הפלישה הרוסית טלטלה את מערכת החינוך היסודית באוקראינה וחיבלה לגמרי בסדר היום. השינויים באו לידי ביטוי במעבר כפוי להוראה מרחוק, פגיעה בלוח הזמנים, מחסור באנשי צוות, עומס עבודה וניתוק חברתי-קולגיאלי. עוד נמצא שבשל השחיקה, המתח והחמלה, כשני-שליש מהמורים החלו להעריך הישגי תלמידים באופן סלחני ביותר.

המחקר הנוכחי בדק כיצד ניתן למתן רגשות של פחד ודאגה בקרב ילדים בתגובה לתכנים אלימים בחדשות הטלוויזיה. 237 ילדים בגילאי 13-8 הלומדים בבתי ספר יסודיים בהולנד השתתפו במחקר. לילדים הוצגה הקלטה של תוכנית חדשות המדווחת על אירוע טרור. הילדים הוקצו באופן אקראי לשלוש קבוצות שנבדלו ביניהן במקור המגיב לאירועים בתוכנית החדשות. המידע החי כפי שהוצג על ידי ילדים המעורבים בפיגועים גרם לתגובות דאגה מוגברות אצל ילדים. להשתתפותם של ילדים שלא היו מעורבים באירוע הטרור הייתה השפעה מרגיעה על הפחד והדאגה של הצופים הצעירים. כמו כן, מקורות מומחים הפחיתו את תגובות הפחד בילדים, אך לא השפיעו על תגובות הדאגה.

המלחמה הנוכחית המתחוללת באוקראינה היא טרגדיה אנושית הרסנית. לתקשורת תפקיד חשוב ברווחה של ילדים בתקופה זו. מאמר זה מצביע על האתגרים של התקשורת המכוונת לילדים בתקופת משבר. כמו כן, הוא מציג הנחיות כיצד לספק לילדים מידע תקשורתי בתקופה זו. המידע התקשורתי צריך להיות מותאם לגיל, רגיש להקשר ומאפשר לילדים להעלות שאלות ולשתף במחשבותיהם. זאת, על מנת לסייע להם להשיג תחושה של שליטה על חייהם.

לנוכח המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, תלמידים רבים בארצות הברית (ומן הסתם גם בישראל) מציגים שאלות כגון מדוע אוקראינה אינה חברה בברית נאט"ו בעוד ששכנותיה כמו רומניה, הונגריה ופולין כן חברות בארגון? מהן סנקציות? מה פוטין חושב? כדי לקבל תשובות, בני נוער רבים פונים לטיק-טוק ולמקורות בלתי אמינים אחרים. מחברי המאמר פיתחו שלוש אסטרטגיות עבור מורים והורים שיסייעו לתלמידים להבין את הרקע למלחמה באוקראינה:

מאמר זה בוחן בצורה ביקורתית כיצד המיליטריזציה של הילדוּת מתרחשת במחוזות לוהנסק ודונייצק במזרח אוקראינה – חבל ארץ שבו יש רוב לדוברי רוסית המרגישים זיקה עמוקה לרוסיה, ואשר מהווה את אחד המוקדים והעילות העיקריים למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בטקסט מוצגות פרקטיקות יומיומיות כגון התערבות בתוכנית הלימודים בבית הספר, ביקור במוזיאונים והמצאה(מחדש) של נרטיבים היסטוריים.