סקירה שיטתית ומעובדת אודות דרכי חיפוש באינטרנט והשלבים הקוגניטביים השונים הנדרשים לצורך ביצוע המשימה המידענית. השלבים העיקרים הם: 1.זיהוי הצורך במידע, 2. הגדרת המידע הדרוש, 3. החלטה האם את המידע נשיג בגלישה, באינדקס או במנוע חיפוש 4. ניסוח שאילתות לחיפוש או מסלולי חיפוש באינדקס, 5. ביצוע החיפוש, 6. הערכה האם התקבל מידע רלוונטי, 7. בדיקה וקיטלוג המידע (אנליזה), 8. חקר המידע, 9. סיכום וארגון המידע שהתקבל (סינתזה), 10. הסקת מסקנה ראשונה על היקף המידע (הערכה) 11. החלטה כי המידע שהתקבל מספק תשובה לשאלה, 12. סיכום המידע ושילובו במקום המיועד, 13. הצגת המידע (הפצת המידע) 14. נטיקה. הסקירה השיטתית סוכמה ונכתבה על ידי מוטי קרניאל.

מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)

המאמר מתאר עבודת מחקר שנעשתה בשנים 1999-1997 ובה נערך מעקב מקרוב מקרוב אחר עבודת היום-יום של מדריכות "חיצוניות" ו"פנימיות" הפועלות בשלושה בתי ספר יסודיים.שאלת המחקר התמקדה באופן שבו המדריכות ה"חיצוניות" וה"פנימיות" מפרשות את ההשפעה שיש למערכות היחסים ביניהן על תהליך השינוי בבתי הספר שהן פועלות בהם. המחקר עקב מקרוב אחר דפוסי העבודה שהן מבְנות במשותף. על המנהלים לאפשר זמן משותף למפגש בין המדריכים ה"פנימיים" ל"חיצוניים" בשעות העבודה, לשם יצירת דפוס עבודה של שיתוף פעולה קבוע ורציף, וכן לוודא שיש הגדרת תפקידים ברורה ומובחנת של המדריכים ה"חיצוניים" וה"פנימיים" כאחד. המחקר העלה גם שאלה מהותית הנוגעת לעיתוי המתאים לתחילת העבודה המשותפת בין המדריכים.

עמותת "שיעור אחר" פועלת לגיוס מתנדבים מתחומים שונים במטרה להרחיב את עולמם של ילדים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, "להעניק לאזרחי ישראל את האפשרות להתנדב למען חינוך ילדינו ולחלוק עם התלמידים את עולם הידע שלהם ולרענן את מערכת החינוך עם כוחות חדשים ויצירתיים, מתודות הוראה חוויתיות ותכנים דינאמיים". יוזמות הרעיון ומייסדות: תמר ברק ומיכל ברק. באתר העמותה מוצג מידע מפורט על הפרוייקטים השונים.

גורמי ההנעה של תלמידים וסטודנטים בקורסים מתוקשבים אינם דומים בהכרח לגורמי ההנעה שלהם בכיתות רגילות או קורסים מסורתיים. התלמיד, מונע במרבית המקרים ע"י סקרנות, עם זאת, מהרצונות המניעים אותו בלמידה מתוקשבת לא נעדרים גם שיקולים פרגמטיים של גמישות ונוחות. התלמיד או הסטודנט בקורס המתוקשב מחפש, אמנם אחר אתגרים, אך זקוק גם לתחושת הישג ברורה וזו ניתנת יותר ליישום במערך קבוצתי או צוותי ופחות באופן אינדיבידואלי בקורס המתוקשב. (עמי סלנט)

מטרת המחקר הייתה לשפוך אור על השפעתו הפוטנציאלית של מיסוד לימודים אינטנסיביים של אנגלית כשפה זרה שנייה לצורך יעדים לימודיים ייחודיים. (שרה פיינגולד)

המחקר בחן את אוריינטצית העתיד המקצועי של מתבגרות חרדיות המתכשרות להוראה במערכת תרבותית ייחודית של חברת חב"ד. המחקר נשען על התפיסה של אוריינטצית העתיד כייצוג מנטלי של העתיד המתפתח אצל האדם בנקודות מסוימות בחייו, ומשקף השפעות אישיותיות וחברתיות-תרבותיות. במחקר נבחנה השאלה לגבי הקשר בין תהליך גיבוש הזהות ומידת ההערכה העצמית של הסטודנטית לבין מידת ההשקעה שלה בהתפתחותה המקצועית כמורה בעתיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באוריינטצית העתיד המקצועי שלה. (שלומית דקל)