המורים ביפן זוכים בקביעות ביום ההעסקה הראשון שלהם – לא לאחר שנתיים של ניסיון בהתבסס על הערכות לגבי ביצועי ההוראה שלהם או בהתבסס על ציוני המבחנים של התלמידים. אם כל כך קל לקבל קביעות, כיצד היפנים מבטיחים שהמורים שלהם, בייחוד מורים מתחילים שנשכרים לעבודה עם מעט ניסיון בהוראה, מספקים הוראה איכותית? כיצד הם מטמיעים אחריותיות בקרב המורים? (Ahn, Ruth; Asanuma, Shigeru; Mori, Hisayoshi, 2016).

בספרות ובמסמכי מדיניות ההערכה של מדינות שונות נהוג להבחין בין שתי גישות להערכה – הערכה מעצבת (formative appraisal) והערכה מסכמת (summative appraisal) – בעיקר בהתאם למטרות העומדות בבסיסה (Scriven, 1967). הבחירה במודל ההערכה הרצוי, ביעדיו ובאופן יישומו היא מורכבת וקשה. למעשה, היא תלויה בבחינה רחבה יותר של שאלות יסוד הנוגעות לארבעה מישורים: (1) האינטרסים השונים של השחקנים המעורבים; (2) הקשר שבין שני המודלים והשפעתם של גורמים המתערבים בתהליך ההערכה על קיומו של קשר אפקטיבי בין ההערכה לבין הפיתוח המקצועי של המורים ועל שיפור איכות ההוראה; (3) התפיסה הרצויה באשר לפרקטיקת ההוראה; (4) התפיסה הרצויה באשר לבית הספר כארגון (דניאל שפרלינג).

חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

סקירה זו מתארת ומנתחת תהליכי הערכת מורים וגננות בעולם ודנה בהם באופן ביקורתי. לאחר הצגת רקע כללי על תהליכי ההערכה, הסקירה מביאה ממצאים עדכניים ממדינות שונות בעולם המפותח בנוגע לשימוש בכלי הערכה שונים ולתפיסות המורים ביחס אליהם. בנוסף, הסקירה מעלה לדיון שאלות הנוגעות לקיומם ולטיבם של קריטריונים להערכת מורים, להכשרת מעריכים, להשפעה שיש לאוטונומיה בית-ספרית על תהליך ההערכה, ולגורמים נוספים המעצבים את סוג ההערכה והיקפה, בעיקר השלב המקצועי בו נמצא המורה וסיווג רמת בית הספר. לבסוף, הסקירה בוחנת את השאלה האם מודל הערכה הקושר בין הערכה לפיתוח מקצועי הינו עדיף על זה המחבר בין הערכה לקבלת החלטות אישיות בנוגע למורה הספציפי (דניאל שפרלינג).

החלטה רעה אחת לגבי העסקה עלולה להוביל להישגים נמוכים של תלמידים. ספרות המחקר תומכת בכך שמורים הם המרכיב המשפיע ביותר להצלחת התלמידים. כתוצאה מכך, פרקטיקת ההעסקה הנוכחית של העסקת מורים המבוססת על אינטואיציה והתחבבות חייבת להשתנות. בהינתן עידן עתיר הסיכונים (high stakes), מנהלים זקוקים להבטחה שהמורים שהם מעסיקים אכן יכולים לענות על הצרכים של התלמידים ולעמוד במטרות בית הספר. המטרה של מאמר זה היא לקבוע אילו שאלות של פרוטוקול הריאיון יחזו רמות גבוהות של התנהגויות של הוראה אפקטיבית המופגנות בידי מורים בכיתה (Schumacher, Gary; Grigsby, Bettye; Vesey, Winona, 2015).

המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

מאמר זה מתאר מחקר באוהיו שמצא כי קיים מתאם מועט בין הערך המוסף שמעניק המורה לתלמיד לבין משכורתו של המורה , הנתונים הראו כי מורים שקיבלו ציונים נמוכים בגישה של ערך מוסף למעשה השתכרו בממוצע טוב יותר מעמיתיהם שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. (Julia Lawrence, 2013).