-
סיכום
נוסח נייר העמדה הבינלאומי של צוות מומחי הערכה ומחקר מובילים בעולם אשר בראשם עמדה פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב. נייר העמדה פורסם בגיליון של כתב העת החינוכי הנודע Educational Research Review. המטרה של נייר העמדה הבינלאומי היא להציג בפני קובעי מדיניות החינוך באירופה ובקהילה האירופאית ובפני מורים ומחנכים את החידושים העיקריים בתחומי הערכת הלומדים בחינוך המתבטאים הלכה למעשה בתפיסה הרעיונית הנגזרת של מערכת למידה אינטגרטיבית (A learning Integrated Assessment System). החלק הראשון של נייר העמדה מציג את החסרונות הקיימים של דרכי ההערכה בחינוך הן מבחינת הלומדים והן מבחינת המורים. החלק השני של נייר העמדה מציג את הצורך בשינוי מהותי של דרכי ההערכה על מנת לבטא את צורכי הלומדים. מערכות ההערכה בחינוך כיום חייבות להיות רב-ממדיות, משולבות בתוך תכנית הלימודים, אוטנטיות וגמישות.
-
סיכום
פרופ' שלמה בק מציע מודל אלטרנטיבי, לפיו יש לתפוס את ההוראה כמקצוע מעשי, שבמרכזו נמצא המורה הבונה לעצמו תיאוריה שבתוכה הוא עובד. הידע שלו בנוי משלושה רכיבים, שמזינים אחד את השני: א. ידע פומבי (תיאוריה); ב. ידע מקומי – הנובע מקהילות העשייה בבית הספר בו הוא עובד.; ג. ידע אישי – הנובע מהתנסות ורפלקסיה. לדעת בק, על מנת להצמיח את המורה יש ליצור מבנה שבעיקרון הוא אקדמי – כלומר מחייב מרחק מסוים מההוראה ותפיסה שיטתית ולעבור ממצב של תואר ראשון דיסציפלינארי לתואר שני בהוראה. התואר הראשון לא צריך "להפריע" ללימודי ההוראה, ויש לנתק את השאלה מה המורה כבר יודע מלימודי הדיסציפלינה שלו לבין מה הוא צריך לדעת לצורך הוראה.
-
סיכום
פרויקט OCEP הוא מערכת מתודולוגית להערכת קורסים מקוונים בחינוך. מודל ההערכה של OCEP פותח על ידי המכון למחקר חינוכי Monterey Institute for Technology and Education בקליפורניה והפך להיות נדבך חשוב בהערכת קורסים מקוונים בארה"ב ובמדינות אחרות. שיטת ההערכה המקוונת של OCEP מבוססת על מדידת הקורס המקוון ב-8 קטגוריות עיקריות. כל שנה נבדקים באופן מתודולוגי מחדש הקריטריונים שלהם להערכת הקורסים המקוונים ומשקלם. נכון לפברואר 2005 הקטגוריות העיקריות להערכה של קורס מקוון הן: מפתחי הקורס המקוון, השיוך הארגוני ומודל הפצה שלו, מומחיות, ידע אקדמאי עומק הנושא והתכנים, ממשק משתמש ודרכי ניווט בכל מסלולי הקורס, המימדים הפדגוגיים של הקורס ותפיסות היסוד שלו כפי שמתבטאות במהלך הקורס, ארגון ומבנה של חומרי העזר ללומדים וההנחיות למרצים, כלי משוב ואינטראקציה בקורס, שיטת ההפעלה וארגון הקורס המקוון מבחינה טכנולוגית, המשובים של הלומדים ועמדות מפתחי הקורס. ניתן לראות דוגמאות של דוחות הערכה באתר הפרויקט באינטרנט (Lorenzetti, Jennifer Patterson)
-
לינק
המאמר מציג את הרקע להבנה של הקושי בהגדרת רישוי/תעודת הוראה חלופי/ת, ומציע הגדרה אופרטיבית של המושג. סיכום ההגדרה של תוכנית חלופית: אין תוכנית רבות העומדות במערכת של עשרת המרכיבים שלמעלה. כדי שתוכנית תיחשב ל"תכנית חלופית לגיטימית" המרכיב הראשון שלמעלה – ידע דיסציפלינרי – צריך להיות מרכיב חובה. כדי שהמושג "תוכנית חלופית" יהיה בעל תוקף עליו להתייחס לתוכנית שבה ניתן לבוגר מכללה/אוניברסיטה בעל כשירות בתחום דעת מסוים וללא קורסים קודמים בחינוך להיות מועסק בבית ספר כמורה שמקבל משכורת ואחריות מלאה בכיתה ( .Haberman, M) .
