המאמר עוסק באמון (trust) ובאחריותיות בחינוך בגילוייהם השונים במדינות שונות, ובזיקתם למבנה המורכב של זהויות מורים. במחקר השתתפו 32 מתכשרים להוראה בסיום הלימודים משלוש המדינות. שיתוף בהתנסויות של מורים העוסקים כולם בהוראה במסגרות /מדינות שונות מסייע להבנה מורכבת ומעודנת יותר של השאלה: "מה זה להיות מורה?". זהות תלויה באופי האידיוסינקרטי של אנשים ובמצבים המרובים והמשתנים שבהם הם חיים ( Czerniawski, G ) .

בעקבות הרפורמות החוזרות ונשנות בלימודי המתמטיקה, מורים לעתיד צריכים לרכוש יותר מאשר כלים פדגוגיים, אם ברצונם להפוך למורים מצליחים. על המורים להבין מה המשמעות של השתתפות בעולם שעוצב בעקבות רפורמה בחינוך, לפתח מודלים של זהות עבור המשתתפים בעולם כזה ולדון בהבניות חדשות של מקצוע המתמטיקה. המאמר בוחן את הכניסה של מורים לעתיד לתוך עולם פדגוגי שעוצב מחדש לפי הרפורמה במקצוע המתמטיקה ומציג שלושה מקרים מתוך כיתה של הכשרת מורים למתמטיקה לבית הספר היסודי. במקרים המתוארים בארה"ב, מציעים המנחים הגדרות חדשות לתפקיד של "מורה" ושל "ילד" הסטודנטים להוראה דנים במודלים החדשים של זהות ושל מושגים בתחום המתמטיקה כאשר הם מיישמים את הגדרת התפקיד הללו בדרכים שונות ( Jasmine Y. Ma, Marcy Singer-Gabella).

המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).

מאמר זה מתאר מחקר שליווה בוגרי מכללה לחינוך, ילידי אתיופיה, אשר גרים בישראל ולומדים בתכנית ייחודית להכשרה להוראה, במסעם לאתיופיה. הסטודנטים – בוגרי המכללה- ענו על שאלונים לפני המסע ועם שובם לארץ. כמו כן במהלך המסע נערכו ראיונות אישיים עם כל אחד מהמשתתפים. משילוב שיטות המחקר עלה כי ניתוח תוכנן של שאלות פתוחות העוסקות במטרות המסע ובציפיות ממנו וניתוח איכותני נרטיבי של הראיונות מלמדים, כי היוצאים למסע היו עסוקים בעיקר בהוויית זהותם. המסע יצר מפגש של הסטודנטים להוראה עם תרבות המקור שלהם, ואפשר דיאלוג פנימי בין העולם שממנו באו לבין ההווה הקיומי שלהם. בדרך זו הם בחנו מחדש את הרכיבים השונים בזהותם האישית, התרבותית והמקצועית. המסע חשף את המשתתפים למארג של חוויות, מראות ושאלות, והיה מנוף להעצמה אישית בשלושת תחומי הזהויות האלה ( אורנה שץ אופנהיימר , אסתר קלניצקי).

במאמר זה הכשרת מורים נתפשת כתהליך המתחיל בהכשרת הראשונית ונמשך עד פעילויות ההתפתחות המקצועית שלאחר סיומה. ההקשרים התרבותיים והפוליטיים של כל מדינה באים לידי ביטוי בהתפתחות המקצועית של מורי המורים, ומשפיעים גם על תת-הזהויות שלהם, יחד עם קיומם של מכנים המשותפים למורי מורים באשר הם. המושג זהות מקצועית במאמר זה מבוסס על התפיסה שזהות נבנית בצורה חברתית ומתבטאת בתהליכים ובמסורות שבהם אנו נוטלים חלק Holland et al., 1998)). לדעת הכותבים התפתחות מקצועית משמעותה זהות מקצועית המתפתחת, בקרב מורי מורים כמו בקרב אחרים, מתוך מעורבות בקהיליות המעשה להן הם משתייכים. מורה המורים מתפתח בעיקר תוך כדי עבודה ואינטראקציות עם סטודנטים, עם עמיתים ועם אחרים. היא גם עשויה להתרחש במסגרות יותר רשמיות המיוחדות למורי מורים מתחילים ( Swennen, A., Jones, K., & Volman M).

המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).

ניתוח תיאורטי של הגורמים והמשתנים התורמים להיווצרות הזהות המקצועית של פרח ההוראה. הזהות המקצועית של פרח ההוראה מתגבשת, אמנם על יסוד תכונות דמוגרפיות, משתני סביבה ותכונות אישיות ( משתני אישיות) , אך גם לתהליכי ההכשרה של פרחי ההוראה יש השפעה משמעותית על התגבשות הזהות המקצועית שלהם. ניתוח תיאורטי רב-ממדים של המשתנים השונים והיחסיים בתהליך היווצרות והתגבשות הזהות המקצועית של פרח ההוראה במחזור חייו ובמהלך הכשרתו (Annemie Schepens, Antonia Aelterman, Peter Vlerick ) .

המאמר מציג מחקר שהעריך קורס למסיימי הכשרה (סמסטר אחרון), שנערך בתוך בית ספר והשתתפו בו מתכשרים שעובדים כבר כמורים מתחילים מבתי ספר שונים. המחקר התמקד בבניית הזהות המקצועית של המורה . שיח על תפקיד המורה חשוב, אך יש להקדיש תשומת לב לדרך שבה הוא מפתח זהות ייחודית, תוך כדי, באמצעות ולמרות השיח המקובל על ההוראה ותפקידיו בה ( Gaudelli, W. & Ousley, D ).