ט (1995-1999) הופעל במערכת החינוך הפרויקט "בגרות 2000" – ניסוי שבו נבחנו דרכים להסמכת בתי ספר על –יסודיים להערכת הישגים מלאה ולמתן ציונים שווי ערך לשקלול המקובל בין תוצאות ההערכה הבית ספרית לבין תוצאות ההערכה של בחינות הבגרות החיצוניות. הערכת ההישגים הבית- ספרית שהונהגה במסגרת הניסוי התבססה על גישת "החלופות בהערכה. בניסוי נטלו חלק עשרים ושתיים חטיבות עליונות ממגוון מגזרי החינוך: דתי , כללי, ערבי ודרוזי. בכל בית ספר שהשתתף בניסוי פעלו צוותי מורים ( אחד, שניים, או שלושה) שלימדו בו מקצועות שונים, ובסך-הכול פעלו בניסוי ארבעים ואחד צוותים. מתוך הסקירה של ד"ר שלמה בן אליהו מתבררת חשיבותו של הפרויקט לשיפור הלמידה בחטיבה העליונה ולשדרוג המתכונת של בחינות הבגרות. מתוך המאמר עולה שגם בשעה שלניסוי היה אופי מעבדתי , תרומתו יכולה להיות גדולה. עניין מרכזי העולה ממכלול הדברים הוא שחיזוקו של בית הספר מול גורמים חיצוניים עשוי לתרום לשיח החינוכי של המחנך עם תלמידיו. נדרשת שמירה על ייחודיותה של ההערכה הבית-ספרית, תוך הדגשת ההערכה המעצבת למען הלמידה, לצד ההערכה החיצונית, שהיא הערכה מסכמת של הלמידה.

בשנת 2007 הנהיג משרד החינוך הבריטי תכנית חדשנית להערכה עצמית של בתי ספר המחייבת את הנהלות בתי הספר והמורים לבצע הערכה עצמית של ההתקדמות הפדגוגית ותוכניות העבודה שלהם. לצורך כך פותח אתר אינטרנט המאפשר לבתי הספר לגשת בעצמם למערכת ההערכה העצמית הממוחשבת ולהפעילה. נתוני ההערכה העצמית שגיבשו בתי הספר מועברים אח"כ למשרד החינוך כבסיס לקבלת החלטות האם לבצע גם פיקוח חיצוני /בקרה חיצונית על ביה"ס. המחקר הנוכחי בדק את התפיסות התובנות של בתי הספר באנגליה לגבי התהליך עברו מבחינה ההערכה העצמית. ממצאי המחקר מלמדים כי עדיין תרבות הערכה בית-ספרית ברורה בבתי הספר והשונות בין בתי הספר היא רבה מאד. על הקשיים ביצירת תרבות הערכה בית-ספרית משפיעים גורמים ומשתנים כמו התנגדויות מורים , מוטיבציה , אתוס בית ספרי , מנהיגות ביה"ס ורמת המקצועיות של המורים. יצירת תרבות הערכה בית ספרית מחייבת שילוב נכון בין אתוס בית-ספרי ומוטיבציה של מורים לנתח ולשפר תהליכיפ פדגוגיים. המחקר התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם מורים ומנהלי בתי ספר באנגליה במהלך 2008-2009 ( Hall, Christine, and Noyes, Andrew) .

“הוויכוח הציבורי בישראל בנושא הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים, חורג מכל פרופורציה”. כך טוענים החוקרים פרופ’ אברהם יוגב, עידית לבנה וד”ר יריב פניגר, מאוניברסיטת תל אביב, במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת “מגמות”. מחברי המאמר ערכו מחקר, שבו ביקשו להוכיח, כי חולשתם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים קשורה במידה רבה למאפיינים המקרו-כלכליים והדמוגרפיים של המדינה. כמו כן ביקשו החוקרים להוכיח, כי ניתן לנבא במידה רבה של דיוק את הדירוג במבחנים הבינלאומיים של המדינות השונות . הניבוי הוא באמצעות ארבעה משתנים מקרו-כלכליים ודמוגרפיים. החוקרים טוענים, כי המיקום הנמוך יחסית של ישראל במבחנים אינו צריך להפתיע, או להצדיק תגובה ציבורית של “הלם והיסטריה”. החוקרים סבורים, כי הציפיות של הציבור הישראלי להישגים גבוהים במבחנים הבינלאומיים, כמו גם הציפיות של משה”ח, אינן ריאליות. לדעתם ציפיות אלו נשענות על התפיסה שלנו את עצמנו כ”עם הספר”.