-
לינק
במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את חווית הלמידה השיתופית המתוקשבת ולא רק ללמוד עליה מספרים, נבנתה מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) לה קראו בשם: "ויקי-ממ"ן". סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. בשונה מפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים מתבקשים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקה אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר בין הסטודנטים בסוף הקורס ובקבוצת מיקוד שתערוך רפלקציה על תהליך הלמידה בקורס (חגית טל ועדנה טל)
-
תקציר
בשנים האחרונות הוצעו תיאוריות תפיסתיות שונות לחקר השיח בתקשורת ממוחשבת (CMC). כתוצאה מכך, נוצרו גם ויכוחים ואי הסכמות לגבי המתודולוגיה הנכונה לניתוח דפוסי האינטראקציות בשיח המתוקשב בקבוצות דיון מתוקשבות. המאמר מנסה לפתור חלק מן המחלוקות ע"י גיבוש תיאוריה הצומחת מהשטח (Grounded theory) לניתוח והבנת השיח המתוקשב. תפיסת השזירה של השיח המתוקשב המוצעת במאמר לגבי ניתוח סינכרוני של השיח המתוקשב מבוסס על מיפוי מתואם ומקביל של השיח המתוקשב. הניתוח מכוון לפענח את הזיקות הנרקמות בין תהליכי חשיבה יחידנית ואינטראקציות ממוחשבות קבוצתיות (הנרקמות בשיח מתוקשב סינכרוני קבוצתי). הכיוון של מדידת ובדיקת הזיקות בין חשיבה פרטנית וחשיבה קבוצתית נעדר עד כה ממרבית שיטות החקר המתוקשבות ומכאן חשיבותו של המאמר הנוכחי. מודל הניתוח המפורט במאמר יש בו כדי להציע גם מודל הערכה הממזג ניתוח איכותי וכמותי של יעילות התקשורת המקוונת. המחברים, ביניהם נמנה גם פרופסור, Curtis J. Bonk מאמינים כי תיאורית השזירה הינה תפיסה אנליטית נכונה יותר היכולה לסייע לנו להבין טוב את מהות השיח המתוקשב הסינכרוני (Shufang Shi, Punya Mishra, Curtis J. Bonk, Sophia Tan, Yong Zha)
-
לינק
המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)
-
סיכום
המאמר משתמש במחקר-עצמי כדי לנתח את ההתפתחות של גישה גנרטיבית מבוססת-מחקר לאימון סטודנטים להוראה בשותפות בין בית ספר לבין אוניברסיטה. המחקר בודק גם את התרומה של הגישה הנחקרת להגדרה מחודשת של דרכי הכשרת מורים. המאמר מתמקד בערכים האונתולוגיים ובלמידה משותפת של הכותבים שעבדו בשיתוף פעולה עם מאמנים בדרך דמוקרטית. השימוש בוידיאו לתיעוד ההוראה והלמידה המצבית של מורים מאמנים ושל סטודנטים להוראה נחקר גם כן וכך גם התכונות והתנאים שעזרו להביא לשינוי ביחסי הכוחות בין השותפים שהיו מעורבים בדיאלוג הרפלקטיבי ובחקר. המאמר מתייחס לנושאים של חיזוק וביסוס דרכי עבודה כאלה וכן לתרומה של סיפורי חקר מורים לידע המקצועי של מורי מורים, מורים ומתכשרים. (Whitehead, J., Fitzgerald, B)
-
סיכום
במסגרת הכינוס הוירטואלי הבינלאומי "פותחים שערים בהכשרת מורים – אל מול אתגרי החינוך וההוראה" שהתקיים במכון מופ"ת, ראיינה פרופ' מרים בן-פרץ את פרופ' רחל לוטן, מרכזת תוכנית הלימודים להכשרת מורים, אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. לוטן מתייחסת למגמות והאתגרים העומדים בימינו בפני הכשרת המורים בארה"ב ובמקומות אחרים, ומספרת על בית הספר לחינוך באוניברסיטת סטנפורד והתוכנית להכשרת מורים שהיא עומדת בראשה.
