הנחת היסוד של כותבי המאמר היא כי תהליכי החשיבה על רפורמות ותהליכי שינוי בבתי ספר שואבים את השראתם מודלים של המהפכה התעשייתית במאה העשרים. רפורמת No Child Left Behind לדוגמא, בארה"ב היא ביטוי נאמן ומוחשי לחשיבה המדמה את ביה"ס לארגון תעשייתי. במאמר משווים המחברים את בין ההתנסויות והפעילויות הבית-ספריות לבין הפעילויות המכאנית של ארגוני תעשייה ועומדים על הצורך לשנות פרדיגמה זו. העולם כיום אינו דומה לעולם של המהפכה התעשייתית , הוא עולם דינאמי , שטוח יותר שבו משאבי אנוש וידע נמדדים ומוערכים אחרת. התודעה המעודכנת על תהליכי ידע מקושרים בעולמנו ועל חשיבות תקשורת בין מחוללי הידע היא היא שצריכה להניע את תהליכי השינוי בבתי הספר כיום והיא שצריכה להעניק חיוניות ואנרגיה לתהליכים בבתי הספר ( Paul E. Heckman & Viki L Montera ) .