תוכניות הכשרה להוראה אינן מתייחסות כמעט להיבטים של התמודדות עם אובדן כיתתי. וחבל שכך, כי מורים ומחנכים צפויים להרגיש יותר בנוח לשוחח על מוות בכיתה לאחר שנחשפו לחומרים תיאורטיים ועיוניים במהלך ההכשרה או הפיתוח המקצועי. במקום זאת, נאלצים המורים לאלתר ולנהל את הדיונים מתוך השקפתם האישית ובהישען על מידע כללי שהשיגו מתחומי הדת, ההיסטוריה, הספרות, הקולנוע והתרבות.