-
סיכום
המאמר מתאר פרויקט בו עובדים סטודנטים פרטנית עם ילדים בכתה ו' כשלכל צוות חיה. המפגש עם בעלי החיים מרגש ומאפשר העלאת תכנים רגשיים ולמידה הנובעת מהענות לצרכי החיה ומניסיון לתת משמעות להתנהגותה. העזרות בצילום מאפשרת תיעוד שבעזרתו ניתן לחזק חוויות של הצלחה, לשחזר התפתחות, למקד התבוננות ולמידה, לעודד דיון ורפלקציה ולרכוש מיומנויות בצילום. הצילום הדיגיטלי מאפשר תהליך יעיל ומשוכלל של תיעוד והנצחה וויזואלית של מפגשים עם בעלי חיים. הצילום הדיגיטלי מאפשר לצלם ולראות תוצאות מידיות במחיר אפסי כמעט, ולכן יכולה המצלמה לשמש כלי רב עוצמה בפרויקטים מעין אלו שתוארו במאמר. באמצעות הצילום אפשר גם לשכלל מיומנויות והתנהגויות. כמו כן מתאפשרת הזמנה לביטוי אישי ולעשייה יצירתית, שכן הצילום נחשב היום לאחד מהמדיומים האמנותיים רבי העצמה. (מיכל מוטרו, עדה סוידובסקי)
-
סיכום
קבוצות-דיון הן כלי א-סינכרוני מרכזי שהשימוש בו הולך ומתרחב לצורך הכשרת מורים ולצורך הוראה וחינוך בית-ספריים. על אף שכלי זה נוצר בראשית שנות ה-90, מתברר כי השימוש בו, ע"י מורי מורים במוסדות להכשרת מורים וע"י מורים בבתי-ספר, הוא אינטואיטיבי למדי. במקום להוות קרש-קפיצה לפדגוגיה עדכנית, עיקר השימוש בקבוצות-דיון בישראל הוא בגישה פרונטלית. בנוסף לכך מנוצלות רק מעט מתוך המגוון הרחב של האפשרויות הגלומות בכלי זה, שבאמצעותו ניתן להפוך את ההוראה לדיאלוגית, מגוונת, משתפת ובעלת אפקטיביות גבוהה. מטרת המאמר להציע בסיס תפיסתי להפעלתן הנכונה של קבוצות-דיון תוך שימוש בחומר התיאורטי הנרחב הקיים בתחום זה בעולם, ולהציע מגוון של אפשרויות ליישום תובנות אלה במסגרת הכשרת מורים. (אהוד רביב)
-
סיכום
מחקר זה בחן את הדעות של סטודנטים, מורים ומורי מורים שהשתתפו בדגם חלופי של הדרכת סטודנטים להוראה ובדגם המסורתי של משולש הדרכה. מגוון של מקורות מידע- סקרים, ראיונות ועדויות אנקדוטליות- שמשו לזיהוי התפישות של המשתתפים. למרות שהיו חששות לגבי המודל החלופי, המשתתפים ראו אותו כיותר חיובי מהמשולש המסורתי. המאמר מביא המלצות לתוכניות הכשרה ולהתנסות מעשית בהקשר זה. (Wilson, E.,K)
-
לינק
בשנים האחרונות מודגש הצורך בארה"ב לעודד שילוב למידת חקר בהוראת המדעים כחלק מניסיון לפתח מיומנויות חשיבה של תלמידים לפתור בעיות אמיתיות. המאמר מתאר בהרחבה את פרויקט INSITE שנמשך כ-4 שנים באינדיאנה בארה"ב ונועד להקנות למורים מדעים יכולות בשילוב הוראה מאתגרת בעיות (PBL) בכיתות שלהם. נקודת המוצא הייתה להקנות למורים יכולת הוראה המבוססת על איתור, גיבוש והצגת שאלות חקר הלקוחות מההקשר של העולם האמיתי. שאלות חקר נועדו לעורר את כל תהליך פתרון הבעיות באמצעות יצירת פרויקטים ותוצרים על ידי התלמידים כולל שימוש בכלים מתוקשבים לשיתוף פעולה בין התלמידים. (James D. Lehman , Melissa George, Peggy Buchanan Michael Rush)
-
סיכום
המאמר מציג חקר מקרה של חטיבת הביניים על שם בן צבי בפ"ת. המחקר התבצע תוך שימוש בתורת המערכות הכללית כמסגרת תיאורטית. תורת המערכות אפשרה לבחון את בית הספר כמערכת דינאמית, המקיימת יחסי גומלין עם סביבתה. פתיחת הגבולות והרחבת קשרי הגומלין (בעקבות דיואי) מקבלים משמעות מיוחדת, וכל השינויים הארגוניים והקוריקולריים מייצרים מודל מרתק, הראוי ללמידה וליישום. גישת המערכות מאפשרת להתבונן במערכת החינוכית מנקודת מבט כוללת. הגישה יעילה במיוחד בניתוח של הכנסת שינויים בארגון, מכיוון שהיא מדגישה את חשיבותה של ההתייחסות לכל הרכיבים במערכת ואת ראייתה בשלמותה. במסגרת מחקר זה נבחרה תורת המערכות כמתאימה ביותר לחקירת המבנה הארגוני של בית הספר ולהכנסת הניסוי לתוכו (שני שולזינגר)
