על האופן שבו מורים מעריכים את תלמידיהם ואת הישגיהם במקצועות הלימוד השונים נכתב רבות. מחקרי העבר בנושא זה התמקדו במיוחד, אם כי לא באופן בלעדי, ביכולת המתמטית של התלמידים ובניסיון להבין האם הערכותיהם של המורים את ביצועי התלמידים מדויקות, או שמא הן חושפות הטיות. כדי להימנע מהשפעת ההטיות הגזעיות והמגדריות נבדקו במחקר עם בקרת אקראיות (randomized controlled study) הערכותיהם של 390 מורים ל-18 פתרונות מתמטיים אליהם קושרו באופן רנדומלי שמות טיפוסיים למגדר ולגזע. מבין המורים היו 350 נשים ו-40 גברים, 255 לבנים, 48 שחורים, 68 היספאניים ו-19 המוגדרים כ"אחרים".

במחקר זה, המחברת בחנה את הקשר בין ידע מתמטי של מורים לבין הוראה. המחברת עקבה במשך שלוש שנים אחרי עשרים ואחד מורים לכיתות א' עד ח' (K-8) שנרשמו לתכנית לתואר שני, כדי לבחון כיצד הידע המתמטי וההוראה שלהם השתנו עם הזמן. התוצאות של מודלים רב-רמתיים (Multilevel Growth Models) הצביעו על כך שההישגים בידע המתמטי של המורים חזו שינויים באיכות של תכנון השיעור שלהם, בסדר היום המתמטי שלהם, ובאקלים הכיתתי (Copur-Gencturk, Yasemin, 2015).