בשנים האחרונות הוצעו כמה וכמה חוקרים בחינוך גישות שונות וזוויות שונות לחקר הקהילות המקצועיות של מורים . זוויות מחקר אלו היו אמנם מועילות בתיאור הדינאמיקה של הקהילות המקצועיות , אך אף לא אחת מהן לא הציעה גישה אינטגרטיבית לאיסוף מידע ונתונים מכל ביה"ס אלא נטו להתמקד בשיטת חקר המקרים בקבוצת מורים מסוימת או שכבת לימוד מסוימת בביה"ס. המחקר הנוכחי מנסה לאמץ גישה מחקרית יותר אינטגרטיבית יותר המבוססת על מודל תיאורטי אינטגרטיבי יותר הנקרא social capital theory. עפ"י גישה זו יש לנתח את הפעילות של קהילות מורים בו-זמנית הן באינטראקציות הפורמאליות והן באינטראקציות הלא-פורמאליות. כלומר, יש לנתח את רשת הקשרים החברתיים של קבוצת המורים ולא רק את האינטראקציות המקצועיות פדגוגיות שלהן. גם חילופי מידע בין מורים במסדרון או ליד המכונית הן בחזקת נתונים בעלי ערך להבנת הדינאמיקה בביה"ס. גם המחקר הנוכחי התבסס על מתודולוגיית חקר המקרים ,אך כאמור בגישה אינטגרטיבית יותר של ראיונות עומק עם גורמים רבים ( ישירים ועקיפים) שנערכו בשני בתי ספר לצורך השוואה וגם ראיונות עם המנהלים. שאלת המחקר ביקשה לבדוק קונקרטית את גורמי ההצלחה או הכישלון ( תהליכי שינוי ) של רפורמה שנערכה בבתי ספר אלו. מדובר בשני בתי ספר יסודיים בקליפורניה ( William R. Penuel, Margaret Riel, Ann E. Krause & Kenneth A. Frank).