-
סיכום
הפרק "ההוראה בקורסים להכשרת סייעות" מוקדש לניתוח איכותני של שיטות ההוראה הייחודיות בקורסים לסייעות בגני ילדים ומתבסס על ראיונות שנערכו על מרכזות תכניות ההכשרה של הסייעות במכללות להוראה. המחברות מתארות את האתגרים והקשיים בהפעלת קורס שכזה, הדרכים המרכזיות שבאמצעותן הותאמו שיטות ההוראה ללומדות ומידת שביעות הרצון וההערכה של הקורס ע"י מרכזות הקורס, המנהלות, המפקחות וכמובן התלמידות. בחלקו השני של הפרק מובאות בפירוט המלצות הנוגעות לעבודת הצוות במכללות ושיפור הקורס. (עינת גוברמן, חוה תובל)
-
רפרנס
הספר מציג בפירוט שיטת הדרכה למערכות החינוך השונות, המבקשות ליעל את פעילותן החינוכית-טיפולית בקרב תלמידים בסיכון. מדובר בשיטה חינוכית חדשה הנקראת "התפישה החינוכית הפסיכו-חברתית": מאגר ידע עשיר המקשר בין דיסציפלינות שונות ומשלב מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים לקידום עשייה חינוכית בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון והוריהם. התפישה מביאה בחשבון גם את המחנכים והמטפלים, ומיועדת להכשירם מבחינה מקצועית ואישית, כך שיצליחו לציד תלמידים הנתונים במצבי סיכון ומצוקה בכלים שיאפשרו להם להתגבר על המכשולים השונים העומדים בדרכם, להשתלב בחיי בית הספר ולממש את יכולותיהם באופן מרבי. המחברת ביססה וגיבשה את התפיסה תחת ניהולו של ד"ר רמי סולימני, מנכ"ל אשלים ותרומתם של אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. (פלורה מור)
-
סיכום
תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)
-
סיכום
ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)
-
סיכום
המאמר מתמקד במודל של קיום קורסי התנסות פרופסיונלית לסטודנטים להוראה. מטרת המודל הייתה לסייע בפיתוח גישה רפלקטיבית בקרב הסטודנטים, תוך בניית הידע הפרופסיונאלי שלהם בבתי הספר ובקמפוס. כדי להשיג זאת הקורסים תוכננו לבנייה של "קהיליית מעשה"(communities of practice). לאחר הערכה של הקורס באמצעות מעקב אחרי הסטודנטים, נבחנו ההישגים והאתגרים לקראת המשך פיתוח תחושה של קהילייה מקצועית. המודל של הקורס הוא התנסות בחטיבה עליונה הנתמכת על ידי מרכיב טיוטוריאלי במכללה. (Sim Cheryl)
-
לינק
מחקר מקיף חדש בארה"ב שפורסם על ידי מכון המחקר האמריקאי The American Institutes for Research -AIR מנסה להעריך את כל 22 תוכניות הרפורמה בבתי הספר היסודיים בארה"ב. כל התוכניות דורגו בסולם איכותי שבין תוכניות מוגבלות לתוכניות בעלות השפעה ניכרת וחיובית על הישגי התלמידים. הסקירה המקיפה שנכתבה ע"י חוקרי CSRQ מתארת את כל תוכניות הרפורמה שהונהגו בבתי הספר היסודיים בארה"ב מאז שנת 1999. בין תוכניות הרפורמה הנבחנות על ידי הפרסום של AIR ניתן לציין כמה פרויקטים ידועים כגון: Success for All, Accelerated Schools, Core Knowledge, America’s Choice, Direct Instruction, School Renaissance, and the School Development Program.
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין