המחקר בחן את השפעותיה של התוכנית להוראת ספרות דיאלוגית-טרנספורמטיבית על תלמידים. 322 תלמידים בכיתה י' בבתי ספר בהולנד השתתפו במחקר. מחציתם למדו ספרות במסגרת תוכנית ההתערבות ומחציתם למדו ספרות בדרך הרגילה (קבוצת ביקורת). תוכנית ההתערבות העצימה את תובנות התלמידים אודות הטבע האנושי, הגבירה את הסיבות האודימוניות לקריאה ואת השימוש באסטרטגיות קריאה, וכן תמכה במוטיבציה ללימודי ספרות.

מטרת מחקר זה הייתה לספק תובנות באשר לאופן הוראה הכתיבה הנהוג בחינוך היסודי ההולנדי, כנקודת מוצא לתכנון וליישום חידושים בני קיימא, שישרתו הן את המורים, אנשי השטח, והן את קובעי המדיניות. המחקר בדק את מידת יישומן של שלוש גישות תחום ספציפי (domain specific approach) – כתיבה תקשורתית, כתיבת תהליכית והוראה של אסטרטגיית כתיבה – כמו גם מאפיינים של הוראה איכותית באופן כללי, בשיעורי כתיבה בכיתות הגבוהות (ד'-ו') בבתי הספר היסודיים. בנוסף נבחנו גם זמן לימוד הכתיבה, השקפות המורים על כתיבה ועל הוראתה, תחושתם לגבי מידת מסוגלותם בהוראת כתיבה ומיומנותם בתחום זה.