בבתי הספר התיכוניים דוברי הערבית בישראל, בין-טקסטואליות היא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים החדשה בשפה וספרות ערבית. תכנית לימודים זו מייחסת חשיבות רבה ליכולתם של תלמידים לערוך השוואה שיטתית ורב-ממדית בין שני טקסטים ולזהות תופעות ספרותיות בין-טקסטואליות, כגון פרודיה או רמיזה. עם זאת, מתודולוגיית ההוראה המקובלת של בין-טקסטואליות בבתי ספר תיכוניים מבוססת על הדגמה של התופעות ללא פיתוח יכולתם של הלומדים למצוא קשרים בין טקסטים. כתוצאה מכך, התלמידים מתקשים לזהות ולנתח בין-טקסטואליות באופן עצמאי, וקושי זה ממשיך ללוות אותם בלימודיהם האקדמיים, קושי המשתקף בהישגיהם הנמוכים יחסית בבחינות הבגרות בערבית

מחקר זה בוחן אם קיימת קורלציה בין מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית בקרב תלמידים שלהם ערבית היא שפה ראשונה לבין יכולת הקריאה שלהם בעברית כשפה שנייה. המחקר מצביע על קשרים כאלה ומציע לפתח תוכניות לימודים שידגישו פיתוח מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית כדי לתרום לקריאה מהירה ומדויקת יותר במערכת החינוך היסודי.

מחקר זה בחן הבדלים שעשויים להתקיים בהבנה כאשר סטודנטים קוראים טקסטים דיגיטליים ובדפוס. תשעים סטודנטים לתואר ראשון קראו הן גרסאות דיגיטליות הן בדפוס של מאמרי עיתונות וקטעים מספרים בנושאי מחלות ילדות. לפני קריאת הטקסטים בסדר מאוזן, הוערך הידע בנושא והסטודנטים התבקשו לציין את העדפות המדיה שלהם. לאחר הקריאה, הסטודנטים התבקשו לשפוט באמצעות איזה מדיה הם הבינו בצורה הטובה ביותר (Singer, Lauren M.; Alexander, Patricia A. , 2017).

מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את ההבדלים בין כמות הזמן שסטודנטים אמריקניים וצ'יליאנים מקדישים לקריאה אקדמית שגרתית, קריאה מחוץ לתכנית הלימודים וקריאה בפייסבוק, ולדווח גם על סוגי החומרים שהם מעדיפים לקרוא. התוצאות מלמדות שהן עבור המשתתפים האמריקניים הן הצ'יליאנים, חומרי הקריאה המקוונים היו סוג חומר הקריאה הפופולארי ביותר ואחריו מגזינים/עיתונים, רומנים גרפיים/ספרי קומיקס, רבי מכר וספרים אקדמיים בדפוס שאינם שייכים לתחום הלימודים העיקרי של הסטודנטים (Huang, Suhua; Orellana, Pelusa; Capps, Matthew., 2016).

קריאה היא קרוב לוודאי אחת הדרכים השכיחות ביותר ללמידה בבית הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. קריאת באנגלית הפכה לחשובה במיוחד עם עלייתה של האנגלית כשפה גלובלית. אולם, סקרים שנערכו מאז שנות ה-90 בקרב מורים וסטודנטים לאנגלית בישראל הצביעו על העדר דגש במוסדות אלה על הוראה מפורשת של הקריאה. למעשה, הנחקרים ענו שהם מכירים או מלמדים מעט מאוד אסטרטגיות קריאה. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתה של הוראה מפורשת של אסטרטגיות קריאה על ידי החוקרת באמצעות חשיבה בקול – מתודולוגיה איכותנית שאינה מוכרת לתלמידה: סטודנטים במכללה לחינוך המתכשרים להוראת אנגלית. הממצאים הצביעו, בין השאר, על השפעה משמעותית של הוראה זו על הידע האסטרטגי הקודם של התלמידים, על תפיסותיהם המשתנות בכל הנוגע לתהליכי הקריאה ולעצמם כקוראים, ובעקבות זאת על המסוגלות העצמית שלהם ללמד את תלמידיהם העתידיים אסטרטגיות קריאה באמצעות אותה מתודולוגיה. התלמידים אף הציעו שינויים שלדעתם יש לחולל בתוכניות להכשרת מורים לאנגלית (רחל שגב מילר).

המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

מחקר זה חוקר את המנבאים המתרחשים בו-זמנית של הבנת הנקרא (מילולית והסקתית) של מתבגרים בקריאת סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). המנבאים נבחנו בתחום הקוגניטיבי (זיהוי מילה, שטף קריאה), הפסיכולוגי (מגדר) והאקולוגי (חשיפה לדפוס). החשיפה לדפוס של טקסטים מסורתיים ודיגיטליים נסקרה תוך שימוש בשיטת רישום יומנים לגבי הרגלי קריאה. המחקר כלל מדגם חתך של 312 תלמידים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 13-11) ואמצע גיל ההתבגרות (גילאי 15-14), מסטטוס סוציו-אקונומי מגוון (Duncan, Lynne G.; McGeown, Sarah P.; Griffiths, Yvonne M.; Stothard, Susan E.; Dobai, Anna, 2016).