בחלק ממחוזות החינוך בארה"ב ניתן דגש בשנה האחרונה להתפתחות המקצועית של המורים בתחומי ההערכה ושיטות ההערכה המעצבות. אחרי שנים של שטיפת מוח של משרד החינוך הפדראלי על הערכה מסכמת ומבחנים סטנדרטיים התחילו מחוזות החינוך בארה"ב לשנות כיוון ולהדגיש יותר את עניין שילוב ההערכה המעצבת בהוראה ובלמידה בכיתה. עפ"י המאמר ,שהתפרסם לאחרונה בכתב העת החשוב Teachers College Record , הדגש החדש בארה"ב הוא עתה על הערכה של תהליכי הלמידה והשפעתם על התוצאות ולא בהכרח במדידה נורמטיבית של הישגים. מדובר על הערכה המתקיימת תוך כדי הפעלת תכנית הלימודים ולא בסופה. נקודת המוצא של התוכניות לפיתוח מקצועי של המורה: ההערכה היא חלק בלתי נפרד מלמידה מתמשכת, לא רק שהתלמידים ממשיכים ללמוד גם במהלך ביצוע משימת ההערכה אלא גם לאחר גמר ביצועה באמצעות משובים מהמורה או המערכת הממוחשבת. בפני המורים המשתלמים מוצגות אסטרטגיות מצליחות (לעומת בלתי מצליחות) של הערכה מעצבת אותן ניתן ליישם בכיתות בהן הם מלמדים. היוזמה להנחלת הערכה מעצבת למורים בארה"ב לא מתוקצבת ע"י משרד החינוך הפדראלי אלא ע"י קרן פרטית של מלינדה וביל גייטס המאמינה ותומכת בכיוון פדגוגי זה. במהלך ההשתלמויות המורים בארה"ב נחשפים לסוג שאלות שיש להפנות לתלמידים כחלק מאסטרטגיות הוראה של הערכה מעצבת וגם לדרכים בהן יש להקנות משובים לתלמידים בתהליך ( Caroline Wylie & Christine Lyon.).

המאמר מתאר ניסוי חינוכי שנערך בארה"ב לשילוב צוותי מחנכות בגיל הרך בצוותי מחקר לחקר הנחייה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. במסגרת הניסוי החינוכי שנערך ביוזמת האוניברסיטאות שולבו 7 מחנכות של הגיל הרך בצוות חקר משולב של ליווי מחנכי הגיל הרך מתחילים, בצוות היו שותפים גם 2 מורי מורים והתהליך כלל מפגשים תקופתיים ולמידה עצמית במשך שנתיים. המחקר המלווה של התהליך מצביע על כך כי תהליך שילובם של מחנכות הגיל הרך בצוותי מחקר אקדמאיים תורם רבות לזהות המקצועית ולהתפתחותם המקצועית. המעורבות של מחנכות הגיל הרך בתהליך חקר יזום מרחיב את בסיס הידע של המחנכות לגיל הרך ומעמיק את יכולות החקר והרפלקציה הפדגוגיים שלהם בתפקיד בהמשך.החוקרים ממליצים ליצור במכללות ובאוניברסיטאות תרבות ארגונית המאפשרת גם למחנכות הגיל הרך להשתלב בצוותי חקר משולבים ( John W. Nimmo, Soyeon Park ).

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק האם מורים למדעים שהוכשרו בתכנית אלטרנטיבית בארה"ב תורמים להישגי התלמידים בבחינות ארציות סטנדרטיות. המורים למדעים שהשתתפו במחקר לימדו מדעים בכיתות ה' בביה"ס בארה"ב. השימוש של המורים למדעים בחומרי למידה לא היה אופטימלי והשילוב שהם בהוראה פעילה היה לוקה בחסר . למורים היה אמנם ידע מדעי רב , אך בהעדר ניסיון מקצועי ממושך כמו המורים הרגילים למדעים הם נאלצו לשלב את חומרי הלמידה בצורה פחות מאתגרת לתלמידים בכיתה. התוצאות של המחקר מלמדות כי הישגי התלמידים שלמדו בכיתות שלהם במדעים היו נמוכים יותר בהשוואה לממוצע הארצי בבחינות ההישגים הנורמטיביות בארה"ב ( Linek W, Sampson M, Palmer J ).

המאמר הנוכחי דן בסוגיות של תקפות ומהימנות בהערכת פורטפוליו כאמצעי הערכה בהכשרת מורים. מאחר ויש שימושים ויישומים שונים של פורטפוליו בהכשרת מורים הרי גיבוש התקפות של הפורטפוליו תלוי בהגדרת המטרה. מכאן הצורך להבחין בקטגוריות שונות של פורטפוליו בהכשרת מורים. לגבי למידת עמיתים ופורטפוליו מצביע המאמר כי עקרונית מדובר בתקפות נמוכה יותר. לעומת זאת, התקפות של הערכת פורטפוליו לזיהוי מיומנויות למידה עצמיות היא גבוהה יותר. באופן עקרוני , סוגית המהימנות של הערכת הפורטפוליו היא מורכבת יותר ולעתים קרובות בעייתית . המאמר מציע כמה דרכים לשיפור המהימנות של הערכת הפורטפוליו בהכשרת מורים ( Wil Meeus, Peter Van Petegem, Nadine Engels ).

החל בשנת הלימודים הקרובה ייבחנו על איכות ההוראה ועל השליטה שלהם בחומר הלימוד על-ידי מדריכים מקצועיים בבתי הספר . בשנת הלימודים תש"ע, לא רק תלמידים יצטרכו להיבחן. "ישראל היום" מדווח (יום ג', 4.8.09) כי מדריכים מקצועיים הנמצאים כבר כיום במערכת החינוך יבחנו את איכות ההוראה ואת שליטתם של מורים בחומר הלימוד. תוכנית חדשה של משרד החינוך, שנועדה לשפר את איכות ההוראה, תשלב בשיעורים הנלמדים בבתי הספר גם צוותי הוראה. הצוותים יתרשמו מאיכות ההוראה תוך שהם נעזרים בשאלוני משוב, וידווחו על מורים שאינם עושים את עבודתם כהלכה. בשלב הראשון של התוכנית, יתמקדו הבוחנים בעיקר בשיעורי מדעים, בשיעורי שפות זרות ובמתמטיקה בחטיבות הביניים.