בארה"ב נערך מחקר לגבי מורים חדשים בעלי תארים במדעים אך חסרי הכשרה פדגוגית או בעלי הכשרה מעטה בחינוך. מחקר זה מצא שהמאמנים ששהו בכיתות עם המורים החדשים סיפקו את התמיכה האפקטיבית ביותר למורים החדשים. קורסים בשיטות של מדעים שניתנו על-ידי האוניברסיטה סייעו מאוד למורים החדשים. לעומת זאת, חונכים אקדמיים לתוכן המדעי והחונכים הפדגוגיים של המורים שלא שהו בכיתה בעת שהמורה החדש לימד לא גרמו להתפתחות המורים המתחילים ולא הובילו להישגי התלמידים ( Donna R Sterling, Wendy M Frazier).

בתי ספר רבים בארה"ב מוצאים שהם שוכרים מורים בעלי תארים במדעים אבל בעלי הכשרה מעטה או כלל ללא הכשרה בחינוך. המחברים טוענים כי מורים חדשים זקוקים לעזרה כדי לזהות אסטרטגיות וראה אפקטיביות, לתכנן שיעורים, לארגן פעילויות מעבדה, שימוש בטכנולוגיות, לזהות תפיסות מוטעות הנפוצות בקרב תלמידים, להעריך את הלמידה ולהתאים את השיעורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המחברים הקימו את רשת התמיכה של מורים חדשים למדעים (New Science Teachers' Support Network – (ראשי תיבות: NSTSN) כדי לעזור למורים למדעים לא מוסמכים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים להצליח בהוראה ולהישאר במקצוע. NSTSN הייתה קהילה שיתופית של פרקטיקה שכללה את אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (George Mason University) ושלושה בתי ספר בפרברים העירוניים, רשת זו יצרה תרבות של תמיכה שהתמקדה בשיפור מתמשך של ההוראה והלמידה ( Sterling, Donna R., and Wendy M. Frazier) .