ניתוח הגורמים הכלכליים והחברתיים לבעיית המחסור הגלובלי במורים. הביטוי המיידי של המחסור החריף במורים במדינות המפותחות במערב הוא הירידה האיכותית של דור המורים החדשים. המחסור במורים באנגליה פגע במאמצי משרד החינוך שם להעלות את רף הסטנדרטים וההישגים במתמטיקה בבתי הספר היסודיים. (עמי סלנט)

המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)

שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)

האקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל היתה מהלך חלקי שלא מוצה במלואו. לדעת כפיר ואריאב הבעיה נעוצה בהכשרה למקצוע ההוראה, באופן בלתי תלוי בסוג המוסד שבו היא ניתנת – הפרופסיה היא זו שמתקשה לגייס סטודנטים בעלי אפיונים רצויים.השערתן היא כי הפונים להכשרה להוראה כיום נופלים בכישוריהם מאלה שפנו אליה בראשית שנות התשעים: הממצאים מראים כי פרופיל המועמדים להוראה מבחינת משתני הכניסה המצביעים על יכולת אקדמית לא השתפר ורובם עדיין תופסים את המקצוע באופן צר ולא פרופסיונלי.המהלכים הנעשים על מנת לקדם את הפרופסיונליזציה של מורים, נופלים בחלקם קרבן לקיצוץ תקציבי, כאשר במקביל ישנה עלייה של "כוח חדש": מוסדות חרדיים לא אקדמיים, אשר הכפילו את מספרם פי ארבעה בין תש"ן לתשס"א. המחברות מזהירות כי בעתיד, כאשר יחסרו מורים לבתי הספר הממלכתיים, יגויסו אליהם בעלי תעודת הוראה מן המגזר החרדי והערבי או יגויסו אנשים חסרי הכשרה להוראה. (דרורה כפיר ותמר אריאב)

במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

מאמר זה מתאר את תהליך ההתנסות והפקת הלקחים של מורת מורים חדשה אשר ביקשה מעמיתה מנוסה יותר להצטרף אליה לתהליך שיתופי של ביקורת והפקת לקחים. שתיהן גם יחד התבססו על המודל של הנחייה ורפלקציה שיתופיים (Reflective Peer Coaching). מודל זה הוצע ושופר ע"י החוקרים הבאים: (Nolan, Hawkes & Francis, (1993); Showers & Joyce, (1996. אימוץ מודל הנחייה שיתופי זה נעשה במהלך הקורס ליישומי מחשב בהוראה והוראת מדעים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת פלורידה. איסוף נתונים לתהליך הרפלקציה השיתופי התבצע ברציפות באמצעות מערכת התצפיות המחקרית הידועה בשם Pathwise Observation System.(Kara Dawson, Elizabeth Bondy)