הרקע התאורטי של המחקר מתמקד בשינויים במבנה המשפחה ובתפקידו של המורה כסוכן שינוי או שימור של הסדר החברתי. השאלות העומדות במרכז המחקר נגזרות מתהליכי השינוי המתרחשים בתחום ההכשרה להוראה ולחינוך ומן הצורך להגדיר באופן שונה את תפקידי המורה. בין השאלות: האם ניתן לראות בסטודנטים* המכשירים עצמם לתחום החינוך סוכני שימור או סוכני שינוי של הסדר החברתי? האם כמורים וכמחנכים לעתיד, כסוכני סוציאליזציה, הם מייצגים תפיסות-עמדות מסורתיות, מודרניות או פוסט-מודרניות בכל הנוגע למשפחה הנמצאת בתהליכי שינוי? (שלומית בכר, סילביה פוגל-ביז'אוי)

מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הייתה לבחון את ההשפעה שיש לשימוש בהיפרטקסט בסביבת מולטימדיה על ההישגים וההבנה של הלומדים. הטענה המרכזית היא שההתפתחות הטכנולוגית יצרה מציאות חדשה המאפשרת רמה גבוהה של למידה גם בקרב ילדים בני 10 – 15, כלומר בהיותם בשלבי החשיבה ה"קונקרטי" וה"פורמלי". (יצחק רסלר)

המחקר עסק בחיוניותם של מקצועות ההעשרה מן התחומים ההומניסטיים במסגרת לימוד החובה במכללה. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. בעיקר נבדק היחס בין יכולת הפנמתו של חומר לימודי מן התחומים ההומניים השונים, לבין הערכת המורה את הצלחתו בעבודה. ההערכה נעשתה על פי: (א) מידת השימוש בדוגמאות מהתחומים השונים; (ב) מידת החשיבות שמייחסים להעשרה לשונית ולמגוון אסוציאטיבי-תרבותי. (שמאי גלדר)

המחקר המתואר בעבודה זו מתמקד באוכלוסיית המרצים המלמדים במכללה אקדמית אחת להכשרת מורים בישראל. לקבוצה זו משתייך סגל ההוראה האחראי להוראת קורסים דיסציפלינריים להבדיל מהמדריכים הפדגוגיים, אשר מלווים את הפרקטיקום של ההתכשרות להוראה. המחקר מנסה לשאול שאלות על האוכלוסייה הנחקרת באמצעות סיפורים מהסוג האישי שנאספו על פי הזמנה, על מנת לבחון את עולמו האישי של המספר ואת הארגון שבתוכו הוא פועל. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 28 מרצים, 16 גברים ו- 12 נשים. (ורד טוהר, מירב אסף, ענת קינן, רקפת שחר)

הספר בוחן את מורכבות תפקיד המנהל מהיבטים שונים, ומציב את האידיאל שאליו רצוי לחתור – בית הספר המתפקד כקהילה, בית הספר שבו המנהל הופך להיות ל"מנהיגם של מנהיגים, ". רעיון מרכזי העובר כחוט השני בספר זה הוא שתפיסתנו לגבי מושגי הניהול והמנהיגות תלויה במטפורה שבה אנו משתמשים כדי להגדיר את בית הספר. למשל, התפיסה המסורתית רואה בבית הספר ארגונים מסוג זה או אחר, מה שגורם לנו לחשוב בדרך מסוימת על המבנה הארגוני של בית הספר, על המוטיבציה של המורים, על כוח וסמכות, על פיתוח תכניות לימודים ועל פיקוח והערכה, אך חשיבותנו במושגים אלו תהיה חסרת משמעות אם נחליף את המטפורה ארגון במטפורה קהילה. במקרה זה, יהיה עלינו לגבש תפיסה חדשה של ניהול בית ספר ושל מנהיגות בו, אשר תעלה בקנה אחד עם מושג הקהילה, ותביא בחשבון את האופן שבו מתפקדת קהילה. (תומס סרג'יובני)

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג המעניין שלו כותב על מאמר של גראניי קונול, מרצה באוניברסיטה הפתוחה של אנגליה, שהתפרסם לאחרונה בגליון יולי 2008 של Ariadne, כתב עת אינטרנטי בריטי. קונול מבקשת לבחון לא רק כיצד כלי Web 2.0 מסייעים ללמידה, אלא כיצד אלה מתנגשים עם גישות חינוכיות מקובלות. ג'יי הורוויץ כותב לסיכום "כי מה שחשוב במאמר הוא הנכונות להודות בסתירות, להכיר בכך שהשילוב של כלי Web 2.0 בחינוך איננו בהכרח מהלך שיתרחש באופן חלק. אם הסתירות שעליהן מצביעה קונול אכן סתירות אמיתיות (ואני משוכנע שאכן כך המצב) אז מהלך של שילוב הכלים האלה עשוי לחייב שינוי משמעותי בדרכי ההוראה של בתי הספר, ואפילו לזעזע את מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה היום עד היסוד."

המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

דפי עבודה והנחיה מתוקשבים מיועדים בד"כ לעורר ולהניע פעילות למידה יחידנית מחוץ למסגרות הזמן והמקום של ביה"ס. ככאלה על דפי עבודה אלו לכלול מספר מאפיינים ומרכיבים חיוניים: • על דף העבודה להיות גורם גירוי, שיניע את הלומד לבצע את המשימה מרצון ובמידה רבה של היענות • בראש וראשונה על משימה להיות מעניינת, מאתגרת, רלוונטית וכתובה בצורה נעימה ומגרה (אם אפשר גם חביבה ומשעשעת) • רצוי שלדף העבודה יהיה עיצוב מעניין, אך לא על חשבון בהירות והבנה • במשימה "תהליכית" (עם מספר שלבים עוקבים), רצוי כי ישולבו לאורך הדרך (תהליך הביצוע) מפגשים מעניינים / גירויים / הפתעות (ושיהיה ברור מתוך דף העבודה שאלה יבואו). • חשוב לשלב בדף העבודה הבטחה לסיוע במקרה של "תקלה"/"מעצור" ושאכן סיוע כזה יהיה זמין, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום מתוקשב, טלפון וכו'… • כדאי להוסיף למשימה העיקרית של דף העבודה גם משימת רשות (שתזכה את מבצעיה בבונוס, מעל ומעבר למלוא ההערכה, לה יזכו עם ביצוע משימת החובה). (אלישע בביוף)